היא קמה לעוד יום מטושטש בו האמת נראית מפוברקת, אפרורית ולא ברורה. דרך זווית העדשה נראו כתמים, נקודות מתות, לא ברורות המפרות את היופי הכללי. שוב תהיות, שיחות שלום פנימיות, ניסיון להבין אותה או אותו. שאתמקד באובייקט או אתן מראה כללי? איפה האמת- בפרטים או במסגרת? יש תמונה נכונה?  כמה וריאציות יש לה. כמה דמויות, ואין אחת יחידה. הרי זה תלוי ביום בשעה..בעדשה. אולי בעיניים העצומות, חולמות, מחפשות פיתרונים ברקיע השביעי. או בזווית הפה המנסה לשאוף את כל היקום ברגע אחד שכזה.  בסביבה? ואז היא נשארת זנוחה. בה? אבל מי היא כרגע כאן?

יש להסיר את הכתמים המלוכלכים מהעדשה. אולי זה יראה נקי... מדי? יום מטושטש זה לא יום רגיל. נידרש הרבה יותר מאמץ להיות שם...כצלם.