'עספור' – 'היפיפיה והיחפן', מודל ישראל, 2010

בחג הזה, נאלצתי - כמו רובנו - לקיים הפסקה זמנית בתוכניותיי.

מנסה לנצל את החופש הזה לעשות דברים שאיני מגיעה אליהם בד"כ, צפיתי ב-VOD,ובין השאר

ראיתי בזה אחר זה את כל הפרקים של 'עספור', סדרה המשודרת יום יום בערוץ 3 ב'הוט'.

מדובר בסיפור קלסי, סיפור אהבה בין בת עשירים מוצלחת ('שיר', עורכת דין יפה טהורת מידות ובהירת תלתלים) ליחפן חסר הכנסה ('מוטי' שגר עם באוטובוס במגרש בירושלים שהוריש לו סבו).

לאחרונה, אנו עדים לפריחה של ממש ביצירת סדרות מקור ('שבתות וחגים', 'מישהו לרוץ איתו','עד החתונה', ועוד).

כמו בכל הסדרות הללו, המשחק מצוין.

הסממנים של השתייכות מקומית אותנטיים ומוסיפים צבע.

ההשתייכות לירושלים לא בולטת כמו ב'מישהו לרוץ איתו', אך ישנה ברקע – חבריו היחפנים של מוטי שהם אוהדי בית'ר מובהקים, מיקום חלק מהסצנות במסעדת 'אלדד וזהו', צילומי אריות האבן בה חוזרים בפתיחה, עגת הדמויות.

בקצרה,'מעז יצא מתוק'.

הבטלה שנכפתה עליי בחג הפנתה אותי למקלט הטלביזיה, וגיליתי לשמחתי שמתפתחת כאן תרבות טלביזיה טובה.

לונדון לא מחכה לי, אבל הייאוש בהחלט נעשה כאן יותר נוח.