את הגרסה הזו של סיפור יציאת מצרים שמענו מפיו של האלוף גרשון הכהן – מפקד המכללות, שילוב יוצא דופן של איש חרב ותלמיד חכם, שכבר הקדשנו לו פוסט אחד בבלוג שלנו. אלוף הכהן עשה שימוש בסיפור הזה על מנת להמחיש מושגים בסיסיים ב"תורת הכאוס":

משה, המבקש לחולל שינוי מהותי – להוציא את בני ישראל ממצרים ולשחררם מעבדותם – אמור להתמודד עם ההתנגדות לשינוי מצידם של שני הצדדים שאין להם אינטרס בשינוי ה"סדר" הקיים:

מחד גיסא פרעה והמצרים, המפיקים תועלת מכוח העבודה שבידם;

מאידך גיסא עם ישראל, על הגורמים הספקנים שבו, אלא שהתרגלו למצבם ול"סיר הבשר" המצרי. קושי זה גדול לא פחות מהקושי לשכנע את פרעה. אולי אפילו גדול יותר ומשה ריאלי מאוד בסוגיה זו: "ויען משה ויאמר: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי... (שמות, ד' א)"

ברור לו שכל עוד נמצא ה"סדר" הקיים על כנו, סיכוייו לשכנע את שני הצדדים אפסי.

כיצד מתגברים על שני מכשולים כאלה?

משה הוגה "רעיון מחולל " שאמור לעצב מחדש את העתיד. כיוון שאין סיכוי לשכנע את כל העם, המפתח לפתרון הוא הנחיה חד משמעית של פרעה לצאת. אז, גם לספקנים הגדולים ולמשתפי הפעולה לא תהיה ברירה אלא לציית.

אולם איך מביאים את פרעה לתת את ההוראה? משה נוקט אמנם באסטרטגיה של גישה עקיפה. הוא איננו מבקש את פרעה לעזוב לתמיד אלא רק לצאת לשלושה ימים להקריב זבח: "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר וזבחה לה' אלוהינו" (שמות, ג' יח); וגם מתגבר על מכשלת היותו כבד פה בצרפו אליו את אהרן, אולם, משה מבין שאין בכך די. הדרך לשינוי מחייבת לערער את ה"סדר" הקיים, וליצור עבור פרעה ועבור בני ישראל כאחד סביבה שונה שתאפשר קבלת החלטה על שינוי. סביבה זו מכונה ב"תורת המערכות המורכבות" "סף גבול הכאוס" ודרך הניהול הזו הינה "ניהול על סף הכאוס". זו סביבה הקרובה לכאוס אולם היא עדיין מאפשרת שליטה מסוימת (למשל, בחירה בין אפשרויות), ובה "הכל פתוח" – ההזדמנויות והסיכונים כאחד.

כיצד עוברים ממצב של "סדר" לסביבה כאוטית יותר? משה מערער את הסדר הקיים בסדרת פעולות – אלוהיות או אחרות כרצונכם – שבפרשנות של ימינו היינו יכולים לכנות אותה סוג של "טרור". במצב הזה מתערער ה"סדר"  ופרעה, שחושש לגלוש לכאוס מוחלט ולאבד שליטה בעמו מקבל החלטה שלא הייתה אפשרית קודם לכן, להיפטר מהצרה בבת אחת ולשגר את בני ישראל לדרכם.

כך, חסך משה גם את הצורך בעבודה מפרכת של שכנוע של אותם חלקים סרבנים ומשתפי פעולה עם המצרים. פרעה פקד על כולם לצאת. זו אינה החלטה של משה ואין טעם בוויכוח.

מה למדנו מהמעשייה הזו?

ראשית, ששימוש ניהולי ב"רעיון מחולל" מוצלח מעצב את פני העתיד.

שנית,ששינוי איננו יכול להתבצע במצב של "סדר", ועל המבקש לשנות להעביר את ארגונו לסביבה כאוטית יותר שאנו מכנים "סף גבול הכאוס", ולנצל את הכאוס הזה להתגבר עם ההתנגדות לשינוי הקיימת בכל ארגון. נוכחנו בהזדמנויות שהסביבה הזו ("סף גבול הכאוס") מאפשרת לארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של "סדר".

חג שמח.