כן, ארוחת בוקר בבית קפה חמוד ושטוף שמש היא אופציה מומלצת ביותר לשבות את ליבי על כוס קפה ומאפה. החיסרון היחיד נעוץ דווקא אצלנו הבנות – אנחנו באמת רוצות שמישהו יראה איך אנחנו נראות בבוקר שטוף שמש? עוד על הכרויות מיוחדים "דייט של צהריים! את אמיצה!" אמרו החברות / נגה פסו "איך אפשר בלי האפלוליות של הפאב והשכרות של הבירה?!", ואני חשבתי לעצמי אם זה מאוחר לדחות את הדייט בכמה שעות, אבל לא מצאתי סיבה מספיק טובה. חוץ מזה רציתי לראות אותו, ואני ממש לא טובה בדחיית סיפוקים. או שכן? לכתבה המלאה הדייט הטכנולוגי מישהו הציע לי פעם שניסע לסיור במפעל של קוקה-קולה. הבחור נעלם בינתיים, אבל המפעל, ותודה לך ארצות הברית של אמריקה על כך, עדיין עומד על תילו. עד היום אני מתה לראות איך מייצרים את טעם החיים שלי. הגבר שלי יפנטז על גלגלי הכרויות בתאווה, אני אפנטז בתאווה עליו מחליף נורות בביתי, וכולנו נחזור הביתה עייפים הגלל הכרויות . הדייט הסכריני דייט בלונה פארק מזכיר לי סרטים אמריקנים ישנים עם זוגות מחויכים וחמודים. היא מפחדת ברכבת שדים, הוא מחבק אותה ושומר עליה. אחר כך הוא יזכה עבורה בדובי והם ישתו ביחד מילקשייק תות. אחד הפתרונות האפשריים הוא להוריד פרופיל, לוותר לפחות לזמן מה על פנטזיית "משפחת בירידי" ולעשות הפרדה בין הזוגיות שלכם, שהתחילה כל כך יפה, לבין ההורות. יש אנשים במצב כזה, עם ילדים צעירים, שבוחרים במודע לנהל קשר זוגי טוב ואוהב אבל לא לערב בו את הכרויות . זה אולי נשמע לך מלאכותי או חלקי, ואכן זה קשר חלקי, אבל לפעמים החלקיות הזו מאפשרת לצלוח את השנים הראשונות שאחרי הגירושים, לאפשר לילדים מסגרת תומכת ובלעדיות אצל אמא ואבא שלהם ולטפח את הזוגיות עד לגיל הכרויות שבו הילדים גדולים ופחות מושפעים. פתרון כזה מסיר מהילדים את המעמסה של הסתגלות לאחים חורגים ולהורה חורג, וכמובן - מאפשרת זמן זוגי איכותי ונקי יחסית מהפרעות. אנשים בפרק ב' מתעקשים לעתים כנגד כל הסיכויים לכפות על ילדיהם משפחתיות לכאורה, טיולים, בילויים וארוחות, במקום לאפשר להם לעכל את מציאות חייהם החדשה בהדרגה ולבנות קשר טוב עם אמא ואבא שלא חיים ביחד. ואולי עדיין לא מאוחר? אם יש לך קשר עם בן זוגך לשעבר, הייתי ממליצה לך להתקשר אליו ולהציע לו לשקול סידור אחר, כזה שיחזיר לכם את הרומנטיקה וישאיר מחוץ לתמונה את הילדים בשלב זה. שלחי אליו את תגובתי זו, יחד עם המלצה חמה לשבת, לדבר, לנתח את האירועים שהובילו אתכם לפרק את החבילה ולבדוק אם אפשר היה אחרת. ואם לא, אני מאחלת לך הצלחה בהמשך ושתמצאי אהבה חדשה, ואולי הפעם תלמדי מניסיון העבר ותבני את המסגרת שתתאים לכולם. בעולם הכרויות יש עדת פסיכים מקבילה, קוראים להם הכרויות סידרתים. אלה לא נחים לרגע. הם במרתון טור דה-טראנס, דופקים שניים-שלושה הכרויות בשבוע, ואפילו שהם לא רואים את קו הסיום הם לא מתייאשים, לוקחים עוד בקבוק מים וממשיכים לישורת הבאה. האמת, אני מצדיעה להם (בלי ציניות). לפעמים אני מרגישה שאני צריכה לעשות משהו רק כדי להגיד שאני עושה משהו שמקדם אותי לאנשיו. ואני לא מדברת רק על עבודה. לעבוד לצערי אני חייבת, אבל תאמינו לי שאם הייתה לי אפשרות הייתי עובדת רק ארבע שעות ביום. בלחץ. אני מדברת על סתם בילויים שכאילו נראים מגניבים, אבל בשבילי הם כבר מזמן לא מהנים. כמו אתרי הכרויות מעפנים שלא שווים גילוח, או לשבת בבּר עם חברה ולעשן עוד סיגריה כשנשבעתי שהקודמת הייתה האחרונה. פוצחת בהתנפצות חסרת הכרויות עד גועל לפעמים פשוט בא לי להיות בבית ולא לעשות כלום. ממש כלום אחד ג-ד-ו-ל, חמים ומפנק. אבל אז מנקרת בי תחושת אשמה שהחיים חולפים לידי ולא בתוכי, ואני מסכימה לצאת לאיזה דייט בבר עאלק מגניב ולשמוע ברקע את ברי. בסופו של אותו ערב אני מרגישה קצת פחות אשמה, לא הכי מרוצה (אלא אם כן הדייט היה ממש הברקה) ורצה בקפיצת ראש למיטה, מתחפרת בפוך הרך, לופתת את השלט ופוצחת בהתנפצות חסרת תכלית עד גועל. רק ברמה אחת נמוכה יותר. הכללים האלה נכתבו בדם! "הכרויות" שאותו אנחנו כל כך אוהבים לשנוא הוא אצלנו בדם. כך היה, עד שפגשתי אותה. זה קרה בנסיבות הכי לא צפויות שלא אפרט, כי הן מוזרות מדי. היא נכנסה לי ללב מהרגע הראשון שמיקדתי בה את העיניים הרעבות שלי. חתיכה, לבושה משגע מכף רגל ועד ראש, פנים מהממות, מצחיקה, אינטליגנטית, עצמאית ועוד הרבה דברים. זיהיתי את תחילתו של הסוף, רק שהפעם אני בצד השני התחלתי איתה. נענתה בחיוב. יצאנו. אחרי הדייט הראשון, וכן, גם ממנה קיבלתי את המשפטים, אבל לה האמנתי, החלטתי: אני לא משחק משחקים! הפעם אני שובר את הכלים, אחת שתיים שלוש. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה