כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    יפעת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עַסְפוּר

    7 תגובות   יום שישי , 2/4/10, 18:56

    בתמונה: קציצות הפטרוזיליה של סבתא רחל

     

     

    "עַסְפוּר! נִהייתִי עַסְפוּר!",קוראת סבתא בדיאלקט ערבי ומצביעה על נקודה עלומה בגופי.

    "פחחח....סבתא, איזה עַסְפוּר? את לגמרי מדמיינת...", אני מפטירה. כי ממש, אבל ממש, לא נהייתי ציפור. כבודו של כל גרם טוניסאי במקומו מונח, ובכלל, כבר התרגלתי לשיחות האוכל האינסופיות בבית של סבתא.

     

    "לֵה! רזיתִי! את לא אוכלת, מה זה??", היא מתעקשת.

    "סבתא, איזה רזיתי... רזיתי באוזן, אולי. שום דבר", אני מנסה להסביר. "אני לא עספור. לא ציפור!".

    אך לשווא.

     

    כי סבא וסבתא כבר שנים לא מצליחים להבין, כיצד קרה שנוף ילדותם המשובץ בחורות שופעות לתפארת, התחלף לו בארץ הקודש ברדיפה אחרי השידפון והמראה השלדי. בג'רבה שבטוניס האמינו שבנות טוניס היהודיות צריכות להיות מדושנות עונג ומדושנות בכלל, ועל כן מדי בוקר היו מכריחים את הבנות לבלוס כיכר לחם שלמה (!) טבולה בשמן (!), למען יתפחו וישמינו עד בלי די, למען ישדרו לכל הזכרכרים שבסביבה פריון-ופריון-ופריון, למען יחשקו אותם זכרכרים באותן בנות, למען יקיימו יחד מצוות פרו ורבו, למען אותו ברוך-השם-כבודו-ישתבח-שמו-לעד.

    אמן.

     

    "לֵה!", היא ממשיכה להתעקש. "תראי איך רזיתִי!", מצביעה עלי. "עַסְפוּר נהייתִי, עַסְפוּר. תוּכְלִי מַשוּ!", היא מצביעה על קערת קציצות הפטרוזיליה הטריות המדיפות ניחוח משכר בכל הבית.

     

    אני מביטה בקערת הקציצות. ואז בסבתא. ואז שוב בקערה. והאמת ש... האמת היא ש... שזה נראה ממש טוב. ומריח טוב פי אלף.

    אני נעתרת. נוטלת קציצה. ונותנת ביסון בקצה שלה.

    שומעת קראנץ' של טיגון טרי-טרי ומתחילה ללעוס.

    ואז זה קורה...

     

    גל חום קל עולה ממנה. הריח המופלא שלה רק מתעצם, והמרקם הנימוח לוקח אותי למחוזות רחוקים. זורק אותי למחוזות ילדות, לעולם אחר ולספירה אחרת. לשבתות חורפיות אצל סבא וסבתא, לחמין של שבת בבוקר אחרי שישב לילה שלם על הפלטה והפיץ ניחוחות משגעים כשבחוץ דופק לו הגשם על החלון, לקוסקוס הכי דק בארץ עם רוטב הירקות הכי מושלם שרק סבתא יודעת להכין, ולדְבִּיךְ, ולתֶרְשִי, ולמַרְמוּמָה, ולמְשִיֶיר, ולכל האוֹכַלִים האלה שאף אחד לא יודע להכין כמוה.

     

    ולכל מי שזה מזכיר את הסצינה ב"רטטוי", אז התחושה היתה כזו. בול כזו.

     

    נותנת עוד ביסון, ועוד אחד, ועוד אחד קצת יותר גדול, וקולטת שפשוט...

    אין דברים כאלה.

    אין דברים כאלה, כמו קציצת הפטרוזיליה של סבתא. סבתא עם ידי זהב טוניסאיות ולב ענק.

     

    וקולטת שלאט לאט... במקום ביסון אחד, כבר נעלמה לה חצי קציצה.

    את החצי השני אני בולעת בביס.

     

    תמצית האלוהות נמצאת שם, בתוככי קציצת הפטרוזיליה החמה הזו. מסתתרת אי שם, מעבר לציפוי הקריספי, בינות הבצל הזהוב המתפצפץ בפה, לבין העשבים הירוקים ושלל התבלינים הסודיים.

    תמצית האלוהות נמצאת שם, בפצצת הקלוריות המופלאה הזו. קציצה שמיטגנת באהבה אין קץ כבר שנים על גבי שנים על גבי שנים, מדי שישי בצהריים, יחד עם שלל מטעמים אחרים, בטרם כניסת השבת.

     

    אז לקחתי עוד אחת. ברור.

    מוטב שתי קציצות בבטן של אווזה שבעה, מאשר להיות עַסְפוּר על העץ.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/10 12:06:
      מקסים, את כותבת מקסים
        4/4/10 14:05:

      תודה חברים!

       

      ג'אסטי יקרה... תמיד את מחממת לי את הלב, תמיד.

       

      יאיר, אברר ואשלח לך. רק אם תבטיח שתעדכן איך יצא.  ;-)

      אוחח...טעים הפוסט הזה...:-)

       

      D

       

      *

        3/4/10 22:00:

      איזה יופי של עספור!
        3/4/10 14:59:


      עשית לי חשק. והפטרוזיליה בגינה עולה על גדותיה.

      מתכון ?

        3/4/10 14:55:


      אין עלייך במתן תיאור מדוייק לכדי פרטים של מאכלי חג, פשוט אין.

      ואני מודה שהתגעגעתי לכתיבה שלך ממש יפעתי, וגם אלייך!

      לפעמים בוחקת, לפעמים צוכה

      לבה רותחת מתחת לפני השטח.
      חדשות לבקרים היא מתפרצת בצורת אותיות והברות. לפעמים הן חוברות יחד לכדי מילים. במקרים קיצוניים נוצרים גם משפטים...
      ואחרי הבְּעֵרָה, הר הגעש נרגע במעט.
      עד הפעם הבאה.


      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות