כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (17)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/4/10 19:17:

    חיים באתי לקרוא את המשך של סופת קיץ, מאוד נהניתי גם מהויכוח או הספקות הפוליטיים

    אבל בעיקר מהאווירה שאתה מצליח להחזיק אותה מתוחה מתוחה דרך הסיפור

    ממתינה להמשך

    ואגב לא הצלחתי להיכנס אל הקטע משום דרך הבלוג

    קראתי אותו בבלוג עצמו ואיך שהו נכנסתי לתגובה וטוב שכך

    שבת נהדרת לך

      5/4/10 10:06:

    תודה רוני עבור המסקנות המזהירות, גם איכותן

    וגם כאזהרות. אני שמח מאוד שהצלחתי לאור

    מסקנותיך גם לתאר מצב סבוך וגם לעורר תהיות.

     

      5/4/10 09:46:

    קטע מרתק המצליח להזהיר את השפיות מאיומי השוליים המתגברים בפולטיקה והתרבות העכשווית הישראלית, כתיבה מעוררת תגובות ותהיות לא מעטות . לא נראה לי כי זו הבמה המתאימה  לשאול את כל השאלות הנוקבות.

    תודה 

      4/4/10 18:38:

    אשמח מאוד אם תשובי לקרוא לא חשוב מתי,

    בלבד תשובי הדס, ותודה עבור המחמאות הכה

    נדיבות, אני נכוך.

      4/4/10 18:35:

    נכון מאוד גרייס זה בדיוק מה שעולה מהטקסט הזה.

    לא תכננתי את ההדגשים האלה בדיוק, אבל זה מה שרציתי

    לומר - תודה וחג שמח.

      4/4/10 18:30:

    תודה מקרב לב לאה עבור הסקירה המעולה.

    חג שמח.

      4/4/10 18:19:

    תודה עבור הקריאה והרשמים דבי, אהבתי

    את הציור שלך בפסטל, את טובה מאוד בציורי

    דיוקן - חג שמח.

      4/4/10 13:49:

    חיים

    קודם אני נותנת * לכתיבה הנהדרת שלך...

    בכל נושא ונושא...

    עוד אשוב לקרוא ביתר ריכוז...

    חג שמח

    מהדס

      4/4/10 04:12:
    נדמה לי שכשמדברים על פוליטיקה זה במקום לדבר על הדברים שבאמת חשובים,בקריאת טקסט כזה אני שואלת את עצמי אם יש שם אהבה בין בני הזוג או שחיקה משועממת,,נחמד,
      3/4/10 23:44:


    נשמע כמו מאבקי כח בין בני זוג

    מי חזק יותר בטיעוניו

     

    וכמו מנקים את שולחן הארועים לשבוע הזה

    ובמשפט סיכום פותחים שבוע נוסף רעננים ובכוחות מחודשים

     

    תודה ידיד

    מועדים לשמחה

    לאה

      3/4/10 23:28:


    חיים,

    אגב שיחות סלון הצצה לחייהם של שני זוגות,

    ודיון בבעיה שנשארה כואבת עד היום.

    איזשהו פצע שאין לו מרפא.

    תודה על הסיפור

    חג שמח

    דבי

      3/4/10 20:55:

    גם אני לא אוהב במיוחד פוליטיקה atw, אבל אני

    לא יכול להתעלם ממנה, אלא אם אכתוב ספרות

    בידיונית. היא צפה ועולה רק בכמה קטעים בודדים

    במלוא כתב היד שלי. תודה מקרב לב וחג שמח.

      3/4/10 20:04:

     *  למרות שלא סובלת פוליטיקה

    הכתיבה שלך מענגת

      3/4/10 18:55:

    אף אני הערצתי אותו בעוד הקטע הזה נועד

    לתאר קרוב ככל האפשר כיצד אנו דנים ביננו

    לבין עצמנו על נושא כזה ואחרים נכבדים ככל

    שיהיו - תודה עבור המלים החמות והדעה

    הנחרצת יונית.

     

      3/4/10 18:39:

     כתבת כמנהגך בצורה מעניינת

    נושא שאין תשובה חד משמעית אודתיה.

    אבל תחושה של החמצה ושל אובדן של מנהיג

    שאני אישית הערצתי והערכתי.

      3/4/10 18:33:

    אני שמח מאוד הנריק שנהנית - חג שמח והרשה

    לי להודות לך כקורא נאמן שלי.

      3/4/10 18:17:

    תודה על הפוסט המקסים

     

    0

    ספקות – 'סופת קיץ' – קטע

    17 תגובות   יום שבת, 3/4/10, 17:22

    הבהרה: הדעות השונות והספקות אותן העליתי בקטע זה אינן מייצגות את דעתי האישית. הקטע המסוים מבטא מחשבות, דעות, הערכות של אנשים שונים, גם אם אין להן קשר למציאות, או גם אם הן הזויות לחלוטין; זו חובתי להעלות לא רק את מחשבותיי ודעותיי, אלא גם דעות שונות ומנוגדות לדעתי, מאחר ואני עוסק בפרוזה ולא בפרשנויות. 

     

    ספקות – 'סופת קיץ' – קטע  

     

    ההרמוניה המפתיעה בין יוסקה בעלה לבין סמדר, בה חזתה נחמה עם חזרתה מירושלים ביום רביעי האחרון, גרמו לה לרגשי חרטה ואשם. אלא שהרמוניה זו התבטאה ביחסי עבודה בלבד למרבית המזל, יוסקה עמד מאחורי הדוכן והכין את המשקאות ואילו סמדר עברה בין האורחים המעטים שהיו בקונדיטוריה באותה שעה. לא היא ולא יוסקה הסגירו רגשות כלשהם של אשמה או של חשש. ככל הנראה הייתה זו אזעקת שווא, הרגיעה עצמה נחמה.

    סמדר שמחה לראותה כבכל יום עבודה אחר, בעוד יוסקה שמח להחזיר את הסמכויות והקופה לידיה.  גם בביתם באותו הערב ולמחרת, כלומר ביום זה עצמו בטרם חזרו לביתם, לא התגלעו שום בקיעים בארשת פניו או ביחסו של יוסקה כלפיה.

     הכל כשורה ודבר לא התערער, תודה לאל. הרהרה נחמה בהקלה רבה. בערב זה ציפו לבואם של תלמה ורובקה לבקרם, כפי שנדברה עם תלמה ביום רביעי לפני פרידתם. יוסקה כבר רבץ על כורסתו בסלון לפני מסך הטלוויזיה. הוא אומנם עזר לה מעט במטבח, מילא את הוראותיה בקפידה; אך את רוב העבודה כרגיל נאלצה נחמה לבצע בעצמה, שהרי מלבד לפתוח כמה קופסאות שימורי פירות לא הייתה כל מטלה נוספת שניתן היה להטיל עליו. בדרך כלל קשה לסמוך על גברים במטבח, למרות שיוסקה אינו מבין אלה שנוהגים לשבור צלחות, כדי לפטור עצמם מהטורח בשטיפת כלים וכיוצא בזה. אך למען האמת גם על התרומה המזערית הזו שלו, ניתן היה לוותר. 

    אולם מדי פעם היא הגיחה מהמטבח לבדוק במה בדיוק חוזה בעלה. שהרי תלמה ספרה לה מזה זמן רב שרובקה צופה בערוץ האופנה, הוא ממש משועבד לו, כך היא אמרה בשעתו. תחילה נהג להסתיר זאת ממנה. אך היא כלל לא מתרגשת מהעניין, מוטב שיחזה בערוץ האופנה מאשר יתמכר לערוצי הפורנו, או יתחיל להתרוצץ באזור הבורסה חס וחלילה. 

    בשמונה ארבעים וחמש לאחר תום מהדורת החדשות המורחבת הגיעו לבסוף העציונים.

    'מה לקח לכם זמן כה רב? התפלאה נחמה. השולחן היה ערוך כבר בשבע בערב, הכל היה למעשה מוכן ועתה יהא עליה לחמם את המנה העיקרית מחדש.

    'לקח לנו איזה עשרים דקות למצוא מקום חניה סביר, והלכנו עשר דקותנ וספות  ברגל משם. היינו משוכנעים שבערב  שכזה לא צריכה להיות כלל בעיה למצוא מקום חניה קרוב אליכם, בערב כזה המון יוצאים לבלות, אבל לך תדע...' 

    'נהגו לצאת לבלות פעם, היום הרוב יושבים בבית.' העיר יוסקה בעודו קם לקראת אורחיו, לקדם פניהם.

    לאחר חילופי דברים קצרים כגון: מה נשמע ומה חדש ותשובות בלתי מחייבות, התיישבו שלושתם סביב השולחן הערוך בפינת האוכל. נחמה הוסיפה לנוע מספר דקות בין המטבח לפינת האוכל טורחת תחילה בחימום המנות ובהגשתן בטרם התיישבה אף היא לאחר מעשה. הארוחה חלפה בלא דברים רבים, מלבד מחמאות אודות טיב המאכלים.

    דומה היה שהרוח יצאה ממפרשיהם של העציונים, עוד בטרם חלפו את סף דירת ידידיהם. מובן שהסיבה לכך לא הייתה חייבת להיות המאמצים והתסכול בעקבותיהם, במציאת מקום חניה.  דברים אחרים היו בגו, ריבי רותקה לבסיס בגלל בעיית משמעת, במקום לצאת לחופשת השבת הראשונה שלה; וזו אכן הייתה מהלומה קשה מנשוא, מלבד הצורך להתמודד עם הנושא שעמדו לדון בו הערב, ותלמה העמידה את רובקה לפני עובדה מוגמרת. הרעיון למען האמת כלל לא נשא חן בעיניו, נכון שהדברים הציקו לו במידה רבה, וכדי להרגיע את מצפונו המיוסר הוא שיתף את תלמה בהתלבטויותיו; אך לדון בנושאים רגישים שכאלה בפומבי, גם בקרב ידידיו הקרובים ביותר, לכך הוא לא היה עדיין מוכן. הייתה לו התחושה כמו רעייתו בגדה בו, גם אם מסרה רק את תמציתם של דבריו לנחמה.

    עם תום הארוחה עברו שני הגברים לכורסאות הסלון בעוד נשותיהם טרחו  באיסוף הכלים וניקוי השולחן. אקרן הטלביזיה הוסיף לדלוק וסצינות שונות התחלפו בו מדי פעם באלם קול, אולם לא המארח ולא אורחו טרחו להתעניין בדמויות או בנופים שריצדו בו.

    יוסקה שלף בקבוק קוניאק צרפתי מהארון ושני גביעים, סר אל שולחן הקפה הנמוך הניח עליו את הגביעים.

    'אז יש אצלכם בעבודה דיבורים מעוררי עניין, מה?' העיר לרובקה בחיוך והחל מוזג משקה לגביעו.

    'מספיק זהו, אני עוד צריך לנהוג חזרה הביתה.' התרעם רובקה מניח את כף ידו על הגביע, ומונע מיוסקה להוסיף למלאותו.

    'כוסית מסכנה אחת? בחייך וחוץ מזה גם תלמה מסוגלת לנהוג לכל היותר, אל תתחמק, מה מדברים אצלכם? '

    'מה כבר יכולים לדבר, כמו בכל מקום, מעשיות. הכל מופיע היום בעיתונים בכל אמצעי התקשורת, אפשר להסתיר בכלל משהו היום?'

    'אל תלחץ עליו יוסקה,' העירה תלמה. היא ונחמה הספיקו לחזור ולהצטרף לחברתם. 'תן לו להתחמם קודם, שישתה את הקפה שלו ואת הקוניאק ויקבל קצת אומץ.' הוסיפה באירוניה רבה.  

    'את מתחילה כבר?' פנה אליה בעלה בכעס. 'מה כבר יש לספר מלבד סיפורי הקונספירציה הרגילים, בדיוק כמו האמריקנר הזה, שלא מפסיק להטריד אנשים בהרצאות על רצח רבין.'

    'הוא עלה מקנדה לא מארצות הברית.' העירה לו נחמה.

    'אז יהיה קנדה מה זה חשוב, מה שמפליא אותי שנותנים לו להפיץ את השטויות שלו, שלא סתמו לו עדיין את הפה, קונספירציות...'

    'טוב גם בשנות החמישים הלך הסיפור הזה של הפרשה הידועה וכולם טענו שמדובר בעלילת שווא, כלומר שוב מעין תיאורית קונספירציה; אבל בתחילת שנות השישים כבר אי אפשר היה להסתיר את האמת. הסתבר שהסיפור היה אמת לאמיתה.' קטע יוסקה את דברי אורחו. 'כך שאין מקום לזלזל בשמועות.'

    'האם לא התכוונו לדבר על רצח רבין? אז לשם מה אתה מעלה פה את הפרשה, איזה קשר יש לזה לרצח רבין?' גערה נחמה בבעלה.

    'תתפלאי אך גם על הרצח מדברים אצלנו כהקשר ישיר למצב הנוכחי.' הפתיע רובקה את כולם.

    'הרי לך מופע של סולידריות גברית!' פנתה נחמה לתלמה 'לו רבין לא היה נרצח ספק אם היינו מגיעים למצב הקיצוני הזה.' הוסיפה מיד בהחלטיות רבה פונה  לרובקה בנימת ניצחון, כמו הביסה אותו.

    'אני חייב לציין מראש זו איננה הדעה שלי, זו טענה או הגדירו זאת מצדי כמהות הקונספירציה; בקיצור יש כמה נפשות אצלנו הטוענות כי רבין נרצח משום שהוא עמד על דעתו שיש לבטל את ההסכם. יש גם כמה תמהונים אחרים, הטוענים כי הוא פשוט היה סנילי לא פחות ולא יותר,  הייתם מאמינים לסיפור כזה,  והיה צורך דחוף להסתיר זאת מהציבור ולארגן לו פרישה מכובדת ממחיים הציבוריים!'

    'אתה רוצה לומר שאם הוא היה מוסיף לחיות, הוא היה מבטל את ההסכם והתדרדרות במצב הייתה מתרחשת בכל מקרה, ללא שום קשר לרצח ולניצחון הליכוד בבחירות.' התפרץ יוסקה לדבריו בהתרגשות רבה.

    'עשה טובה יוסקה, אל תכניס מלים בפי. זו איננה דעתי! אבל אני חייב לציין כי האדם שעומד אצלנו מאחורי הדעה הזו, העלה כמה טענות שקשה מאוד לסתור אותן.'

    'אולי אנחנו יורדים מהנושא החבוט הזה? העירה נחמה בקוצר רוח. 'רצינו לדבר על המצב הנוכחי, לא כן?'

    'את חייבת להפריע לו, תני לו לדבר לפני שאת קופצת למסקנות.' העיר לה יוסקה בכעס.  'בסדר, אז בואו נשמע מה אותו אדם טוען?' הוסיף פונה ישירות לאורחו.

    'אני אעלה רק כמה מהן, שונות לחלוטין מתיאורית הקונספירציה של הקנדי. ראשית ההחלפה טרם זמנה של ראש שירותי הביטחון באדם חסר ניסיון שהנעליים היו גדולות מדי עבורו.  אותו אדם גם ערך מסיבת עיתונאים חודש ימים לפני הרצח, ובה הוא עצמו טען כי חיי ראש הממשלה בסכנה רבה; משום שהוא ידע לטענת אותו אדם, מה הם זממו לעשות ואכן עשו. אני אסתפק בזה ברשותכם.' ציין רובקה ונאלם דום.

    'צירופי מקרים שלא חדלו ללעוס אותם עד דק!' התפרצה נחמה בכעס.

    'זה בסך הכל מוכיח עד כמה הוא צדק,' ציינה תלמה קוטעת את דברי ידידתה תוך היחלצות נואשת להרגעת הרוחות. 'השב"כ חזה את ההתנקשות או יותר נכון את האפשרות הזו, אלא שאף אחד לא העלה על דעתו שיהודי יהיה זה שיתנקש בו.'

    זו אמת לאמיתה!' הסכים עמה יוסקה. 'את צודקת, מי בכלל העלה בדעתו אפשרות כזו? אך בינינו, המקרה הטרגי הזה לא נוגע לעניין. אם רבין היה מוסיף לחיות משהו היה משתנה? אני לא טוען שניתן לדעת בבירור מה היה בדיוק קורה, אך אני בספק רב אם היה חל איזה שינוי רציני.'

    'אתה לא חושב שלא היינו מגיעים למצב המחריד הזה, לו הוא היה מוסיף לחיות?' קראה נחמה בהתרסה, כמו היה הוא אדם זר מבחינתה, יריב פוליטי שנוא. 

    'לא אני לא חושב, להפך, אני חושב שהתדרדרות הייתה בלתי נמנעת!' הוא שאף אוויר מלוא ריאותיו, מנצל את ההפוגה הקלה, את ההפתעה המסוימת שדבריו האחרונים חוללו. מסתבר שרעייתו ואורחיו ציפו שינקוט בעמדה של חוגי הימין בכל הקשור לאותו רצח נתעב. 'בואו ננסה להבין מה באמת קורה פה, ללא יצרים, ללא רגשות גואים וגם ללא הבעת משאלות לב.' הוסיף מיד לפני שרעייתו היקרה תתאושש. 'הרי המערך היה צריך לנצח בבחירות ביתרון סוחף, כתוצאה ישירה מהרצח התקדימי הזה, לא כן? זה לא היה הרצח הפוליטי הראשון, אך מעולם עוד לא נרצח חבר כנסת או אפילו עסקן פוליטי מדרג נמוך יותר; ומי הכשיל את המערך והעלה את הליכוד לשלטון? המגזר הערבי, הם לא הצביעו לליכוד, אבל הם פשוט גם לא הצביעו עבור פרס, לאחר כפר כנא; אותה הפגזה אומללה בלבנון שגרמה למאתיים נפגעים.'

    'זו הייתה באמת טעות אנוש אומללה שחרצה את גורל הבחירות ההן.' העיר רובקה, 'אם זה לא היה קורה ייתכן והדברים היו שונים לחלוטין. אתה לא חושב שאתה סותר את עצמך?'

    'לא, משום שאתה מתעלם מעובדה אחת מכרעת, והיא שרוב הציבור היהודי הצביע ליכוד, כלומר, התנער ממדיניות הפיוס של ממשלת רבין ותקרית כפר כנא לא השפיעה על שיקוליו.'

    'בחייך, על איזה רוב אתה מדבר, הדתיים וכל שאר נציגי השוליים של העם הזה.' התפרצה נחמה בכעס, היא לא הייתה מסוגלת להתאפק יותר.

    'זה היה הרוב שהעלה את רבין לשלטון אחרי וועידת מדריד, ונתן לו את ההכשר לקיים את הסכם אוסלו.' פסק יוסקה בהחלטיות ושוב נפלה דומיה מביכה.

    עם כל הרצון לדון בדברים בכובד ראש, מסתבר שהדברים עדיין מעבר ליכולתם למרות הרצון הטוב. הרהר יוסקה במידה מסוימת של אכזבה.

    'אז מה בדיוק קורה עם ריבי?' שאל את העציונים, למרות שבדרך כלל נמנע להגות שמה של נקבה כלשהי בנוכחותה של נחמה; גם לא את שמה של שכנתם בת התשעים ואחת. נחמה אכן הזדקפה במושבה בחוסר נוחות, נועצת בו עיניים זעופות.

    'היא נענשה בגלל איזו שטות חסרת חשיבות, המכ"ית שלה ריתקה אותה במקום להניח לה לצאת עם כולן לחופשת שבת.' השיבה לו תלמה.

    'מה זה בדיוק היה?' התעניינה נחמה בחוסר טאקט גלוי.

    'סתם עניין פעוט,' התערב רובקה בשיחה מתוך כוונה להוריד את העניין מהפרק. 'מישהי התלוננה עליה, היא לא רצתה לפרט את השתלשלות העניין כולו בטלפון... בסך הכל זו השבת האחרונה שלה שם, היא כבר קיבלה הצבה ליחידה החדשה שלה כמו כל שאר הבנות; אלא שכל שאר הבנות מבלות את השבת הזו בבתיהן. אך זה באמת לא רציני, הרי הציבו אותה במט"כל והיא תהיה כל ערב בבית החל מיום ראשון, זה ממש מגוחך אני חייב לומר. אולי כל העניין נובע מפרץ של קנאה, כל שאר הבנות במחלקה שלה פוזרו ברחבי הארץ הרחק ממקום מגוריהן.'

    'לא אתפלא אם זו באמת הסיבה מאחורי כל העניין.' ציינה נחמה וקמה על רגליה. 'תשתו עוד קפה?'

    'בהחלט ותביאי עוד משהו טעים מעשה ידייך, את העוגה הנפלאה שלך חיסלנו מזמן.' מיהר רובקה להוסיף.

     

    © חיים קדמן 2007 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: