כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מחשבות שלי על החיים ובמסגרת מרכז SOS אלימות

    ארכיון

    עמית של המרכז כותב על מרכז אס-או-אס אלימות

    0 תגובות   יום ראשון, 4/4/10, 17:11

    צטט: amitos1978 2010-04-02 19:30:16

    לא בבית סיפרנו - אנחנו מתמודדים רק עם מה שקל
    מעטים מכירים את מערכת החינוך (להבדיל מ"מערכת הקניית הידע") כמו  יוני צ'ונה מנכ"ל שותף במרכז אס.או.אס ללימודי אלימות .
    יוני שהתחיל את דרכו ב"מרכז לנפגעות תקיפה מינית" מתרוצץ כבר 6 שנים בן בתי ספר מהמגזר הערבי ועד רמת השרון ומעביר סדנאות להתמודדות עם אלימות לתלמידים ולמורים .
    יוני צ'ונה וגיאורג רוסלר ,מנכ"לים שותפים של המרכז פרסמו מכתב גלוי לשר החינוך מר גידעון סער בו הם מתריעים שמדיניותו שמוגדרת כ"אפס סובלנות כלפי אלימות"  היא למעשה "אפס סובלנות לתלמידים" וזריקת הבעייה החוצה . גישה שלמרבה הצער מאוד פופולרית ב"טיפול" בכל בעיות הסביבה והחברה בישראל .
    "פעמים רבות מדי השעייה מהווה תחליף זול,שטחי וחובבני לפתרונות אמיתיים. חרם תלמידים, כדוגמה לאחד מסוגי האלימות השכיחים והאכזריים בבתי הספר, אינו נפתר בענישה כפי שהוצע בחוזר המנכ"ל.
    בניגוד לסוגי בריונות, הרחקת מארגן החרם העושה שימוש בכיתה הסרה למרותו למטרותיו האישיות רק תביא בתגובה להידוק החרם כלפי "הקורבן-מלשן". בנוסף החרם שכיח ביסודי והרחקה למשל ילד בכיתה ב' למספר ימים כבר גובלת באבסורד.
    כדי לשבור חרם, לבלום הטרדות מיניות, למנוע מכות אחרי בית-ספר, לעצור סחיטות ואיומים, זקוקים התלמידים לכלים מקצועיים ומעשיים. לצד כלים אלה עליהם להידרש להגיב לאלימות כיחידים וכקבוצה, כחברים בקהילה בית ספרית בהווה וכאזרחים יוזמים ופעילים בעתיד. "
    אז מה האלטרנטיבה אתם שואלים ? שניתן לאלימות יחס סלחני ? 
    אז קודם כל הבהרה חשובה : לא מדובר בסלחנות כנגד אלימות ,אלא הימנעות מהתייחסות אל ענישה כפיתרון קסם ,והבנה של מגבלות הענישה :
    "אמנם יש באפשרותה של גישת "אפס סובלנות" לתת מענה קצר מועד. אולם בטווח הארוך, יפתחו התלמידים האלימים דרכים חדשות ויצירתיות להעלים את מעשיהם ולמגר את "המלשנים" ביד קשה. בית הספר יהפוך לסביבה מנוכרת יותר. אפילו באותם מקרים בהם תביא הגישה מזור לאלימות, הרי שהמענה שיינתן לאלימות בבית הספר יהיה תקף רק לאותם 15% ממקרי האלימות המגיעים לידיעת המורים. רק מקרים בודדים אלה יטופלו בכל עוצמת הנוקשות והחומרה, אליהן מטיפה גישת "אפס סובלנות". ומה מציעה גישה זו ליתר 85% של מקרי אלימות אליהם המערכת אינה מודעת ולפיכך אינה יכולה לטפל בהם בחומרה?"
    הגישה האלטרנטיבית היא טיפול בבעיית הניכור בבתי הספר : זו לא הענישה - זה הניכור והתייחסות אל התלמידים כמשתנה הקריטי והפסקת החינוך לאדישות .
    טיפול באמצעות ענישה בלבד הוא טיפול בסימפטומים של הבעייה בלבד ולא פיתרון שורש.  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      תגיות