יבורך יומכם. נשאלתי על מצב של "חוסר דאגות" והאם הוא אפשרי בכלל. האם הדאגה אינה הכרחית להסביר לנו את שיעורי החיים? וכך היא תשובתי, אל השואל. והתשובה מהווה הסבר והשראה לכלל השואלים כיצד להגיע להתעלות ולמצב של אושר בלתי מותנה. מוזמנים לקרוא ולשאוב את המידע. יבורך יומכם.
יקיר ואהוב,
ככל
שמצוי ושרוי הינך
בתדרים
גבוהים יותר
כך
קרוב הינך יותר
אל בורא עולם
אלוהים.
אל העצמי העליון שלך.
אל נשמתך.
אל מקור כל הבריאה.
הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו
יוצרים את התייחסותנו
אל עצמנו,
את גישתנו אל האחרים,
את התייחסותנו
אל החיים.
ככל שהינך מצוי גבוה יותר,
עמוק יותר,
מחובר לפנימיות
אשר היא
גשר
מחובר
אל
ה א מ ת
ה פ נ י מ י ת
ה ג ב ו ה ה
ו ה מ ד ו י ק ת
ב י ו ת ר
כך הינך קרוב יותר אל מקור הסיפורים
וההבנה מה הם וכיצד ומדוע ואיך
אתה הינך מספרם לעצמך
ובכך מגבה אותם ונותן להם תוקף להתממש.
ככל שהתדר גבוה יותר
כך גם ה א ו ר
גדול יותר.
כשהאור גדול וחזק
אנו מזהים כל מה אשר אינו
א ו ר,
אשר נובע הוא
מתהומות הפחד,
אשר הוא החושך.
אשר הוא אינו מואר
באור.
ואת אשר מואר באור
נחוש
בתוכנו
בפנימיותנו
כ ז ו ה ר
ה א ה ב ה
כ ה ד ר כ ת
ה ש כ י נ ה
כ מ ג ע
י ש י ר
ע ם
ה א ל ו ה י ם
בכבודו ובעצמו.
אזי נחיה מתוך קדושה.
אזי נחיה מתוך אמונה.
אזי נחיה מתוך שמחה.
אזי נחיה בטוהר האהבה.
אזי נרפה מכל תסריטי דאגה.
יקר ואהוב,
והרי הדאגה הינה בת קול פנימית אשר לוחשת בתוכנו ומשפיעה עלינו.
ומה היה אם אותה בת קול פנימית
תתחלף בבת קול אחרת,
בוטחת, אוהבת, סומכת
שהכול נעשה כדברו?
האם אז נצטרך לספר לעצמנו סיפורי פחד?
לא ולא.
האם נוכל לחשוב אותם?
יתכן והם יחלפו בנו,
כעננה ביום בהיר,
שנעלמת בין רגע....
אך אנו לא מתמקדים בה.
לא מייחסים לה כל חשיבות.
לא מתעניינים בה.
אנו יכולים לציין לעצמנו:
הנה עננה שחולפת בשמים התכולים
של התודעה....
אנו נחייך אליה.
אנו נדע כי השמים הם בהירים.
ולמעשה,
נקבל כל מה שקורה בשמים,
את כל האורות,
את כל המצבים - שקיעה, זריחה, בוקר, צהרים, לילה....
נ ק ב ל
ונדע שאלו הם מצבים
שאין ביכולתנו לשנותם.
שעלינו לקבלם באהבה.
ש..
"מחר יזרח יום חדש".....
ה א ם
כל הזמן נהיה בשמחה ובאושר?
כן.
א ב ל
נוכל במקביל גם להיות לפעמים
עצובים, כשצריך.
עייפים, כשקורה.....
אנו ננוע בין שלל רגשות
(מלבד השנאה והקנאה
וחוסר הרחמים והאכזריות
ומצבים קשים שכאלו...וגם כעס גדול....)
א ב ל
נדע בדיוק מה הם.
רגשות
שנובעים כתוצאה מבחירה
להבין את המצב / שיעור בו אנו מצויים...
המקום הפנימי הרגיל
והבטוח
שלנו
הינו
ה ש ק ט
ה מ ק ו ד ש.
יש המכנים אותו
אי של
א י ז ו ן.
כן, האושר גדול מאוד
ובלתי מותנה
כאשר לא
"מבזבזים"
את המקום הפנימי
להכלת אנרגיות שליליות,
במובן של שוללות את הטוב שבהבנת החיים.
מה שאנו מכילים
קובע
את התייחסותנו
אל
מישור החיים.
ככל שתכיל יותר
אור, חמלה, אהבה,
שמחה, קדושה,
שקט
כך תרגיש יותר ויותר טוב.....
ולכן אסכם ואומר:
אתה בסדר. תלוי בתדר.
תודה אהוב
על שאלה מצוינת
שביכולתה להדריך
אנשים רבים
אל
ההתעלות
ואל
ה ה א ר ה.
בכבוד רב
ובשפע של אור ואהבה,
א י ל נ ה
אהיה אשר אהבה 
|