פעילות גופנית (Physical Activity) - הפעלת מערכת התנועה תוך צריכת אנרגיה מעל לרמה הנדרשת במנוחה. אימון גופני (Physical Training) - כל פעילות גופנית התורמת לשמירה או לשיפור היכולת הגופנית באחד או יותר ממרכיבי הכושר הגופני. תרגול גופני (Physical Exercising) - פעילות גופנית יזומה, שתכליתה לשמור או לשפר את היכולת הגופנית באחד או יותר ממרכיבי הכושר הגופני. פעילות גופנית מקדמת-בריאות (Health-Promoting Physical Activity) - כל פעילות גופנית התורמת באופן כזה או אחר לשיפור אחת או יותר מבעיות הבריאות הידועות (כמו: הרזיה, הפחתת לחץ-דם או רמות כולסטרול בדם או איזון רמת הסוכר בדם וכו'), ובסופו של דבר לקידום הבריאות. פעילות גופנית תחרותית (Competitive Physical Activity) - פעילות גופנית יזומה, שתכליתה לשפר את אחד או יותר ממרכיבי הכושר הגופני והמיומנויות הספציפיות הנדרשים בעיסוק ספורטיבי הישגי (כמו: שיפור סבולת לב-ריאה לריצות ארוכות, שיפור הכוח המתפרץ לענפי ספורט הקשורים בקפיצות וזריקות וכד').ויסות גופני (Physical Regulation) - שינוי מיידי במבנה או בתפקוד הגופני, כתגובה לגירוי רגעי שגרם לסטייה מהאיזון הגופני. תגובת הויסות היא חלק ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף, הפועלים דרך קבע לשמירה על האיזון הגופני במסגרת ההומיאוסטאזיס. השינוי שהתרחש אינו קבוע, ויישמר כל עוד לא תישנה הסטייה באיזון שגרמה להיווצרותו. הסתגלות גופנית (Physical Adaptation) - שינוי ארוך טווח בתכונות גופניות, מבניות ו/או תפקודיות, כתגובה לגירוי גופני חוזר ונשנה לאורך זמן. מכונה גם - השפעת האימון (Training Effect). הסתגלות גופנית חיובית - תגובת הסתגלות הבאה לידי ביטוי בתוספת במרכיבים המבניים ברקמות הגופניות המאומנות ובשיפור תפקודן (כמו: חלבונים מבניים בתא, צפיפות העצם, חומרי אנרגיה, נוירוטרנסמיטרים, מיטוכונדריות, אנזימים, נימי דם וכד'). הסתגלות גופנית שלילית - תגובת הסתגלות הבאה לידי ביטוי בהידלדלות במרכיבים המבניים ברקמות הגופניות המאומנות ובירידה ברמת תפקודן (למעט שומנים המצטברים ברקמת שומן). מאחר שהיעד הסופי בעיסוק בנושא הכושר הגופני הוא לשפר את הכושר עד לרמה הרצויה או לשמור על רמת הכושר שהושגה, חשוב להבין את מהות האפשרות לשיפור מרבי של הכושר. אפשרות זו באה לידי ביטוי ע"י בירור הפוטנציאל - היכולת הגלומה לשיפור, הניתנת למימוש מן הכוח אל הפועל. פוטנציאל הכושר הגופני המרבי - רמת הכושר הגופני העליונה אליה יכול להגיע כל אדם, בהתאם לנתוניו הגופניים התורשתיים.בהתאם לקיומם של חמשת מרכיבי הכושר היסודיים, ניתן לאפיין את פוטנציאל הכושר בכל אחד מהם: פוטנציאל הכוח - האפשרות לשיפור בכוח שרירי השלד, בהתאם לטיפוס מבנה הגוף (Somatotype), הרכב סיבי השריר, יכולת הגיוס של יחידות מוטוריות וכמות חלבוני הכיווץ בשריר. פוטנציאל הסבולת - האפשרות לשיפור בסבולת הגופנית, בהתאם לטיפוס מבנה הגוף, הרכב סיבי השריר והתכונות האירוביות בשריר ובמערכת הקרדיו-פוּלמונרית (לב-ריאות). פוטנציאל המהירות - האפשרות לשיפור במהירות התנועה, בהתאם לתכונות ההולכה העצבית וליכולת הגיוס של יחידות מוטוריות בשרירי השלד. פוטנציאל הגמישות - האפשרות לשיפור בגמישות המפרקים, בהתאם למבנה עצמות המפרק, רקמות החיבור המרכיבות את המפרק והשרירים העוברים על-פני המפרק. פוטנציאל קואורדינטיבי - היכולת ללמוד במהירות גבוהה יחסית, או לבצע ללא הכנה מוקדמת, פעולות גופניות מורכבות, בהתאם לתכונות מערכת העצבים המוטורית.