חזרתי בהתמסרות הגוף לחום, סיום המאבק, קבלה
(היו 40 מעלות בצל) . חזרתי כשמרחבי המדבר בתוכי, הכל בחיי פתוח, פתאום
(ואני כבר לא שם במדבר אלא יושב בסלון) . חזרתי לנשום כמו שזכרתי ששכחתי ולחזה יש שני צדדים: ובנשימה עמוקה, מתרחב גם הגב
(כפי הנראה צריך לחוש כדי להבין) . חזרתי בפשטות
(לעצמי) . חזרתי והלואי ויכולתי לומר שמעולם לא עזבתי, אך גם זאת כדאי לשחרר
(זרימת החיים או איזה ביטוי אחר) .
כשיצאתי למדבר דמותך הייתה איתי מוחשית וכלל לא, כמו מרחבי המדבר בתוכי
(וחזרתי)
|
*סיגלי*
בתגובה על מדוע לא כתבתי מאז יום רביעי, 26/1/11, 11:26
לימור ברנע
בתגובה על אני גאה לומר: 'מצעמ'ם לי'
קוסמטיקה וחדשנות
בתגובה על שלבים ב שינויי קריירה / מה הן המילים אם לא שתיקה
She Me
בתגובה על אין שום זוהר בימים הללו
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הרבה משמעויות יפות במה שכתבת,
ומוסיפה כאן מילים של שיר שאותו ואת מנגינתו
אני מאוד אוהבת, והמדבר שלך קצת מזכיר
לי אותו..
אם זר פרחים כואב, זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר, ושם אלמד לכאוב..
ואם שירים אהבת, רק שכתובים באבן..
בין הכפים אגור, ובסלעים אכתוב...
ואז כשנתכסה עם החולות בחושך,
וספר הדברים בחושך יתכסה..
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר..
הוא כנראה אהב אותי
האיש הזה..
כשהרוחות אותך ליטפו נסחפתי שיכורה כמו חול ברוח
חדל להיות כמו הרוחות , אני רוצה אותך כמו סלע .
אני לא זוכרת את המילים המקוריות
אבל ממילא הכל פה חרטוט רציני :)
אמיתי, פשוט ומדוייק להפליא..
והכי.. רחוק מ "חרטוט"..
** פה ועוד אחד למעלה :)
כמה מרחבים הבאת איתך
מרגישים עד כאן.
כיף שחזרת - חזרת לך
חיבוק גדול אל הלב.
אין כמו המדבר לחבר את עצמנו לעצמנו וארגן את כל הנימים שלנו .
איזון כזה. גמני גמני צריכה מדבר.
תגובה מופלאה
תודה
חירטוט רציני ביותר