אני קצת מתביישת לספר שביומיים האחרונים ביליתי בכל מיני תיפופים מעל העין, בצד העין, מתחת לעין, מתחת לאף ועוד. החלטתי לנסות להשעות את הספק שלי לגבי טיפולי מרידאנים ולתת לזה צ'אנס. העוסקים בזה מבטיחים התגברות על כל בעיותינו בחמש דקות אז למה לא לנסות? כמובן, שכמו כל דבר, לי זה לא הזיז כלום. אחד ההסברים שהם נותנים למקרים שהטיפול הפלאי לא עובד הוא שיש אצל האדם היפוך פיסכולוגי. את ה"היפוך פסיכולוגי" הם מדמים לבטריות הפוכות שלא מצליחות להעביר אנרגיה (יש להם חיבה מיוחדת לדימויים מתחום האלקטרוניקה). ההיפוך הזה הוא זה שגורם לכשלון חוזר של טיפולים שונים. ההיפוך הפסיכולוגי נוצר או על ידי מחשבות שליליות או על בגלל שבעצם יש לבן אדם אינטרס סמוי לשמר את הבעיה (על הספק שלי באשר להסברים סמויים דווקא כתבתי כבר פעם והספקתי להסתכסך עם חברה טובה בעטיו, אולי אחזור ואכתוב על זה באחד הפוסטים הקרובים). הדרך לתקן היפוך פיסכולוגי היא שוב על ידי תיפוף על נקודות מסויימות, מה שכמובן שוב לא עזר לי בכלום. למרות הגיכוך שאני מוצאת בדרך שמציעים לתקן את ההיפוכים הפסיכולוגיים יש משהו במושג הזה שמצא חן בעיני כי באמת יש לי מעין תחושה שיש בי איזו התנגדות פנימית לא רצונית שמחבלת בכל שיטה שאני מנסה להפעיל על עצמי. ההתנגדות הזו לא היתה קיימת בעבר הרחוק, אז הצלחתי להעזר בדברים מסויימים, אבל בעשר שנים האחרונות אני חשה אותה בתוכי כמחבלת בכל נסיון להעזר. בכל אופן, באחד המאמרים, שנתקלתי בהם תוך כדי חיפושי בגוגל אחר המושג psychological reversal, נאמר משהו ששבה את ליבי. נאמר שם שכשמשהו לא מצליח נוהגים להאשים את כוח הרצון, אולם, כך אומרת המחברת, כוח הרצון לא נועד לשימוש לטווח ארוך. כוח הרצון נועד לשמש אותנו למצבים קצרי מועד וכאשר מנסים להשתמש בו לטווח ארוך נוצרת שחיקה רצינית של אנרגיה שמחלישה את האדם, מה גם שזה בדרך כלל לא עובד. אין לי מושג אם יש לרעיון הזה תימוכין בספרות המדעית אבל הוא נשמע לי משכנע ביותר. |