הערה: כל הדמויות לקוחות מהסיפורים הקודמים שלי. מי שלא מכיר שייגש ויקרא. זה לא סיפורים בהמשכים.
ליל הסדר הגיע. הפעם ליל הסדר יהיה אצל עמי ותמי בתל אביב.השולחן מסודר למופת, צלחת הפסח עם המרור החרוסת וכל השאר על השולחן. גם כוס אליהו עומדת, באמצע השלחן, בשיא תפארתו.האוכל מתחמם במטבח. ש ל ו ם , מה שלומכם! , בואו תיכנסו. ראשונים הגיעו כמו בתיבת נוח. יענקל'ה (זוכרים עם השמפניה החמוצה) ואישתו ברכה. הפעם עם פרחים. מרסל לבושה עם מכנסיי סקיני מעור ומחוך שבקושי יכלה לנשום,עם נעלי עקב 15 ס"מ לא פחות, איפור כבד על עיניה שחס וחלילה לא ייראו שהעיניים שלה לא גדולות מספיק. וכמובן לא שכחה את הריסים המלכותיות.ועם מתנה. מפה יפה מקרושה. (מן תחרה יקרה כזו). אחריהם, זיגי וזושה (ממשחק הקלפים).זיגי לבש חליפה לבנה עם עניבת פרחים.ולא שכח את נעליי הלק עם השפיץ.סופי הרכלנית, שכבר היתה אלמנה, הגיעה כמובן עם חברתה נפתליה. פולה,שהתחתנה לא מזמן, הגיעה עם בטן בחודש 8 למרות שהתחתנה לפני חודשיים.וכמובן איך לא? טולה הגיעה עם חצאית שחורה וארוכה שהבליטה לה את הישבן הענקי שלה. ועם חולצת מלמלה לבנה, נעליי עקב, שבקושי דחפה את רגליה שהיו רחבות מאד. קרסוליה העבים כפסנתר, התחבאו הפעם בתוך השימלה הארוכה.לא שכחה, לעשות צבע אצל זקלין. הפעם צבעה את השיער לאדום אדום בוהק ומבריק.גם לא שכחה את הליפסטיק החדש והאדום כמו הדם של המצרים שהבליט את שפתי הבוטוקס שלה.כולם התיישבו סביב השולחן. מי שישב בראש השולחן וניהל את הסדר היה אבא של עמי.הוא הגיע עם המאהבת הצעירה שלו בת ה-34 ,כי אישתו מתה לפני שנה ונמאס לו להישאר לבד.בין כה וכה חייו היו חרה של חיים ואשתו הייתה צועקת עליו כל הזמן. אז סוף כל סוף הלכה לעולמה. הוא מאושר, כמו פפו עם נטלי עטיה או דוגמנית אחרת. כולם פותחים את ההגדה והתפילות מתחילות לרוץ. נו ! רומק, מתי אוכלים? אני מתה מרעב. דוחפת טולה את מרפקה. ששש....... מעשה ברבי אליעזר......איזה אליעזר? קדש ורחץ כרפס יחץ.... מ ה אנחנו רק פה? זיגי?!שיקרא יותר מהר, הפיין שמקר הזה,לוחשת סופי לבעלה. מרסל עם ציפורניה הארוכות לוקחת קצת חרוסת ושמה על המצה משה? אתה יכול להעביר לי קצת מצה בבקשה מבלי שייראו? מה נשתנה? אה כבר הגענו למה נשתנה? אז עוד מעט אוכלים? אומרת ברכה. תשתקי! אומר לה יענקל'ה.ומצביע על המקום הנכון. פה מתי אוכלים? צורח בעלה של סופי אנחנו, במה נשתנה עכשיו, עוד מעט מי אומר את המה נשתנה הזה? כולנו ביחד יאללה, תעשו את זה טיק טק. הגענו לחכם מה הוא אומר? איפה??? אני לא רואה!צורחת זושה מהצד השני מי רוצה להיות החכם? אני! אני! אני! לא, אתה תהיה התם! למה דווקא אני? טוב, אז אתה תהיה הרשע! למה אני? אני אהיה זה שאינו יודע לשאול משה! לוחשת מרסל. אם הם לא מפסיקים עוד רגע עם התם הזה, החכם, ושאינו יודע לשאול, ולא אכפת לי מי עוד, אני טורפת את המפה עם כל מה שעליה. מרוב רעב! מבין משה? מבין, מבין אחרי הבלאגן של איפה? איזה עמוד? סוף סוף הגיע האוכל. מרקים, בשר, דגים, מיני לביבות ממצה, המון יין (לא מקולקל) נמזג, ומיני מאפים ועוגות ושתיה ומה לא? ממש כיד המלך. וואו, שכחנו לפתוח לאליהו את הדלת! נו לא נורא, אומרת פולה. נו?! תסגור את הדלת, קר לי. מצידי שלא ייכנס, מה איכפת לי, שילך לאן שהוא רוצהאומרת טולה. נו אומר הדון ז'ואן הזקן ממשיכים? מה פתאום, אומרת המאהבת שלו בת ה-35 אני מתה מעייפות אבל צריך לסיים עם חג גדיא והודו לה'? תודי בבית שלך למי שאת רוצה. אומר אבא של עמי שמנהל את הסדר. ו.....לשנה הבאה בירושלים הבנויה. יאללה תסגרו את ההגדה,ולכו כבר הביתה אני מת לקחת את החברה היפה שלי לישון! סידרתי את הפוסטים הקודמים שיהיה לכם קל לקרוא כנסו ותהנהו.
|