כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    שלום כפוי או עמק השווה?

    24 תגובות   יום שבת, 3/4/10, 18:52

     

    שלום שלום ואין שלום!


    האם הפסקת הבניה בירושלים וחזרה לגבולות 1967 יביאו את השלום?
    האם דיבורים על שלום, דרשות, שירים ותנועות מחאה לשלום יביאו את השלום?

    מה יכול להביא את השלום, לו אנו מייחלים?

    מהו שלום?

    בעברית, המילה "שלום" ובערבית
    "סלאם" נאמרים כברכת פגישה "א'סלאם עליכום" או פרידה "מע א'סלאמה", במשמעות: היה שלם ובריא.

    שלום הינו מושג מהותי ביהדות, המבוסס על אירוע "עמק השווה" המסופר בספר בראשית. מלך סדום יצא לפגוש את אברהם אבינו בעמק שווה, לאחר שהיכה בכדרלעומר וכך כתוב:

    "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת־כְּדָרְלָעֹמֶר
    וְאֶת־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ
    "
    (בראשית יד, יז).

    שלום (לפי הגדרה מילונית) הוא מצב שאין בו אלימות, או עוינות בין אנשים (בודדים או קבוצות, כולל דתות ומדינות). אני מבין שכדי להשיג שלום בר-קיימא חשוב ליצור שיתוף פעולה ממשי בין הצדדים הכורתים ברית שלום. לכן, איני מבין מה המשמעות של צמד המלים "שלום כפוי".

    אני מאמין שרק הסדר שיושג בדרך של משא ומתן ישיר בין ישראל לערבים עשוי להביא את השלום המיוחל. במיוחד איני מסכים שמנהיגות ארה"ב תטיף לנו, מהו שלום וכיצד להשיגו. זאת משום שמדובר במדינה כוחנית שבה השחיתות פושה בכל פינה. כל האינטרסים "הנעלים" של ארה"ב עטופים בצלופאן ומאחריהם אין אמת, רק אינטרסים. מדוע ארה"ב לא יכלה לעשות שלום עם עירק ובחרה במלחמה? היכולה ארה"ב כיום לעשות שלום עם איראן?

    קשה לי להאמין שאיראן תסכים כעת לסדר עולמי חדש, נוסח הסטואים ביוון העתיקה. הרי מאז ועד היום, מעצמות שקמו השליטו סדר שבעיקרו נועד לקיים את האינטרסים של השולטים ע"ח הנשלטים. הדוגמה הבולטת ביותר היתה PAX ROMANA - שלום רומאי. הרומאים כבשו ארצות באגן הים התיכון - שכינו אותו "הים שלנו" דבר שתרם לכמה שנים של שקט יחסי. בסופו של דבר הוכח כי שלום כפוי, כאשר כוח מדיני גדול כפה משמעת ויציבות על גורמים חלשים ממנו בהרבה, לא האריך ימים. עמים שניטלה מהם חרותם וגאוותם לא יכלו לחוש צדק בתקופה שדוכאו ולכן גם כיום אי אפשר להתייחס לשלום כפוי כאל תקופת שלום, אלא לכל היותר כאל תקופה של יציבות.

    ראינו גם כיצד ברית המועצות לא החזיקה מעמד אפילו לא מאה שנים. שם היתה עריצות לשמה וניצול מכוער של החלשים תחת דגל קומוניסטי לכאורה. קרוב לוודאי שהמודל האמריקאי מוצלח יותר. עובדה, הוא מחזיק מעמד למעלה ממאתיים שנה. אבל, כשבודקים מה בדיוק קורה אצל הדוד סאם בחצר האחורית, רואים שלא הכל מושלם שם. מוסריותה לכאורה של החברה האמריקאית היא בערבון מוגבל. הם סוגדים לעגל הזהב באיצטלא של מוסר.

    לכן, את הסכסוך הישראלי ערבי צריך לדעתי לפתור ישירות מול מתנגדינו, רק ברוח דרכו של אברהם אבינו - ירידה לעמק השווה וכן ברוח הדברים של רבי נחמן מברסלב (ר' הצילום הראשון למעלה). כמובן שארה"ב ומדינות אחרות בעולם רשאיות לסייע לנו בתיווך, אבל אל להן לכפות עלינו ו/או על הערבים תכנית פעולה. אנחנו וגם הערבים חייבים לשים בצד את היוהרה ואת הגאווה שלנו ולהגיע ל-"עמק השווה
    ".

    מה חושבים הערבים על "עמק השווה"?

    אמנם אנחנו (היהודים במדינת ישראל) איננו מקיימים
    תמיד והלכה למעשה את עקרון "עמק השווה". אבל, העקרון לפחות ידוע ומקובל עלינו. השאלה הנשאלת, מה דינו של "עמק השווה" לפי הלכות האסלאם? היש באסלאם מושג כזה? מה משמעותו של צדק חברתי באיסלם?


     __________________________________________

    הפוסט הקודם:  שמחה רבה - אביב הגיע פסח בא!
    הפוסט הבא: לזכרו של אבי, ישראל מנחם טירקל

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/10 05:25:

      דורון בוקר טוב

      קראתי בעיון רב את הפוסט היסודי על תגובות החברים, אני מתכוון להכניס לתוכו גם את דעתי הצנועה אך אני חייב לרוץ עתה לעבודה ואזכור כי אני חייב לך זאת, דברים מעניינים

      כתובים על ידי החברים המלומדים וטוב יהיה להביע את דעתי גם כן, כעקרון שי אפשרות

      ודרך להוביל לפתיחת משא ומתן בין הצדדים, סבלנות - עוד השבוע אמצא זמן לכך.

      שלך - ירמיק.

        12/4/10 22:16:

      תודה למגיבים בצרור התגובות האחרון.

      תגובתי לזהר: בעקבות חיפוש וקריאה במיוחד במקורות ערביים (בסיוע תרגום גוגל) מצאתי כי אכן בתוך האיסלם יש זרמים רבים נוספים לסונים ולשיעים. יש כתות המטיפות לשלום והפרשנות של האסלאם שונה לעתים בצורה מהותית. ברור שהערכת מצבנו צריך לקחת בחשבון גם גורמים פוליטיים. בכוונה תחילה בקשתי להתמקד אך ורק בסוגיה ההלכתית עד כמה שהדבר ניתן.

      תגובתי ליעקב: אני מסכים שלחלק מהערבים המוסלמים יש אינטרס לא לעשות שלום עמנו ובין היתר משום שהם ככל הנראה מאמינים כי בכוחם הדמוגרפי ישתלטו על העולם.

      תגובתי לבעז: תודה על ההתמקדות בדוגמה של אברהם, האב המשותף לערבים וליהודים. האסלאם טוען שהיהודים עיוותו את סיפור העקדה המסופר על יצחק במקום על ישמעאל, כאמונתם. טרם חקרתי מה אומר האסלאם על מערת המכפלה, אם בכלל הדבר מוזכר באחד מכתבי הקודש שלהם. אכן, לפי הקוראן "דין מוחמד בסיף" - אין הנחות חברים ואין מבצעי סוף עונה. השפה שאין בלתה היא ערבית. תהליך האסלאמיזצייה של אירופה צריך לשמש כאזהרה לכל העולם כולו. גם אני איני סבור שכל המוסלמים רעים. אבל ההיסטוריה המסופרת לנו מעידה שעד כה נשמע בעיקר קולם של אלו שניסו להשליט את דעתם ואת דתם על אחרים ועוד בכח הזרוע. היהודים הגיעו למסקנה כי דינא דמלכותא דינא וזאת כדי לשרוד בגולה העויינת.

        12/4/10 07:44:
      עם כל הכבוד לרבי נחמן, בל נשכח שהוא חי בגולה היכן שליהודי לא היתה נחלה ולא ארץ, עם מתאפיין בשני מרכיבים עיקריים - שפה וטריטורייה, שם בגולה טריטוריה לא היתה, כאן יש, שם היה על מה להתפשר, כאן עוד מעט ואין - כי גם על מה שנותר ישנה מחלוקת
        12/4/10 07:41:

      אם נחזור לדרכו של אברהם אבינו, הרי שהשכנים אין דעתם נוחה מדעתו כלל ועיקר, את מערת המכפלה הוא קנה מעפרון החיתי ויש על כך שטר מכר עתיק יומין, על הערבים זה לא מקובל, לצערי גם על חלקים מאיתנו, הפלורליסטיים בעיקר,

      לפי הקוראן "דין מוחמד בסיף" אין הנחות חברים ואין מבצעי סוף עונה, במזרח התיכון מדברים ערבית, לא אנגלית, מה שנחשב הוא מה שנכתב ונחתם בערבית , הם אומרים את זה רק אנחנו עוד לא הפנמנו וממשיכים לפנטז על מזרח תיכון חדש, האיסלאמיזצייה של אירופה (הכל באופן דמוקראטי) צריכה להיות אזהרה למה שעלול להתרחש אצלינו, חברים יקרים, אני לא חושב שכל המוסלמים רעים, אבל האיסלאם הוא לא דת של שלום, מה שמתרחש היום בעולם וכמובן בארצינו היא מלחמת דתות, במדינת ישראל העיניין עוד יותר מוקצן כי אנחנו המדינה היחידה באזור שהיא לא מוסלמית , 

      לצערי, באופן שבו אנחנו מתנהלים ומתנהגים כמו יהודונים שפוחדים מהצל של עצמם, מחזק בשכנים את ההכרה שאנחנו לא ראויים לארץ הזו, 

      בבניין הארץ ננוחם.

        11/4/10 09:51:

      לשאלותיך הספציפיות:

      אמנם אנחנו (היהודים במדינת ישראל) איננו מקיימים תמיד והלכה למעשה את עקרון "עמק השווה". אבל, העקרון לפחות ידוע ומקובל עלינו. השאלה הנשאלת, מה דינו של "עמק השווה" לפי הלכות האסלאם? היש באסלאם מושג כזה?

      אומנם ניסיתי, אך נכשלתי במבחני כניסה ללימודים  לכהונת קאדי, אימאם ואף אייאטוללה !  כך בכיהודי טוב, די קשה לי להגיד לך מה אומר האיסלם בעניין "עמק השווה".

      מה עוד שמדובר במקום גאוגרפי משוער מלפני קצת פחות מ 4000 שנה, כלומר לא ממש אקטואלי,  ושהמשמעויות שהלבישו על המקום הן סך הכל פיוט אינטלקטואלי חביב.

      איני יודע בדיוק איזה עקרון מקובל עלינו.

      עלי, בסוגיה זו, מקובלים שני עקרונות בלבד:

      א. האינטרס העליון שלנו הוא עשיית שלום, כי המצב כיום גם לא תקין כלכלית וחברתית, וגם מידרדר.

      ב. האינטרס העליון של הערבים הוא לא לעשות שלום עלינו מהסיבות שפורטו מספרית בסרטון שהבאתי. נכון הוא שמדובר בהתפשטות האיסלם באירופה בעיקר, אך ההקשה עלינו ברורה לכל.

      רק בשורות טובות...

      יעקב

        11/4/10 08:34:

      צטט: דורון טל 2010-04-10 23:20:18

      עמוס, זהר ויעקב, תודה על תגובותיכם.

      תגובתי לעמוס: השאלה שבקשתי להתמקד בה אינה דווקא הצד הפלשתיני, אלא עולם האסלאם בכללותו. לעניין פרשת קם-בלאו הגבתי בבלוגך.

      תגובתי לזהר צפוני: אני מסכים לתרחיש הפוליטי שהצגת, בו מעורבים האמריקאים, הפלשתינאים, סוריה ואיראן. כמוך גם אני סבור ששלום עושים תמורת שלום. הנוסחה של שטחים תמורת שלום פסולה לדעתי, הואיל והיא מאפשרת עקרונית את "שיטת הסלאמי". טרם קבלתי תשובה לסוגית השפעת האסלאם על כל זרמיו על הנכונות לכרות ברית שלום עם מדינת היהודים.

      תגובתי ליעקב: הסרטון עליו המלצת הופק ע"י גורם נוצרי המודאג מהתפשטות האסלאם ע"ח העולם הנוצרי. התרחיש הוצג בספרה של בת יאור, אירוערביה: הציר האירופי-ערבי. עדיין אין בהצגת התרחיש הזה הסבר ממוקד לשאלה שהצגתי בסיום הפוסט וחידדתי באחת מתגובותי למעלה.

      קבלתי גם התייחסות מבלוגרים שכתבו לי בפרטי. אולם באף לא אחת מהתגובות שקבלתי יש התייחסות לשאלות שניסחתי.

      אשמח לתגובות שיש בהן מענה לשאלותי הממוקדות.

       

       

       

      ובאשר לשאלתך המסומנת לגבי השפעת האיסלם.

      על פניו אומר כך.

      אי אפשר להתייחס למדינות האיסלם כמיקשה אחת מכמה  סיבות.

      א. יש מדינות מוסלמיות ערביות ויש שלא כדוגמת אירן.

      ב. בתוך האיסלם יש זרמים רבים .מתונים יותר כדוגמת הסונים ,

          וקיצונים יותר כדוגמת השיעים.

      ג. צריך לקחת בחשבון גם גורמים אחרים כמו מדיניות כלפי המערב

         ואינטרסים של אותם מדינות.

      כיום, קיימת השפעה לא מעטה של האינטרסים מעבר לדת.

      חשוב לציין שיש חזרה אל המקורות ( פונדמטליזם) יותר ויותר.

      לשאלתך צריך להכנס לקוראן לראות מה הוא אומר.

      מכיוון שהשפעתו על המדינות המוסלמיות הפונדמטליסטיות רב יותר.

      המדינות המתונות יותר נותנות משקל רב יותר לאינטרסים שלהן בעולם.

       

        10/4/10 23:11:

      עמוס, זהר ויעקב, תודה על תגובותיכם.

      תגובתי לעמוס: השאלה שבקשתי להתמקד בה אינה דווקא הצד הפלשתיני, אלא עולם האסלאם בכללותו. לעניין פרשת קם-בלאו הגבתי בבלוגך.

      תגובתי לזהר צפוני: אני מסכים לתרחיש הפוליטי שהצגת, בו מעורבים האמריקאים, הפלשתינאים, סוריה ואיראן. כמוך גם אני סבור ששלום עושים תמורת שלום. הנוסחה של שטחים תמורת שלום פסולה לדעתי, הואיל והיא מאפשרת עקרונית את "שיטת הסלאמי". טרם קבלתי תשובה לסוגית השפעת האסלאם על כל זרמיו על הנכונות לכרות ברית שלום עם מדינת היהודים.

      תגובתי ליעקב: הסרטון עליו המלצת הופק ע"י גורם נוצרי המודאג מהתפשטות האסלאם ע"ח העולם הנוצרי. התרחיש הוצג בספרה של בת יאור, אירוערביה: הציר האירופי-ערבי. עדיין אין בהצגת התרחיש הזה הסבר ממוקד לשאלה שהצגתי בסיום הפוסט וחידדתי באחת מתגובותי למעלה.

      קבלתי גם התייחסות מבלוגרים שכתבו לי בפרטי. אולם באף לא אחת מהתגובות שקבלתי יש התייחסות לשאלות שניסחתי.

      אשמח לתגובות שיש בהן מענה לשאלותי הממוקדות.

        10/4/10 19:46:
      blue ray 2010-04-10 19:46:06

       

      הפוסט יפה, בעיקר הזיקה למקורות.. נהנתי לקרוא.

      כבוגר שתי מלחמות, ולא במשרדים, ואין ספור מארבים ומרדפים, אני אוהב שלום ורודף שלום.

      לדעתי, דורון, לא יהיה שלום עם הערבים, כיון שאין זה באינטרס שלהם לעשות איתנו שלום.

      ראה נא בבקשה את הוידאו הבא :

       

      התעלם מהדרמטיות . המספרים נכונים.

      לא רק שהעולם גולש לכיון האיסלם, אלא שהאיסלם עצמו גולש לכיון קיצוניות.

      מה שהאירופאים יודעים, גם הערבים יודעים.

      הם מקווים להוציא אותנו מהאזור תוך 50 שנה.

      אובייקטיבית, קיים סיכוי לא זניח שיצליחו.

      יעקב

        10/4/10 14:36:

      הי,

      אהבתי מאוד את הפוסט .

      הן את טיעוניך והן את ההקשרים לתנ"כ.

      אני סבורה שארה"ב רוצה לכפות עלינו הסכם בשל האינטרסים שלה ,

      ולא בשל האיכפתיות הגדולה מאיתנו. אנחנו מפריעים לה !!

      שים לב שכתבתי הסכם ולא הסכם שלום.

      כדי שיהיה שלום שני הצדדים צריכים מאוד לרצותו.

      כדוגמה אקח את הנשיא סדאת.

      רק כאשר הבין שלמרות הפתעת מלחמת יום הכיפורים

      ישראל נצחה,  רק אז נפל לו האסימון ,וחל מהפך מחשבתי אצלו עד ההכרה שעדיף שלום איתנו.
      לא כזה המצב אצל שכיננו כרגע.

      סוריה לא תנטוש את אירן המתחזקת או את התמיכה בחזבאללה.

      ולכן ,רק אם כל הגולן ימסר לה תהיה אולי מוכנה להסכם של אי לוחמה. קשה לי לכנות זאת שלום.

      הפלסטינאים - לא מראים סימנים שברצונם שלום. הם רוצים מדינה !!!

      אז אם אתה מכנה הסכם כעמק שווה אני מסכימה,אך לא שלום כפי שמצטייר בעיני רוחי.

      אומרים ששלום עושים עם אויבים ,אך האויבים צריכים לרצות לעשותו מבלי להעמיד תנאים.

      עצם העמדת התנאים מחשיד בעיני את הרצון האמיתי לשלום.

        10/4/10 14:29:


      דורון ידידי

      תודה על ההפנייה לפוסט החכם

      לצערי הרב אין בדבריך החכמים מענה בצד הפלשתינאי

      עמק השווה מבחינת הפלשתינאים הוא פשוט

      להעיף את מדינת ישראל מכאן ואת היהודים לים

      כך זה בהפיכת קבר רחל ומערת המכפלה למקומות קדושים לאסלאם

      כך זה בשקרים שיראל משתלטת על אל אקצה וקראיה למהומות כל שני וחמישי

      כך זה בהפיכת גני ילדים ובתי ספר ומסגדים בשם מלחמת הקודש למקומות מהם יורים טילים

      כך זה בקריאה לחיסול ישראל, בחינוך לשנאה במערכת החינוך

      וכך זה גם לצערי בקרב רבים מערביי ישראל המניפים תמונות של חיזבאללה נסראללה בהפגנות שלהם

      אנו חיים באזור טעון ומסובך

      אין לדעתי מנהיג ערבי שרוצה באמת לסיים את הסכסוך

      כדי להצדיק את הבורות, את חוסר החינוך, חוסר החופש, הדיכוי, אתהעושק הכלכלי של מנהיגי מדינות ערב

      יש לעולם להמשיך ולתדלק את הסכסוך.

      דבריך לדידי חשובים אך תמימים בים של שנאה ומשטמה שיש כלפי ישראל

      שתהא שבת מבורכת

      אשמח אם תקרא את מה שכתבתי על פרשת קם ובלאו

      "עיתון הארץ בשרות ארגוני הטרור ועל בוגדים עלובים במדינתם"

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1541085

      כל טוב

      עמוס

       

        8/4/10 21:47:

       

      נרי ועדן, תודה על תגובותיכם המפורטות.

      תגובתי לנרי: הצהרתך בפתיח נוגעת ככל הנראה לשלום עולמי. אם וכאשר היחסים שלנו למשל עם סוריה ו/או איראן יהיו כמו יחסינו עם גרמניה, הייתי מרחיק לכת ואומר שהגענו לקץ הימין (תרתי משמע).

      תגובתי לעדן: "שלום כפוי" הוא הסכם המושג לאחר הפעלת לחץ בלתי סביר על אחד הצדדים להסכם. מתווה קלינטון אינו נופל בקטיגוריה זו משום שהוא לא נכפה דה פקטו.

      אני שב וחוזר על בקשתי. הייתי רוצה לנתב את הדיון לכיוון הערבי ולחדד את השפעת האסלאם על האפשרות לכונן שלום עם מדינת ישראל כמדינת היהודים. היש בין מבקרי הבלוג מישהו שיוכל להאיר את עינינו מה אומר האסלאם על "עמק השווה" - פשרה עם תרבות לא אסלאמית. מצאתי באמצעות האינטרנט מידע חלקי (רובו פרשני ולא משכנע) על זרמים שונים באסלאם.

       

      שאלתי כעת: היתכן מבחינה הלכתית (לפי אחד מזרמי האסלאם) שלום אמת (שאינו הודנה)?

        8/4/10 18:32:

      צטט: דורון טל 2010-04-08 06:07:43

       



      תגובתי לעדן: כל התרחישים שתארת אפשריים. השאלה מה, לדעתך, אנחנו צריכים לעשות כעת וכיצד?

       

      דורון,

      ראשית כל שכחתי אפשרות נוספת: הצעה אמריקנית בנוסח מתווה קלינטון מ-2000 (האם לזה התכוונת במושג “שלום כפוי”?). אם האמריקנים יציעו פשרה (כל מה שפחות מ-100% ממה שהפלשתינים דורשים) גדולים הסיכויים שהפלשתינים ידחו אותה, כפי שעשו למתווה קלינטון (וממשלת ברק הסכימה למתווה הזה – שנדחה מאוחר יותר ע"י ממשלת שרון).

      סביר שגם אופציה ירדנית תידחה ע"י הפלשתינים (ונזכור שפירוז הגדה הוא גם אינטרס ירדני). ברור שישראל יכולה להיכנס לתהליך שהיא יכולה לחיות עמו, אך יש גם צד שני ועוד בוחשים בתהליך שעלולים להכשילו.

      אבל – אם ישראל תידחק לפינה (בין אם בניסיון אמריקני לכפות הסדר שייתן הכל לפלשתינים או בלחץ בינ"ל להכיר במדינה פלשתינית מוכרזת חד-צדדית) – ישראל חייבת לעמוד על שלה ולא לחשוש מהעברת מסרים תקיפים לארה"ב בדומה לזה שמנחם בגין העביר ("האם אנחנו מדינת ואסלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות?") - אולי עם יותר עידון אך עם מסר ברור. ארה"ב צריכה לזכור שישראל היא מדינה דמוקרטית וחפצת-חיים שאינה יכולה לחיות עם הסדר שמסכן אותה ולא מקובל לחלוטין על רוב העם.

      רק שתי בעיות "קטנות":

      1. האם לרה"מ נתניהו יכולת מנהיגותית לעשות את מה שבגין עשה?

      2. האם העם היושב בציון יקבל מצב שבו יהיה צורך להסתפק ב"לחם ומרגרינה" (כדברי בגין) אם הלחץ הבינ"ל יהיה כבד מאוד עד כדי "שבירת כלים"?

      אמנם חשוב לציין שישראל תלויה פחות בארה"ב בהשוואה לשנות ה- 80 וה-90 (אין סיוע אזרחי, אין צורך בערבויות ורק מיעוט הסיוע הצבאי מגיע לישראל במזומן), אך התלות היא עדיין משמעותית ואני בספק אם התשובה לשאלות שהצגתי היא חיובית (וזו בלשון עדינה).

       

        8/4/10 15:01:

      ידידי

       

      שלום לא יהיה לעולם, תמיד לאנושות יהיו מחלוקות ובעיות.

      הנקודה שאפשר להתפתחת וליצור תנאי חיים הולמים יותר את התרבות שלנו שרואה את כולנו חלק ממערכת אחת של חיים פיזיים ונפשיים.

       

      השלב הנוכחי בסכסוך הישראלי פלסטיני ישנון שתי בעיות הנובעות מקונפליקטים פנימיים בשתי החברות שמובילה לאלימות בין החברות (אני חולק על דעתו של בראסלב.... אני חושב שהוא פישט מידי את המציאות).

       

      בישראל הבעיה היא עם חלק שחושב שיש ליהודים זכות על כל הארץ והוא נילחם דרך התנחלויות ופעילות פוליטית לממש את חזונות ולהפוך לדעה הדומיננטית של הפעילות הישראלית. כל עוד ההתנחלויות יימשכו, לא נוכל להתקדם להסכם גבולות הוגן ולהקמת מדינה פלסטינית. הקונפליקט הישראלי הפנימי הזה מלבה את האלימות וחוסר היציבות של היחסים עם הפלסטינים.

       

      אך גם לאחר שנקפיא את ההתנחלויות ואפילו נפנה אותן או את חלקן הרי ישאר הקונפליקט הפלסטיני שהוא שונה במהותו. פלסטין היא חברה לאומית בהתהוות ויש קונפליקט של דומיננטיות פוליטית, מה שאנחנו רואים כפיצול של חמאס ופאתח. הקונפליקט הזה מוזן ממדיניות ההתנחלות אבל דורש שינוי אצל הפלסטינים. לכן עלינו לחכות ולנסות לתמוך ב"הסכם לאומי" פלסטיני כי רק אז תהיה לנו יכולת לחתום הסכם.

       

      ההסכמים לא יפתרו את כל הבעיות, יש פערים כלכליים, יש מועקות שנצברו וידרש דור או שניים עד שנוכל להיות שכנים מלאים החיים בשלום (כמו שאנחנו היום עם גרמניה למשל שאפשר לבקר שם ויש שיתופי פעולה כלכליים ותרבותיים). בעתיד אני חושב שיהיה מקום להקים גוף של איחוד מדינות כך גם הפלסטינים וגם הישראלים יוכלו להעזר ביתרון הגודל (כלכלי) ולבקר את הגרומים הרדיקליים בתוכם (חברתי).

       

      המאבקים של אחר הסכסוך יהיו שונים, אני מקווה שיופנו יותר לתחום הסביבה והחברה וחלוקת משאבים בר-קימא ... נחייה וילדנו יראו לאן הולך העולם הזה. 

        8/4/10 05:52:

       

       

       

      תודה לכל המגיבים עד כה. אצפה לתגובות נוספות.

       

      תגובתי לציני כאן: זה נכון שיש ערבים שרוצים להיפטר מאיתנו. השאלה היא, מה המניע שלהם? אולי, אם נבין את המניע שלהם, נוכל להגיע עמם להידברות?

      תגובתי לשיטת השקשוקה: זה נכון שחלק מהערבים, אלו המהווים כעת מכשול לשלום, לא יסתפקו בגבולות 1967. השאלה היא מה השפעתם הכוללת? מה לדעתך האחוז שלהם בקרב כלל המגזר הערבי?

      תגובתי לינשוף קניין רוחני: אני מסכים עם טענתך כי מבחינה הסטורית שלום הושג רק כשכל הצדדים נכחו לדעת כי העדר שלום מוביל בסופו של דבר למצב של מפסידים בלבד. לעניין ארה"ב איני סבור שכיום היא חדורת שכרון כח. אבל, עד כה (לפחות) היא לא מיצתה את יכולתה רק בדרכי שלום.

      תגובתי לעדן: כל התרחישים שתארת אפשריים. השאלה מה, לדעתך, אנחנו צריכים לעשות כעת וכיצד?

      תגובתי להזהרו מחיקויים: אני מסכים עם כל מילה שכתבת.

      תגובתי לבעז שדמות: אני מסכים שחלק מאלו שלא הסתפקו בגבולות 67' לא יסתפקו גם בגבולות החלוקה, 1947. השאלה, מה לדעתך השפעתם היחסית על כלל הערבים? אני גם מסכים עם תגובתך השנייה, בה טענת שהמצב במדינת ישראל שונה ממה שקרה באירופה וכי את תוצאת האיסלאמיזציה ניראה בעוד זמן מה (לדעתי, די בקרוב - פחות מכמה עשורים).

      תגובתי לעוף גוזל חתוך תהשמים: אני מסכים עם דעתך. יש ערבים החפצים בשלום. נותרת השאלה, מה חלקם היחסי של אלו הרוצים בשלום? היש מנהיג ערבי ישראלי, שיוכל להוביל מהלך של גיוס מתנדבים ערבים למטרת הסברה חיובית למען מדינת ישראל?

      תגובתי לדנה דייגי: אני יודע שאצל החרדים כופים נישואין בשידוך ולפעמים זה מצליח. אם את מציעה להשוות את יחסי היהודים והערבים ליחסי בני זוג, הרי שבמקרה זה מדובר בבני זוג שהוריהם וחלק מבני משפחותיהם מסיתים אותם זה בזה ויש חשש סביר שמצב זה ימשך גם לאחר נשואיהם. היתכן במקרה כזה שהאהבה תפרח ותחזיק מעמד?

      אצפה לתגובות נוספות ובעיקר לשאלות הבאות:

      1. מה לדעתכם השפעת האסלאם על החלטות הערבים בעניין ישראל?

      2. מה דינו של "עמק השווה" לפי הלכות האסלאם?
      היש באסלאם מושג כזה, במקום שאין בו שליטה אסלאמית מלאה?

        7/4/10 20:19:

      היי דורון,

      מה שלומך ?

      אתה יודע , אצל החרדים כופים נישואין בשידוך

      ולפעמים זה מצליח ואפילו האהבה פורחת

      כך שאל תשלול אפשרות של שלום כפוי מראש .

      יש לכך גם יתרונות אם הצד הכופה הוא מספיק מנוסה ובר דעת ורוצה בטובת שני הצדדים.

        7/4/10 17:32:

      צטט: ינשוף קניין רוחני 2010-04-04 09:36:06

      ברמה הסטורית - מדינית, שלום תמיד הושג רק כשכל הצדדים נוכחו, מעבר לכל ספק, ויותר מפעם אחת, כי הוא האפשרות הפחות גרועה, ויותר מזה - כי אי-שלום מוביל למצב של מפסידים בלבד.  כך, מדינות אירופה השלימו רק אחרי שתי מלחמות עולם.  כך, המנצחות במלחמות העולם נשארו חדרות בשיכרון כוח (ע"ע ארה"ב).

       

       לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, מדינות אירופה חזרו לגבולותיהן הקודמים פחות או יותר, כולל גרמניה, לאף מדינה לא היתה תביעת בעלות על גרמניה. אצלינו, במדינת ישראל המצב שונה, מכיוון שיש דרישת בעלות ערבית על המדינה ואין הסכמה ערבית על כך שמדינת ישראל היא בראש ובראשונה מדינת היהודים, לכן, המצב אצלינו הוא שונה ממה שהיה באירופה, 

      אירופה נתונה לבעיה אחרת כיום והיא האיסלאמיזציה, את התוצאות ניראה בעוד כמה עשורים,

      בתור אדם ערבי אני חושב אחרת מאלה שחושבים שכל ישנם ערבים לא יהיה שלום ולא יתנו תקווה מכיוון ותמיד ישנה תקווה אם מדברים אל העמים הנכונים ולא אל המנהיגים שחיים מתוך הגברת השנאה , לו יצא לכם לדבר עם אנשים מחו"ל וממדינות ערב במיוחד ותסבירו נכון את העמדה שלנו ואת החיים המשותפים שמתאפשרים לו היה שלום ביננו לבינם לא חושב שתמצאו לכם ולו טיפת שינאה שלא נשכח את הקנאים מכל הצדדים שמלהיטים את הרוחות מפעם לפעם .

      שווה מחשבה חיובית על יחסי ערבים יהודים ושגם המסבירים והשגרירים ישראל לא יהיו רק יהודים לפעמים כי כדאי גם לגדל דור של ערבים מסבירים גם כאלה כמוני שלא שרתו בצהל ורואים במדינה כבית שלהם .

        4/4/10 16:16:

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-03 22:33:46

      צטט: ציני_כאן 2010-04-03 21:04:23

      כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות.

      הם גם לא יסתפקו בגבולות 67'.

       

       

       וגבולות 47 - טרום הכרזת המדינה, יספק?

      ספקן אני!

       

      נסיגה חד-צדדית לקו הירוק תקטין את האחריות של מדינת ישראל לחיי התושבים מעבר לקו הירוק, אך עלולה להיות הרת אסון להמשך קיומה של מדינת ישראל במתכונת הקיימת.
       
      1. מדוע לא תדרוש ישראל פירוז בטחוני של הגדה?
      2. מה תעשה מדינת ישראל אם משטחי הגדה תיפתח אש לעבר תחומי הקו הירוק?
      3. כיצד מדינת ישראל צריכה לפעול כדי לקבל הכרה בינלאומית אם לא יושג פירוז בטחוני?
          כי במקרה כזה תיאלץ ישראל לשלוט צבאית על חלקים מהגדה 

        

      כאשר עם ישראל ומנהיגיו יגיע לקונצנזוס בשאלות הללו, אפשר יהיה לקיים מו"מ ישיר עם שכנינו. בינתיים אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. גם אני מתנגד לתת ל- Uncle Sam להתערב בעניינינו. רוצים לסייע? בבקשה. אבל לא להתערב!

       

        4/4/10 11:14:

       

         לפי מה שנראה לי, ארה"ב מנסה להביא את ישראל למו"מ עם הפלשתינים כחלק מהאסטרטגיה שלהם לשיפור היחסים עם מדינות ערב המתונות (כמובן - על חשבון ישראל). נראה לי שארה"ב תנסה ב"לחץ פיסי מתון" ללביא את ישראל והפלשתינים (אבו מאזן ושות') להסדר בדומה למה שניסה ממשל בוש האב.

      אם וכאשר מאמצים אלה יכשלו, יתכן והפלשתינים ינסו להכריז על מדינה באופן חד-צדדי (כפי שאבו-מאזן ואנשיו מתבטאים לאחרונה), ואז יופעל לחץ על ישראל להכיר בה - אך גם לירדן יש אינטרס ברור שזה לא יקרה ולו רק מהאפשרות התיאורטית שחמאס ישלוט במדינה כזו.

      אפשרות אחרת היא שהפלשתינים ינסו את האופציה ה"דו-לאומית" (יש גם דיווחים ופרשנויות שהפלשתינים בשטח מתייאשים מפיתרון שתי המדינות).ידוע לי גם שמתחת לפני השטח מתעוררת לחיים חדשים גם האופציה של קונפדרציה הירדנית-פלשתינית (וגיורא איילנד ביסס על זה תוכנית משלו להסדר).

      ברמה הסטורית - מדינית, שלום תמיד הושג רק כשכל הצדדים נוכחו, מעבר לכל ספק, ויותר מפעם אחת, כי הוא האפשרות הפחות גרועה, ויותר מזה - כי אי-שלום מוביל למצב של מפסידים בלבד.  כך, מדינות אירופה השלימו רק אחרי שתי מלחמות עולם.  כך, המנצחות במלחמות העולם נשארו חדרות בשיכרון כוח (ע"ע ארה"ב).
        3/4/10 22:33:

      צטט: ציני_כאן 2010-04-03 21:04:23

      כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות.

      הם גם לא יסתפקו בגבולות 67'.

       

        3/4/10 21:04:

       

      כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות.

       

      פרופיל

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי