הגלים כבר שטפו את עקבות הרגליים בחול

וכל מה שנשאר זה זכרון

זיכרון ילדות שלי ושלך שישאר לנצח

אני ואתה

זיכרון מושלם בלי יותר מדי

רק אני ואתה בתוך הבועה.

איך הייינו מאושרים

איך היינו תמימים

איך נתנו לאוצר לברוח

ובמקומו הגיעו החיים

קו ישר בלי יותר מדי עליות

בלי יותר מדי מורדות

קו אפור עם הרגשת החמצה ברורה

שלי ושלך

היינו חוזרים אני ואתה לאותה התקופה

לאותה האהבה , טהורה ויפה

כשאני הבטתי בך ואתה בי

ולא היה קיים כלום מסביב

פשטות מוהלת בתמימות

חיוך אחד ארוך

ורגע אחד טהור

שמתנה כזו מאלוהים

ניתנת רק פעם בחיים

אחרי החתונה שלך

ועם עוד עשרה ילדים

אתה תחלום עלי חלומות מתוקים