אז את ליל אמש, בסופו של דבר לא ביליתי עם יין טוב כפי שחשבתי - אלא עם משהו הרבה יותר טוב.

עם בתי הקטנה.

מאחר ובתי הגדולה אצל אביה, האמצעית משתובבת לה ב"בומבמלה" - נשארנו קטנתי ואני.

התמקמנו לנו לארוחת ערב קלילה - וכשרה לפסח - עם שאריות החרוסת מליל הסדר, ובתי המתוקה "אסרה" עלי לאכול סתם כי בא לי, כי זה שטותי, וזה מתוק להפליא.

ואחר כך - התמקמנו לנו מול הטלוויזיה, הזמנו סרט מצחיק וצחקנו לנו במשך שעתיים.

לצחוק - זו התחלה נפלאה למילוי מצבורי אנרגיה.

ואז עבדתי לי שעתיים בגינה בעקירת עשבים, פיזור אדמה בין הפרחים, השקייה וניקוי ראש.

במהלך העבודה הצטרפה לי אחייניתי בת ה-6 והשתטיתי יחד איתה כאילו הייתי אני בת 6.

וכקינוח - קראתי את התגובות ששלחו לי כמה וכמה מבאי הקפה - בין אם בגלוי ובין אם בהודעה אישית.

וחייכתי.

ובין צחוק לחיוך, אני אומרת לכם תודה.