כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    מקור העולם

    11 תגובות   יום שישי , 2/4/10, 02:26

    גוסטב קורבּה Jean Désiré Gustave Courbet, שחי במאה ה-19 וצייר במקום ללמוד משפטים כפי שרצו הוריו, החל בנושאים ספרותיים אבל עבר לטבע דומם והאמין שעל ציירים לתאר את חייהם וסביבתם, בדומה לאמנים ההולנדים כמו רמברנדט.

     

     

    ב-1855 דחה הסלון הפאריזאי את "הסטודיו של הצייר", ציור אלגורי גדול בו מוצג קורבה בעבודתו, מוקף אנשים ומקורות השפעה מחייו.

     

     

    בתגובה הציג קורבה תערוכה פרטית "ביתן הריאליזם". 

    בעקבותיו מאנה והאימפרסיוניסטים אירגנו לעצמם סלון משלהם. 

    עצמאותו והחשיפה האישית שלו לתקשורת מודרנית לחלוטין, וכך, הוא בעצם הקלאסיציסט האחרון וראשון המודרניסטים. 

    מבקרים נאו-רומנטיקנים וריאליסטים צעירים אהבו את עבודותיו שניתצו קודים קלאסיים לגבי נושאים וסגנונות ראויים לציור.

     

    הוא צייר נשים שופעות אבל על העור החלבי הקפיד לפרט שיער גוף, סימני מחוך וקמטים - בתקופה בה צוירו נשים באידיליה מלאכית. 

     

    קורבה נחשב כמחדש הריאליזם מתוך אמונה שעל האמן לחפש את האמת שתבטל את אי-השוויון החברתי.

    הוא צייר נוף ונוף ימי בסצינות דינמיות תוך השמת צבע בצורה גסה וספונטנית שמדגישה את אי-הסדירות בטבע, וצייר מראות שנחשבו מכוערים וגסים בניגוד לתקופתו האקדמית.

    סזאן אמר שהנופים שלו הם חוויה פיסית, כאילו קרע את הנוף מהאובייקטים שלו, ללא סיפור או דמויות, בניסיון ללכוד משהו עמוק ובסיסי. 

    וגם כשבחר נושאים רומנטיים - דיוקן עצמי "האדם הנואש" - הטכניקה שלו מהפכנית בהשמת הצבע בדחיסות ועובי. 

     

     

    היצירה שהיתה ידועה ביותר בחייו היתה "קבורה באורנאן" שצייר ב- 1848 אחרי הלוויית אבי דודו.

     

     

    השימוש בנוכחים כדוגמנים לציור היה חדשני ונועז. 

    הציור הריאליסטי מציג את החיים האמיתיים על קנווס בגודל 3*7 - הלוויה הכפרית מוצגת במידת פירוט שבה תוארו רק לוויות מלכותיות. 

    קורבה התייחס לציור זה כהלוויתו של הסגנון הרומנטי. בעקבותיו החלו אנשים להתענין בריאליזם ובאמנות המתארת את חייהם.

    הריאליזם האמנותי זוהה במידה רבה עם סוציאליזם פוליטי ודמוקרטי.

     

    לקראת סוף שנות השישים צייר קורבה ציורים אירוטיים, ביניהם "L'Origine du monde" (מקורו של העולם - 1866) ו"הנמות" (1866) המתאר שתי נשים במיטה.

     

     

    הציורים לא הוצגו אבל שמועות היו וקורבה הושמץ קשות כי צייר מה שאסור להראות.

     

    מקור העולם צויר בהזמנתו של דיפלומט טורקי, חליל ביי והוחבא עד 1988.

    הכוונה היתה שיוסתר ויזכה לחשיפה והנאה אינטימית בלבד.

    הטורסו הקטוע הושפע, כנראה, מצילומים פורנוגרפיים שנמכרו בפאריס באותה תקופה, אבל הכותרת הופכת אותו למטאפורה.

    הפטמה הזקורה נחשבת כמעידה על אקט מיני סמוך לתהליך הציור.

     

    הבעלים הפרטיים האחרון של הציור היה לאקאן שרכש אותו ב-1955 ונהנה ממנו בבית הכפר שלו, כשהוא מוחבא על ידי לוח צבוע על מסילה.

    לאחר מותו הסכים שר האוצר הצרפתי להסדיר את מסי הירושה שהכבידו על המשפחה בהעברת התמונה למוזיאון ד'אורסי.

     

    לדברי קורבה הציור בוחן את גבולות המותר וחושף את החלקים שמאנה הסתיר ב"אולימפיה".

     

     

     

    כמה מעבודותיו של קורבה בויקיפדיה

     

    .

    וסתם אסוציאציה וולגרית.. קורבה בעברית יכול להיקרא בב' לא דגושה עם קמץ או סגול ודגש על הקו.. זונה ברומנית או פולנית או הונגרית ואולי גם יידיש, למשל, בסיפור קולנוע של יצחק בן נר קורא הגיבור קורבה לנערה

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/10 04:49:

      תודה על השיתוף.

      הציורים שלו נפלאים בעיניי.

      שרי

        9/4/10 07:42:


      איך שהחיים היו פעם כל כך מסובכים לפני הפורנו באינטרנט

      תודה לך  G כל פעם מחדש על התמונות והתובנות

      יודע כן יודע 10 שנים , מאחל לך זיכרונות טריים יותר  ומשובחים

        7/4/10 01:40:

      ציור הסטודיו גם לי תמיד נראה כמו מסיבה חסרת מיקוד של מגלומן עד שנחשפתי למשמעויותיה

      מאידך, הסטודיו שלי נראה גרוע בהרבה ומקורות ההשפעה שלי מאובקים לאללה

        6/4/10 13:31:

      תודה עבור החשיפה, הוא נהדר לדעתי.

      מעניין ומרחיב אופקים.

       

      משעשת אותי המחשבה שהכרתי את התמונה "הסטודיו של הצייר"... ולא חיבבתיה. 

      הפריע לי המחשבה של יצירה בתוך הכאוס שנראה בתמונה (אני מלכלך מדי פעם בדים וממש זקוק לאי-רעש יחסי).   אולם עכשיו כשמצורפים הסיפורים (דמויות משפיעות, התחלת הראליזם ) ההסתכלות שלי השתנתה.  תמונה נהדרת.

       

      תודה.

        5/4/10 23:43:

      מקסים ,תודה לך
        4/4/10 13:03:


      מעניין מאוד  ומפתיע כשרואים באיזו תקופה מדובר. לא?

       

        4/4/10 03:14:

       

       

      ציור  ראליסטי,  בכל  יצירה  ראליסטית,

      תמיד  קיים  משהו  שאי  אפשר  להסביר  בהגיון.     

        2/4/10 20:17:

      איזה כיף. תודה

       

        2/4/10 20:06:

       

      ,תודה שהבאת.

        2/4/10 19:39:
      יש לו גם תמונות טבע וציד. אני מאוד אוהבת אותו
        2/4/10 17:23:

      האדם הנואש, בטכניסה הדחוסה והעבה, מזכיר את זה

       

      http://www.chinaoilpainting.com/upload1/file-admin/images/new2/Honore%20Daumier-793922.jpg

       

       

      גם אם לא בהיפר-ריאליזם שלו. אבל זו לא חוכמה. כל דבר מזכיר לי את דומייה.