עקרונות האימון הגופני: עיקרון אימון (Training Principle) - הנחייה עקרונית לאופן קיום אימון גופני, שתבטיח את ההסתגלות הגופנית הרצויה או הצפויה ותביא בסופו של דבר לשיפור הכושר או לפחות לשמירה עליו. עיקרון "עומס היתר" (Overload Principle) - כדי לשפר את הכושר הגופני יש לגרות את חלקי הגוף המתאימים בשלושה תנאים במשולב: בעצימות מתאימה (מעל סף גירוי מסוים), למשך זמן מסוים ובתדירות מסוימת (עם הפסקות מתאימות בין תרגילים שונים או בין אימון לאימון). לכל מרכיב כושר מנת אימון (מינון) מיוחדת המתאימה לשיפורו, המותנית בקיום משולב של שלושת תנאי האימון (העצימות, המשך והתדירות) . עיקרון ההתקדמות היחסית (Relative-Progress Principle) - כדי להמשיך ולשפר את הכושר (לאחר שיפור קודם) יש לעדכן את מנת האימון ביחס מתאים להתקדמות בכושר. על בסיס מנת האימון הראשונית, ניתן לעדכן את העצימות, ו/או את המשך, ו/או את תדירות האימון, בהתאם למטרת האימון הייחודית, ותנאי האימון הייחודיים. עיקרון ההדרגה (Gradation Principle) - כדי לקיים מנת אימון רצויה, הן ביחידת אימון בודדת והן בתקופת אימונים שלמה, יש להעביר את הגוף ממצב מנוחה למצב הגופני המתאים לאימון, ולהחזיר את הגוף מהמאמץ שבאימון למצב מנוחה, באופן שיאפשר להפיק מהאימון את המרב, ביעילות וללא פגיעה. ההדרגתיות ביחידת אימון, המופעלת על אחד או יותר ממרכיבי מנת האימון, חשובה הן בהכנה הגופנית שלפני האימון ("חימום" - Warm-Up) והן בשלב ההתאוששות (Recovery) שלאחריו (Cooling Down). החימום צריך לכלול תרגילי מתיחה כלליים לכל אורך הגוף, תרגילים כנגד התנגדות נמוכה מזו המתוכננת באימון הכוח או תרגול מאמץ אירובי בקצב מתון יותר מזה המתוכנן באימון האירובי.לאחר כל אימון רצוי לתמוך בתהליך ההתאוששות ע"י ביצוע תרגילים, בהתאם לאופי האימון שבוצע: אם האימון היה אירובי, מומלץ להמשיך בביצוע אותו סוג פעילות אך בקצב איטי יותר. לאחר אימון כוח רצוי לבצע תרגילי מתיחה וניעוּר לקבוצות השרירים שפעלו באימון העיקרי (כולל מתיחת הגוף בתליית הרפיה על מתח למשך כ- 10 שניות). לבסוף, רצוי לסיים בתרגול שיטת הרפיה כמו תרגילי נשימה, תרגילי יוגה, כיווץ והרפיה סטטיים של כלל קבוצות השרירים בגוף וכד'.ההדרגתיות בתקופת אימונים יכולה להתבטא בחלוקה לעונות אימון, בהתאם לאופי העסוק הספורטיבי. בד"כ נהוג להתייחס ל- 4 עונות אימון עיקריות: הכנה, מעבר, תחרויות ופגרה. בעונת ההכנה - הדגש באימון הוא על תשתית כושר כללית. בעונת התחרויות - הדגש באימון הוא על הפעילות הספציפית המבוצעת בתחרות. עונת המעבר מאפשרת מעבר הדרגתי מהדגשים באימון שבעונת ההכנה לאלו שבעונת התחרויות. הפגרה - מאפשרת מנוחה גופנית ונפשית מהפעילות הספציפית, אך תוך שמירה על קיום פעילות כל שהיא, לשם שמירה על "גחלת הכושר הגופני". עיקרון ההתמדה (Continuity Principle) - כדי לשמור על הכושר הגופני או להמשיך בתהליך שיפורו לאורך זמן, יש לקיים מנת אימון מתאימה לאורך כל התקופה הרצויה. עיקרון ההרחבה (Expansion Principle) - כדי לאמן את הגוף למיצוי מרבי של פוטנציאל הכושר האישי, יש לשלב תרגול ב- 3 מישורים: א. פעילות ספציפית מבחינת כל גורמי המאמץ הבאים לידי ביטוי בעסוק או ענף הספורט אותו מעונינים לשפר. בהקשר זה יש להדגיש במיוחד את קצב התרגול: במיומנויות המחייבות ביצוע בקצב מהיר יש לתרגל כנדרש, תוך הקפדה על חימום מתאים, לשם צמצום סכנת התרחשותן של פגיעות גופניות. בעיסוק שאינו כרוך בקצב מהיר, כמו באימון לחיזוק שרירים ולהגמשת מפרקים, יש לתרגל לאט. התרגול האיטי מבטיח הפקת המיטב מהאימון, הן מבחינת יעילות האימון (ע"י התאמתו ככל האפשר למימוש עיקרון עומס היתר) והן מבחינת בטיחותו.ב. "הכבדה" על גורם מאמץ מסוים, בד"כ במרכיבי כושר משולבים, כמו: העלאת ההתנגדות, המשך, או דחיפות הפעולה מעל הרמה הספציפית המיועדת.ג. "הקלה" על גורם מאמץ מסוים, בד"כ במרכיבי כושר משולבים, כמו: הפחתת ההתנגדות, המשך, או דחיפות הפעולה מתחת לרמה הספציפית המיועדת.בכיוון כללי, אימוני הכבדה והקלה מתאימים בעיקר לעונת ההכנה והאימון הספציפי - לעונת התחרויות.
בהמשך כתבה על שיטות האימון העיקריות |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על התזכורת