כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeז ו ה רמה בין החדר השמאלי לימני של הלב...קצת יותר אותיות מבדרך כלל

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    קצת יותר אותיות מבדרך כלל

    קצת יותר אותיות מבדרך כלל

    ‎14

    ספרים  

    32 תגובות   יום שבת, 3/4/10, 16:20

    וגם אם לרגע השמש מנצנצת מאחורי גבי והשתקפות צילי מודיעה על היותי כאן איתך, אל תשלה את עצמך.

    זה אתה שלא רצית את תשוקתי סביבך.

    אתה שלא ראית את התפרצותי הגועשת החוצה בצחוק ויופי לעולמי עד.

    וכעת, זה רק נדמה לך, שמילה ועוד מילה ועוד מילה שלי, תרווה את צימאון רצונך בבדידות יחסית.

    החיים הם הרבה יותר מאשר שתי אצבעות על מקלדת, אתה יודע....

     

    אתמול לעת ליל ירדתי לגן הציבורי. הוא עדיין שעט את עקבות הילדים ששיחקו שם. האור המתנדנד בגלל הרוח, הטיל עלי צללי ערבה בוכיה.

    במקום נדנדה, החלטתי לשבת סמוך לעץ, להריח אדמה מעורבבת בחלזונות עושים אהבה.

    ידעת? החלזון הוא דו מיני...את האמת, גם אנחנו.

    ואם כך..לא נותר לי אלא, לנהל דו שיח בין הזכרי שבי, לנקבי שבי. כך, קצת לנוח..מכל התאווה שלא ממש מומשה, כי לא ממש רצית, כי לא ממש ידעת...מה,  אתה,  רוצה.

     

    פשוט לךְ.

    אבל, אתן לךֳ צידה לדרך. רק תזכורת לְמָה שיש בך ולא ראית: רוך והקשבה ודאגה כמעט מתנצלת וראיית העולם בעידון כה רב.

    אולי זה יעזור לך עם ההיסוס והלבטים והפחד מלחיות ועם הערך העצמי הנמוך והמחשבה שאין בך מה להעניק כי נפגעת.

    אז מה, כולנו נפגעים. מתי שהוא...

    אם לא נקום...ישארו האחרים שהיו מיועדים להאהב על ידנו...מונחים על מדף ללא תכלית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/10 19:51:

      צטט: ענבר מגן 2010-04-05 08:30:24

      "אם לא נקום...ישארו האחרים שהיו מיועדים להאהב על ידנו...מונחים על מדף ללא תכלית."

       פנטסטי ב-ס

       

       

      נראה לי, אעתיק את המשפט הזה ואשאיר אותו על לוח המודעות שלי היכן שהוא.

      כי הוא משפט שיכול לעזור לי, כאשר שוקעת, להרים ראשי מציצית שערי.

      כשאחד כזה יוצא, הוא לא שואל דבר, פשוט יוצא.

       

      תודה לך. 

       

        5/4/10 19:49:

      צטט: ashorer 2010-04-05 06:57:00


      זוהרונת, אלה מילים היוצאות מהלב ולוואי ויכנסו אל הלב...של מי שצריך

       

      האווירה במקום שנאמרו, גן המשחקים. מעצימים את האמירה: לא לפספס...

       

       

      יקר שלי,

      הוא לא ישמע.

      אך מה שחשוב זה,

      שאני הוצאתי. 

        5/4/10 08:30:

      "אם לא נקום...ישארו האחרים שהיו מיועדים להאהב על ידנו...מונחים על מדף ללא תכלית."

       פנטסטי ב-ס

        5/4/10 06:57:


      זוהרונת, אלה מילים היוצאות מהלב ולוואי ויכנסו אל הלב...של מי שצריך

       

      האווירה במקום שנאמרו, גן המשחקים. מעצימים את האמירה: לא לפספס...

