
אוהב... לא אוהב... אוהב... לא אוהב... רגע לפני שהיא מגיעה אני עדיין מחכך ידי בהנאה, ואז תוך כדי שזה קורה אני מתענג, "מלקק שפתיים"... כאן אחסוך בתיאור מפורט, תפעילו את מה שיש בין האוזניים...
שלא תבינו אותי לא נכון, כשהיא כאן אני כל כולי מתמסר, אבל מבחינתי (ואני לא גואל), אני לא רק שלה, וגם היא של אחר... מן יחסים פתוחים שכאלה ואגב אישתי מזמן לא המומה, אישתי שותפה אקטיבית לענין, היא יכולה להאשים רק את עצמה...
אני מקווה שלא ירדתי נמוך בחשיפה כל כך חושפנית ומתוקשרת, שמכאן לא יצא המסר, "הכותב" גם שלה וגם של אחרת... בכל זאת איך אתם נוהגים ? אני סמוך ובטוח שאנחנו לא שונים, כשמגיעה עוד ארוחת חג, אתם מתמסרים בכיף ות'קודמת שוכחים... |
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, אומר זאת בדרך יותר מסובכת,
ואם יש תלונות, נא לפנות למערכת,
לא בגלל שהתוכן פוגעני
גם לא בגלל שהכותב זה אני,
כי מה שפה אכתוב -
יוצא דופן, יכול לזעזע כל הרחוב.
אני הולך לפתור אחת ולתמיד
את נושא ההשמנה, שכה מטריד.
וניתוח כזה מעלה הרבה גועל,
והפעם ידי אכן במעל.
רק שלא אתעלף באמצע
מהריח, מהצחנה או משאריות מצה...
ניקיון יסודי סוג של כביסה, מוכרח,
למי שרגיש שיצטייד במסכת אב"ח,
זהו מתחילים, צ'אנס אחרון למי שרוצה לנטוש,
אני נכנס, זהירות משפריץ, אני מתחיל לבחוש,
זהו עכשיו הכל נקי, נשטף בסבון ריחני,
אפשר לנשום לרווחה,
ויעבור הרבה זמן , לא יורד על הברכיים,
עד שאשוב לכבס הבגדים של חג בידיים.
אז אפשר להרגיע
מכונת כביסה חדשה הגיעה.
ואיך כל זה קשור להשמנה?
אחרי כביסה כזו, כל הבגדים קטנים במידה...
נאמנה למאכלים
לא לארוחות...
אם בכזאת תאווה וחוסר נאמנות אתה מתאר את ארוחת החג הבאה שלך ...
אשמח לקרוא פוסט שיתאר את מנת הגלידה ............
למה מה?
מוסף סוף שבוע הוא לא אמיתי?
הוא מאד אמיתי.
בני בגין - הוא לא אמיתי.
הטבח המוכשר, במטבח מזמן רק שר
את הכלים המלוכלכים הוא משאיר למלאכים
(או יותר נכון למלאכיות)
אני מציע שהזמנות מיוחדות תעברי להנריק (שהוא גם "טבח" מוכשר), קראי את השתלשלות התגובות שהוא בישל "בהפוך על הפוך"...
גאון! רק דבר אחד לא הבנתי: מה תגובתך ?
אני דווקא רציתי להציע לך לשתות חומר משלשל כדי... שתוכל לאכול עוד משהו... פחחח...כנראה שאנחנו חושבים שעלינו על נוסחה מנצחת ומפחדים משינוי...
ומה לך ולפילגש (אם יורשה לי לשאול) ? מדוע את נעלבת בשמה ?????
המ... תאוריה מעניינת, נבדוק אותה סטטיסטית...
אם כך, אומר ללא כחל ושרק, רק לך,
יש לך קיבה בוגדנית, וטוב שכך...
תראי כמה אנחנו בני חלוף...
ויש לו גם "משהו" בין האוזניים,
שמושך בחורה או בחורותיים,
להתוודע אצלו לדברים נוספים,
אללה ירחמו, אזלו המילים...
עכשיו, כשאני כבר חשוף לעתיד, אני כבר יכול לכתוב שאתה התחלת!
וגם רואים את זה עלי...
שיעלמו כל הפוסטים מלבד זה!
