0
קול של גשם
כַּמָּה נָעִים וּמַרְגִּיעַ הוּא קוֹל הַגֶּשֶּׁם כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בַּחֲצִי הַלַּיְלָה מִבִּיעוּתִים שֶׁרַק הַגּוּף זוֹכֵר בְּמַחְנָקוֹ הַתְּמוּנוֹת כַּנִּרְאֶה נִדְחֲסוּ בִּגְּרוֹנִי לְכַדּוּר דֹפֶק.
נָעִים בִּמְּיֻחָד הוּא בְּיָרְדוֹ מָסַּך מַיִם מְרַשְׁרֵשׁ עוֹטֶה אֶת חַלּוֹנִי הַפָּרוּץ וִילוֹן שָׁקוּף. יֵשׁ לֵילוֹת שֶׁגֶּשֶּׁם כַּזֶּה לְבַדּוֹ מַצְדִּיק אֶת קִיּוּמִי: מְיַחֵד לִי מָקוֹם תַּחַת כְּנָפָיו.
וְרִיד וָעוֹרֵק מוֹצִיא וּמֵבִיא מַה לַחֲדָרִים מַה לַעֲלִיּוֹת מַה הַבִּיוֹלוֹגְיָה עוֹשָׂה, מִפְרַט הַבָּשָׂר רוֹבֵץ עַל קַרְקָעִית הַנֶּפֶשׁ בְּנֵפַח מַלֵּא בְּמֵצַח נְחוּשָׁה גְּבוּלוֹתָיו גְּזוּרִים זֶה לְכָאן זֶה לְכָאן. יוֹדִיד הַכֶּסֶּף מַזְּרִיעַ עוֹד עֲנָנִים, לִמְחוֹק עוֹד קַוֵּי וַדָּאוּת עַד גִּלּוּי עֲמִימוּת. אֲבָל הַדְּרָמָה לֹא מְבֻטֶּלֶת. לֹא נִרְשָׁם בִּטּוּל: אֲנִי
קוֹרֶמֶת עוֹר וְגִידִים, תְּאוּרָה, סָאוּנְד, תַּפְאוּרָה, הוֹרָאוֹת בִּמּוּי, וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה תִּלְבּוֹשׁוֹת וְקָהָל בְּמַחְלְצוֹתָיו. וּמַה לִי כִּי אַלִּין עַם לְבַדָּד יִשְׁכּוֹן אִם מוּלִי נִצָּבִים בְּשׁוּרָה, נוֹכְחִים בְּלִי כַּחַל וּשְׂרָק
שׁוֹשְׁבִינִים וְעֵדִים, עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְרֻדִּים נוֹשְׁרִים מֵאֶצְבָּעוֹת לַחְמָנִיּוֹת קֶמַּח מַצָּה, צְלָעוֹת חֲזִיר וְיֶרֶק דֶקוֹרָטִיבִי פּוֹתְחִים שֻׁלְּחָן
גֶּשֶּם שֶׁל אֵפֶר לָמָה שׁוּב אַתָּה כּאן אַתָּה לֹא מֻזְּמָן אַף אֶחָד לֹא מוּכָן שַׁלְמוֹנֵי הַזְּמָן טֶרֶם נִצְבְּרוּ. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפּוֹרֵר צוֹק הָעִתִּים, אֵשֶׁת לוֹט מִרְקָחַת רָקְחָה מִפֵּרוּרָיו, אֲבָל הַמָּרָק הַמֵּזִין טֶרֶם מֻצָּה מֵעַצְמוֹתָיו - - -
1 באפריל 2010, לנדוור בגינה
|