גיליתי בטעות שיש לי קנדידה. הרומן שלי עם קנדידה החל כאשר שמתי לב שאני מתחילה לצבור ק"ג עודפים  - העליתי 5.5 ק"ג בתקופה של שישה שבועות. בד בבד עם העלייה המטאורית במשקל הרגשתי עייפות, נפיחות בבטן וכאבים בבטן. ייחסתי את כל התופעות האלה לעלייה במשקל ולתקופה מסוימת עלה החשד הבלתי מבוסס כי אני בהיריון – משעשע, כי באותה תקופה בכלל לא היה לי בן זוג... העלייה במשקל הטרידה אותי כי אני חסידה של תזונה בריאה ונחשבת ל"בעייתית" בקרב חברי בכל הקשור למזון שאני מכניסה לגוף שלי.  מאחר ובנוסף לאובססיות התזונה שלי, אני היפוכונדרית לא קטנה, נורות האזהרה האלה שלחו אותי ישר לרופא (אולי בכל זאת אני בהיריון התעקשתי..). 

הרופא בקופת החולים התגלה כסטריאוטיפי – אפאתי ונטול עניין, העביר את הכרטיס המגנטי שלי ושאל אותי מדוע הגעתי. הסברתי לו על העלייה במשקל, התופעות הטורדניות שאני חווה והחשד המגוחך להיריון (שהעלה חיוך קטן וכמעט בלתי מורגש בזווית הפה שלו,לפחות הוא התאמץ להסתיר אותו). הוא לא טרח לבדוק אותי וקבע שהגוף שלי כנראה מגיב למתח וששינויים הורמונאליים יכולים להביא לעלייה במשקל. יצאתי מהמרפאה בהרגשה שרימו אותי – למה אני משלמת דמי חבר שנתיים לקופ"ח אם הרופא אפילו לא טורח לבדוק לי לחץ דם. את התשובה הלקונית שלו יכולתי לקבל גם בפורום רפואי מבלי לחכות 40 דקות במרפאה עמוסת מחלות ושאר חיידקים.

לאחר שבועיים נוספים של הרגשה כללית נוראית ועלייה נוספת (!) במשקל שנבעה ככל הנראה הפעם מדחף בלתי נשלט למתוקים (אני??? טורפת כמויות בלתי נשלטות של שוקולד?!) , החלטתי שלעזאזל עם כל מי שחושב שאני היפוכונדרית וקבעתי תור למרפאה משלימה בהמלצת חברתי היקרה שטופלה שם בהצלחה עקב דלקת בנרתיק (נושא כאוב שאטפל בו בפוסט אחר בעתיד). הגעתי למרפאה  עם חששות רבות. בכל זאת כהיפוכונדרית מושבעת אני חסידת תרופות ותכשירים כימיים והמחשבה על "טיפול אלטרנטיבי" בד"כ מוציאה ממני תגובות מתנשאות וזלזול מופגן בכל הקשור לרפואה "השרלטנית" הזו. אבל מאחר והרפואה הקונבנציונאלית טרקה בפני את הדלת בגסות רוח, החלטתי שאין לי מה להפסיד. להפתעתי, המרפאה התגלתה כמרפאה שמשלבת  טיפולים קונבציונאלים עם משלימים (יש שם גם רופאים אמיתיים, כלומר כאלה שסיימו שבע שנות לימוד באוניברסיטה המתהדרים בתואר "דוקטור לרפואה"), דבר שקצת הרגיע אותי. 

קיבלה אותי מטפלת נפלאה, נטורופתית, ששינתה את ההשקפות שלי בנוגע לשיטות טיפול משלימות מקוטב לקוטב. מייד היא החלה בתשאול מקיף ויסודי שממנו הועלה החשד שיתכן ואני סובלת מזיהום קנדידה במערכת העיכול. זה היה מדהים! היא ידעה על המצב שלי ולתאר את התופעות שאני חווה יותר טוב ממני. מייד נשלחתי לבדיקות מעבדה לאישור החשד שאני סובלת מקנדידה (בדיקת צואה). לאחר מכן קיבלתי מידע מפורט אודות פטריית קנדידה והשפעותיה על הגוף, והתחלתי לקשר הכל למצבי ולסימפטומים שאני חווה. הבנתי שזיהום מפטריית קנדידה זה זיהום רציני ששייך כמו כל זיהום אחר לידיים מוסמכות.

הטיפול שניתן לי היה רב שלבי שכלל פעילות אנטי-פטרייתית ישירה לחיסול הקנדידה תוך חיזוק הפלורה החיובית של מערכת העיכול ושיקום אוכלוסיית חיידקי המעי (החיידקים הפרוביוטיים הידידותיים), שאחד מתפקידיהם הינו דיכוי שגשוגה של קנדידה.