        4/4/10 23:52:


      אני זוכר את אותו גן ספוג אהבה

      אישה אחת

      הקולות תחת עץ

      שעת פיוט

      מילים וכוונה

      אולי היו שם שניים 

      ובעיקר קול אחד

      חשש שכמו הסתתר בין ענפי עץ

      מילים יפות

      ושוב הפיוט

      ממה הוא נפגע

      רק היא יודעת

      האם יסלח לה

      לו

      היא כותבת

      לא לאבד

      פיוט ומילים

      מילים ופיוט

       

       

       

       

       

       

       

        4/4/10 19:19:

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-04 19:14:26

      צטט: meirk11 2010-04-04 18:58:08

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-04 18:43:09

      צטט: meirk11 2010-04-04 11:48:31


      תגובה שכלית:

      כתיבה מעולה, מדויקת, מלאת מעוף, עם שלל דימויים לא סטנדרטיים אך מותאמים ככפפה ליד.

      תחושה של שילוב הגות, פילוסופיית חיים, תפיסת עולם, יחדיו עם פסיכולוגיית הנפש.

      אין ספק שאהבתי.

       

       

      תגובה ריגשית:

      וואו. כמה עוצמות. כמה עומק. כמה התערטלות נפשית.

       

      את יודעת כמה יכולים לקרוא את זה ולהרגיש כאילו כתבת את זה אליהם? עליהם?

       

       

       זה באמת משנה, מאיר?

       

       

      מודה שלא הבנתי את השאלה. מה באמת משנה?

       

      עניתי שזה לא ממש משנה כמה ומי.

      הפרוזה כאן, עשתה את שלה במקום בו הייתי זקוקה להוציא לאור את תכולתי הרגשית בנוגע לדבר שהוא. 

       

       

      באתי לברך ויצאתי מקלל?

      בסך הכל רציתי לציין את עצמת הכתוב, שכן כשמשהו מתברר להיות אוניברסלי, מתאים לרבים גם אם נכתב ליחיד, זה הופך אותו לחזק יותר, עוצמתי יותר.

       

      כמובן שזה בכלל לא חשוב על מי וכמה, זה שולי לחלוטין.

      צר לי על שהניסוח שלי לא היה מספיק ברור.

       

       

        4/4/10 19:14:

      צטט: meirk11 2010-04-04 18:58:08

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-04 18:43:09

      צטט: meirk11 2010-04-04 11:48:31


      תגובה שכלית:

      כתיבה מעולה, מדויקת, מלאת מעוף, עם שלל דימויים לא סטנדרטיים אך מותאמים ככפפה ליד.

      תחושה של שילוב הגות, פילוסופיית חיים, תפיסת עולם, יחדיו עם פסיכולוגיית הנפש.

      אין ספק שאהבתי.

       

       

      תגובה ריגשית:

      וואו. כמה עוצמות. כמה עומק. כמה התערטלות נפשית.

       

      את יודעת כמה יכולים לקרוא את זה ולהרגיש כאילו כתבת את זה אליהם? עליהם?

       

       

       זה באמת משנה, מאיר?

       

       

      מודה שלא הבנתי את השאלה. מה באמת משנה?

       

      עניתי שזה לא ממש משנה כמה ומי.

      הפרוזה כאן, עשתה את שלה במקום בו הייתי זקוקה להוציא לאור את תכולתי הרגשית בנוגע לדבר שהוא. 

        4/4/10 18:58:

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-04 18:43:09

      צטט: meirk11 2010-04-04 11:48:31


      תגובה שכלית:

      כתיבה מעולה, מדויקת, מלאת מעוף, עם שלל דימויים לא סטנדרטיים אך מותאמים ככפפה ליד.

      תחושה של שילוב הגות, פילוסופיית חיים, תפיסת עולם, יחדיו עם פסיכולוגיית הנפש.

      אין ספק שאהבתי.

       

       

      תגובה ריגשית:

      וואו. כמה עוצמות. כמה עומק. כמה התערטלות נפשית.

       

      את יודעת כמה יכולים לקרוא את זה ולהרגיש כאילו כתבת את זה אליהם? עליהם?

       

       

       זה באמת משנה, מאיר?

       

       

      מודה שלא הבנתי את השאלה. מה באמת משנה?

        4/4/10 18:45:

      צטט: אפרת465 2010-04-04 13:28:43

      אהבתי מאד....

      לך זהר,

      כל כך הרבה רגישות מלווה בכל כך הרבה אומץ לב...

      ולך,( אתה)....

      כנראה שגם בך יש המון מהרגישות הזאת, והנה עכשיו קבל ממנה קצת מהאומץ, שהיא מעניקה לך כצידה לדרך!

      הרגישות שבך היא דבר נהדר אך עדיין כמו חומר גלם שאינו מעובד. האומץ יאפשר לך לעבד את הפגיעות והרגישות ולצעוד אתם קדימה, והעיקר לא להשאר לבדך!

      חג שמח לך ולך , ואל תוותר בקלות על מתנות שאתה מקבל....


      אפרת

      www.efratgal.co.il

       אפרת,

      כל כך יפה מה שכתבת,

      ריגשת אותי מעצם הרגישות שלך.

      תודה.

      וברצוני רק לציין, כי סיכוי אפסי עד מזערי מאד שיקרא אותי (כבר).

      הייתי זקוקה למנה של פרוזה על מנת לשחרר את מה שהתחולל לי בלב, בגוף.

      לכן הכתוב כאן.

      תודה רבה לך. 

       

        4/4/10 18:43:

      צטט: meirk11 2010-04-04 11:48:31


      תגובה שכלית:

      כתיבה מעולה, מדויקת, מלאת מעוף, עם שלל דימויים לא סטנדרטיים אך מותאמים ככפפה ליד.

      תחושה של שילוב הגות, פילוסופיית חיים, תפיסת עולם, יחדיו עם פסיכולוגיית הנפש.

      אין ספק שאהבתי.

       

       

      תגובה ריגשית:

      וואו. כמה עוצמות. כמה עומק. כמה התערטלות נפשית.

       

      את יודעת כמה יכולים לקרוא את זה ולהרגיש כאילו כתבת את זה אליהם? עליהם?

       

       

       זה באמת משנה, מאיר?

       

        4/4/10 16:19:

      אתה שלא ראית את התפרצותי הגועשת החוצה בצחוק ויופי לעולמי עד.

      אני הייתי אומרת לגבר אדיש כזה:

      מגיע לך, תסבול.

      חג שמח.

      (:

       

        4/4/10 13:28:

      אהבתי מאד....

      לך זהר,

      כל כך הרבה רגישות מלווה בכל כך הרבה אומץ לב...

      ולך,( אתה)....

      כנראה שגם בך יש המון מהרגישות הזאת, והנה עכשיו קבל ממנה קצת מהאומץ, שהיא מעניקה לך כצידה לדרך!

      הרגישות שבך היא דבר נהדר אך עדיין כמו חומר גלם שאינו מעובד. האומץ יאפשר לך לעבד את הפגיעות והרגישות ולצעוד אתם קדימה, והעיקר לא להשאר לבדך!

      חג שמח לך ולך , ואל תוותר בקלות על מתנות שאתה מקבל....


      אפרת

      www.efratgal.co.il

        4/4/10 11:48:


      תגובה שכלית:

      כתיבה מעולה, מדויקת, מלאת מעוף, עם שלל דימויים לא סטנדרטיים אך מותאמים ככפפה ליד.

      תחושה של שילוב הגות, פילוסופיית חיים, תפיסת עולם, יחדיו עם פסיכולוגיית הנפש.

      אין ספק שאהבתי.

       

       

      תגובה ריגשית:

      וואו. כמה עוצמות. כמה עומק. כמה התערטלות נפשית.

       

      את יודעת כמה יכולים לקרוא את זה ולהרגיש כאילו כתבת את זה אליהם? עליהם?

       

        4/4/10 08:04:

      צטט: שוליהירש 2010-04-04 07:42:22


      http://www.youtube.com/watch?v=sUBUExxD41A&feature=related

       

       עצוב, קודר

        4/4/10 07:41:
      <לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות> http://www.youtube.com/watch?v=sUBUExxD41A&feature=related
        4/4/10 01:54:

      צטט: יערית 1 2010-04-04 01:04:56


      תוכחה עם קמצוץ כעס

      חשבון והתבוננות נפשית

      אהבה ותשוקה ועצבות מה

       

      ועוד ועוד ואת...

      וחיבוק אוהב לך ממני

      ושתיקה כי קוראת אותך

      גם בין המילים שלא נכתבו

       

      זהבית

       

       

       .....

      תודה זהבית 

       

        4/4/10 01:52:

      צטט: .yuval 2010-04-03 23:44:51

       

      הוא קרא את אשר על ליבך ?

