בתוך ראשי חגה לה רכבת הרים.

"צ'וק צ'וק" דופק לי בראש.

מחשבות, תהיות, דאגות, רצונות,

מאווים, ותשוקות נסתרות, 

 רוצה מנוחה מהסחרחרת

צמאה נפשי לשקט ולשלווה ולאהבה.

הרי רק אני יודעת מה יביא אותה. 

אך זה לא תלוי בי כלל וכלל  

רק העדין והמקסים ההוא בעיר ההרים

איש הכבשים - הוא התשובה

צמאה נפשי לשקט ולמנוחה 

איך אחזיק מעמד עד ש...

הגיעה שעתי והזמן דוחק 

הלילה הוא פצע מדמם בבשרי!

 חבריי היקרים, זוהי הפעם הראשונה שאני מנסה ידי בסוג של שירה, ובתכנים אישיים.