חשוב להבין שהקנדידה הינה פטריה מצמיחה קורים ומייצרת סוגים רבים של רעלים, גזים ואלכוהול, הגורמים לבעיות מעיים שונות וזה ההסבר לסימפטומים שחוויתי – בטן נפוחה, עצירות, גזים וכאבים בלתי מוסברים. כ"כ שמחתי לגלות את הגורם לחוסר הנוחות בחודשיים שקדמו לבדיקה. על כל אדם קנדידה משפיעה בדרך קצת שונה, לעיתים רק חלק מהמערכות נפגעות, מספיק שאתה סובל רק מחלק מהסימפטומים כדי לחשוד שמדובר בבעיה זו (לכן גם כ"כ קשה לאבחן קנדידה).  במקרים מסוימים, הקנדידה יוצאת מגבולות המעיים, ומסוגלת לחדור דרך דפנות המעי למערכת הלימפה, לנדוד דרך מערכות הגוף ולהתביית באיברים השונים.

בשלב הראשון ניתן לי ייעוץ לשינוי התזונה שלי. קנדידה היא פטריה שניזונה ומשגשגת מדיאטה עתירת סוכרים פשוטים, ולכן ההמלצה היא לאמץ דיאטה שמוציאה מהתפריט סוכר וקמח לבן. הדיאטה הזו סייעה לי גם להוריד את המשקל שהעליתי (פלוס 4 ק"ג נוספים) וממצב של בטן נפוחה חזרתי לבטן השטוחה שלי.

טיפול נוסף שעוברים במרפאה הוא חוקן מים (שיטה שקרוייה "הידרותרפיה"). ההידרותרפיה היא כמו מקלחת פנימית ששוטפת את המעיים ומוציאה משם פסולת ורעלנים שהצטברו במהלך שנים של תזונה מערבית לקויה. תחילה מכניסים למעי הגס מים מסוננים בטמפרטורה מבוקרת וכעבור מספר דקות, לאחר שהם מרככים את הפסולת במעי, שואבים אותם החוצה על ידי מכשיר. טיפול בחוקן חשוב כאשר מטפלים בבעית קנדידה מאחר והפטריה היא עמידה מאוד – היא נצמדת חזק לדפנות המעי וקשה מאוד להיפטר ממנה. בנוסף, הידרותרפיה מאפשרת ספיגה יעילה יותר של כל התרופות ותוספי המזון שנדרשים במשך הטיפול וע"י כך מגבירה את השפעתם. המטפלת שלי הסבירה שההידרותרפיה עוזרת להחזיר את שיווי המשקל בין החומצה לבסיס במעי ומסייעת לחיידקים הטובים להתפתח שוב על חשבון החיידקים מחוללי המחלות. ההרגשה אחרי טיפול כזה שנמשך כ-45 דקות היא נהדרת – תחושה של קלילות שכ"כ התגעגעתי אליה.

כמו כן, קיבלתי טיפול בגז אוזון לטיפול מקומי של פטריה בלשון שהחלה להיווצר אצלי (הקנדידה מצטיינת בנדידה. כשהיא מתרבה, היא חודרת את דפנות המעי ומגיעה לאיברים נוספים בגוף). הטיפול באוזון נועד לטפל באפטות ובפצעים שהחלו להופיע אצלי בחלל הפה. למדתי שהאוזון הינו חומר החיטוי החזק ביותר הקיים בטבע: כשהוא בא במגע עם טפיל כלשהו – וירוס, פטרייה, חיידק – הוא משמיד אותו מיידית.  עם כניסת האוזון למערכת הדם נוצרים אותות כימיים, המגבירים את פעולתן של מערכות שונות ומשפרים את חילוף החומרים בגוף ואת תפקוד התאים. הפצעים חלפו לאחר זמן קצר.

כדי לטפל בבעיית העייפות והתשישות קיבלתי אינפוזיות ויטמינים ומינרלים וטיפול בתוספי מזון. כפי שציינתי, הקנדידה משחררת לגוף רעלנים וגזים שפוגעים בספיגת כל אותם חומרים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף. עירוי עוקף את מערכת העיכול ומבטיח כי הוויטמינים והמינרלים ייטמעו בגוף.

הטיפול נמשך ארבעה חודשים שבמהלכם הרגשתי שיפור הדרגתי וניכר במצבי. הפרעות העיכול אמנם נעלמו אבל אני עדיין מתמידה בדיאטת קנדידה כאורח חיים למניעת הישנות הפטרייה ולהרגשה גופנית טובה (ריבוי פחמימות בדיאטה גורם לעייפות וסוכר מעובד גורם לקשת רחבה של תחלואים). הטיפול שניתן לי אמנם נגד בהתחלה את השקפותיי בכל הנוגע לרפואה, אבל התגלה כיעיל יותר מכל טיפול רפואי שקיבלתי עד לשלב זה. 

לקנדידה הרבה פרצופים. פטריה קטנה עם יכולת גדולה להסתתר, להתחפש ולהמשיך לשרוד. רק מי שבאמת מכיר את כל הקפריזות שלה יכול לגלות אותה ולנצח אותה.