      לפי הכתוב הוא ליד מחשב ואם יש בינה בראשו

      ואת מוצאת חן בעניו אז .....

      ראבק כך את הנייד ליד חייג תגיד טעיתי ו.... 

      כזאת תשוקה מבוזבזת חבל

       

       

       

      תם ונשלם
        4/4/10 01:04:


      תוכחה עם קמצוץ כעס

      חשבון והתבוננות נפשית

      אהבה ותשוקה ועצבות מה

       

      ועוד ועוד ואת...

      וחיבוק אוהב לך ממני

      ושתיקה כי קוראת אותך

      גם בין המילים שלא נכתבו

       

      זהבית

       

       

        3/4/10 23:44:

       

      הוא קרא את אשר על ליבך ?

      לפי הכתוב הוא ליד מחשב ואם יש בינה בראשו

      ואת מוצאת חן בעניו אז .....

      ראבק כך את הנייד ליד חייג תגיד טעיתי ו.... 

      כזאת תשוקה מבוזבזת חבל

       

        3/4/10 23:17:

      צטט: m קסם 2010-04-03 22:57:09

      "החיים הם הרבה יותר מאשר שתי אצבעות על מקלדת, "

      אהבתי את הכל

      במיוחד את הישיבה תחת העץ כשניחוח עקבי הילדים עוד באוויר

      הם הרי יוצאים ממנה ועולים למעלה

      לא?

      את האמת,  לא ירדתי לסוף דעתך,

       

        3/4/10 23:16:

      צטט: Dave Love 2010-04-03 23:01:57

      אותיות או לא להיות? דו שיח נוקב. כל כך מובן. את שולחת אותו לדרכו בתקווה שימצא את יעדו. את תמצאי את שלך איתו או בלעדיו.

       

       תודה, ד, תודה

        3/4/10 23:01:
      אותיות או לא להיות? דו שיח נוקב. כל כך מובן. את שולחת אותו לדרכו בתקווה שימצא את יעדו. את תמצאי את שלך איתו או בלעדיו.
        3/4/10 22:57:

      "החיים הם הרבה יותר מאשר שתי אצבעות על מקלדת, "

      אהבתי את הכל

      במיוחד את הישיבה תחת העץ כשניחוח עקבי הילדים עוד באוויר

      הם הרי יוצאים ממנה ועולים למעלה

      לא?

        3/4/10 21:55:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-04-03 21:44:15

      לנהל דו שיח בין הזכרי שבי, לנקבי שבי. כך, קצת לנוח..מכל התאווה שלא ממש מומשה, כי לא ממש רצית, כי לא ממש ידעת...מה,  אתה,  רוצה.

      חומר למחשבה...

      אהבתי את כתיבתך

      תודה על השיתוף

       

       בבקשה ותודה על הביקור

       

       

      לנהל דו שיח בין הזכרי שבי, לנקבי שבי. כך, קצת לנוח..מכל התאווה שלא ממש מומשה, כי לא ממש רצית, כי לא ממש ידעת...מה,  אתה,  רוצה.

      חומר למחשבה...

      אהבתי את כתיבתך

      תודה על השיתוף

       

        3/4/10 21:08:

      צטט: aniamos 2010-04-03 18:57:59


      כתיבה חזקה!

      לא ידעתי שחלזונות הם דו מיניים...זה בדוק הענין..?..

       

       חלק ממיני החלזונות הם דו-מיניים וברבייה זוויגית שני החלזונות מופרים ומטילים ביצים.

       

      ותודה, 

        3/4/10 18:57:


      כתיבה חזקה!

      לא ידעתי שחלזונות הם דו מיניים...זה בדוק הענין..?..

        3/4/10 16:52:

      צטט: טאקילה 2010-04-03 16:35:15


      "אם לא נקום...ישארו האחרים שהיו מיועדים להאהב על ידנו...מונחים על מדף ללא תכלית."

      נהנתי לקרוא אותך

      הסיום שבה אותי.

      תודה

      חג שמח

       תודה על ביקורך, טאקילה

       

        3/4/10 16:35:


      "אם לא נקום...ישארו האחרים שהיו מיועדים להאהב על ידנו...מונחים על מדף ללא תכלית."

      נהנתי לקרוא אותך

      הסיום שבה אותי.

      תודה

      חג שמח

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי