היא קמה לעוד יום מטושטש בו האמת נראית מפוברקת, אפרורית ולא ברורה. דרך זווית העדשה נראו כתמים, נקודות מתות, לא ברורות המפרות את היופי הכללי. שוב תהיות, שיחות שלום פנימיות, ניסיון להבין אותה או אותו. שאתמקד באובייקט או אתן מראה כללי? איפה האמת- בפרטים או במסגרת? יש תמונה נכונה? כמה וריאציות יש לה. כמה דמויות, ואין אחת יחידה. הרי זה תלוי ביום בשעה..בעדשה. אולי בעיניים העצומות, חולמות, מחפשות פיתרונים ברקיע השביעי. או בזווית הפה המנסה לשאוף את כל היקום ברגע אחד שכזה. בסביבה? ואז היא נשארת זנוחה. בה? אבל מי היא כרגע כאן? יש להסיר את הכתמים המלוכלכים מהעדשה. אולי זה יראה נקי... מדי? יום מטושטש זה לא יום רגיל. נידרש הרבה יותר מאמץ להיות שם...כצלם.
|
amnondahan
בתגובה על
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבנר! ממך זו ממש מחמאה
תודה תודה, וד"ש לאבנר הגדול/קטן. גם הוא מוכשר בטרוף
אני מאד אוהב שיחות שלום פנימיות
כל הזמן יש לי ויכוחים עם אחי הגדול.
אבל הסכמתי איתו מיד שאמר שאת כותבת נהדר.
מטושטש:)
משקפי פריימלס של דיור מתאימים בול לעדשה הזאת.
יש להסיר את הכתמים המלוכלכים מהעדשה. אולי זה יראה נקי... מדי? יום מטושטש זה לא יום רגיל. נידרש הרבה יותר מאמץ להיות שם...כצלם. האינטראקציה/ וההתבוננות על המציאות מבעד למשקפים שעדשותיהן נקיות... חזקה ואמיתית ,ואינה דומה למציאות דרך עדשת המצלמה של הצלם
הצלחת להעביר את התחושות באופן ברור
נפלא מרהיב
המילים
הנשיפות
הכתמים
ואת..