בפירמידת הצרכים של מסלאו
אני נמצא ממש בבסיס,
ובדיוק כמו חנה לסלאו,
כל מה שחשוב לי בחיים זה עוד ביס...
זה נמוך ? זה גבוה ? לחבריפ פתרונים,
וגם נדע עם השנים,
בינתיים נרים כוסית של ערק,
תמזוג לי עוד, אל תהיה קמצן, רבכ...
הראש שלך הוא ראש פרוע, כמו השיער שלך...
אני אוהב... לא אוהב... אוהב... לא אוהב...
גם השמים החלו דיאטה ולכן יש בהם פחות כוכבים...
ואנחנו עוד נתגעגע לאכול ארוחה חגיגית ולקטר... וגם... לסחוב שקיות כבדות מהסופר...
פה שותים רק תה ירוק....
אמר הכותב
המקנא קינאה עזה בקול!
סליחה
יש איזו
מנה חמה?
טוב, טוב...
שוב יצא לדרך פוסט מהתחנה,
כשהנודניק הכאובוי בשבת חנה.
והפעם הנושא בתחום החיך והגרונות
ומייד אחרי חג המכות,
ניקינו חלונות, והיו תלונות
ונגמרו הכוחות, וצמו הבכורות,
ונגמרו הכוחות.
אז מה הפלא שארוחת גרוגרות
נראית כמו פרס ללקוחות,
וצלי ואווז ורוטב קנוקנות
נראים כמו אפרטיף בין הארוחות.
ומנסים מהמתכונים את הטוב לדלות,
כי יש חול מועד בין המועדות,
וארוחת חג מזמן כל יום צריך להודות,
סיבה לשמחה וחגיגות,
והידיים לאות,
והעיניים עייפות,
והכובד בעצמות,
ואומרים כל הברכות,
ואינן עוזרות
רק מלח על הפצעים לזרות,
כי אין מה לעשות
כשאין מה לעשות,
וחוגרים הסינרות,
ומכל המלאכות,
בוחשים בכל הקדרות,
מני מאפה ופירות,
ומספרים בקורות,
כל המשפחות,
עד שבא לטפס על קירות,
ובשביל לא להשתטות
מוזגין יין ענתות,
ורק רציתי להראות,
שאפשר לסיים ב-'ות'
בלי סוף אפשר לראות,
כמה קל לחרוז קלות,
באלה הסיומות,
ובחג בו משפחות נגאלות,
הפוסט של הכותב נפתח לביקורות,
ובכיות ויללות,
אז יאללה קדימה למחמאות.
תשכחו מהדליות,
וצמיגים במותניות,
מכולסטרול בכדוריות,
ועוד כל מיני פוזמקאות
במידות גדולות....
ושישו ושימחו בגדולה שבאורגיות,
לעלות על נס כמות הכלוריות,
כי בני חורין עלי אדמות,
צריכים את הבטן לא לרמות.
אך אלייה וקוץ בבאות,
לזו ההילולה כמה צרות,...
ובזה נסיים בגלוי נאות
תבדקו, לא חזרתי על
אף מילה בכמה חזרות,
ותסמכו על 'נער הפרות'
עוד לא הזכרנו נרות ומדורות....
בקיצור מכאן כל אחד יכול להזות
פירגון לכותב על הדרך הזאת !!!
להתראות
בארוחות
הבאות....
הנריק היקר,
"אבן שזורק טיפש אחד לבאר, אלף חכמים לא יוציאוה"
מיקה היקרה
לא קראת את ההכחשות הנמרצות של למעלה, אני לא מבוקש ולא נערץ
אם עשירית ממה שכויתב מדביק לי היה נכון, הייתי מאושפז בטיפול נמרץ
מזה עשורים חמישה למראה צל של אישה ברכי רועדות ואני משקשק
ואת החלומות של כל אלו שתלו בי תקוות שווא - איני יכול לספק
אמרתי כבר לרותי שאני יוצא לדרך, אבל לא סיכמנו על קפה
אז אשתה צ'אי בדואי, ואבוא לשתות קפה
רותי, שיפתי את הקומקום, יצאתי לדרך
כל חג יהודי זה:
הם באו עלינו לכלותנו,
ניצחנו !!! בואו נאכל עוד קצת.
להנריק הצייר יש הרמון ???
חשבתי שרק לגועל רצון.
מברוק הנריק העו"ד
שאתה מתאווה לעוד,
אני מכירה כמה גברברים
שרק מקשר אחד הם משקשקים.
יותר נמוך מנמוך, ואל נא תיעלב, במחילה.
להשוות ארוחת חג לפילגש - זו טעות גדולה...
כותב
ממש כך
ואני שהתגעגעתי לארוחות המשפחתיות האלו
זכיתי אתמול להתארח
הארוחה היתה כה טעימה
היום כשהיינו במקום אחר
שכחתי את זו של אמש
כי זו של היום היתה נהדרת
המשך שבוע מבורך
ארוחה כמו כל ארוחה
מגיעה בזמנה שלה,
מתכוננת גם היא לקראת...
מתבשמת בריחות של...
לובשת את מיטב מחלצותיה
כי יודעת היא
לאחר ביקור הבזק
מתעכלת במהירות
ויוצאת בקו(כ)ל תרועה רמה.
כזו היא
וטוב שכך.
אנה באמת ?
מה שכן, אם תבוא, מבטיחה קפה.
אתה צעיר בנשמה וזה מה שחשוב
ואני פשוט רק אמרתי שסוף סוף הבנתי
(וזה הישג לא מבוטל )
למה אומרים שיש לך הרמון,
"כשמגיעה עוד א[רו]חת [חג], אתם מתמסרים בכיף ות'קודמת שוכחים...
פשוט כי הזיכרון כבר לא עובד כמו פעם....
אם שאלת ,אז בוא כבר....
לי, הנריק, מלאו ס"ב אביבים
ולמרות זאת צאצאי לא פרים ורבים
רק בהם, לא בי, את התקווה יש לתלות
אם לעץ יש תקוה וניתן עליו עתיד לבנות
חברים יקרים בפוסט ובקפה ובייחוד חברות יקרות
ראו מה קורה כאן, השתלחות והשמצות פרועות
מה קרה, אין לכם חיים משלכם, אין לכם סידורים
וכבר שתי חברות נכבדות בענייניי מסתודדים
אנא אני בא ?
אנה, אני בא !
להנריק מלאו ס"ב שנים, כוירך וכויתב מקנאים
בהרמון בשנינות וביפי העיניים
את האמת הם לא יודעים
אין לו זהב לא בכיסים ולא בשיניים
יש לו פלטינות בירכיים.
אני כבר איש לא צעיר, מלאו לי ס"ב שנים
הלב נשאר צעיר, אבל כל היתר מתנוונים
מי בן ס"ב?
הנריק הצייר?
כורך?
כותב?
או שלושתכם גם יחד?
היש לעץ תקווה?
השקיקה שתיארת ההתרגשות הריחות והעונג נפלאים, אך מדוע
כל האנרגיות הטובות האלה לא מופנים לדבר האמיתי אלא למוסף השבוע ?
רגע לפני {עלות השחר} שאת מצטרפת
לחבורה שעליי מלכלכת
אני נשבע, מצהיר, ומודיע קבל עם וקפה
שהכל דיבה, לשון הרע, השמצות חסרות בסיס, וזה ממש לא יפה
אני כבר איש לא צעיר, מלאו לי ס"ב שנים
הלב נשאר צעיר, אבל כל היתר מתנוונים
וכל עניין ההרמון זו אגדה אורבנית ללא כל בסיס
שכותב אחד רשע מפיץ ואת חברותיי נגדי מתסיס
עכשיו אני מבינה למה יש לך הרמון.....
למרות התגובות הענייניות והמאופקות
של החברים בקפה ובעיקר של החברות
אני משוכנע שכולם וכולן נחלו אכזבה מסוימת
מהשורה האחרונה בסיפור כפי שהיא מסתיימת
אז מצאתי לנכון להציע ברוב ענווה
תיקון קטן, ממש קטנטן שיגדיל את החדווה
ועל מנת לא לפגוע הזכויות היוצריים
הקפדתי את המחיקה לשים בסוגריים
.
כשמגיעה עוד א[רו]חת [חג], אתם מתמסרים בכיף ות'קודמת שוכחים...
.
ותזכור, אתה התחלת
תאבון בריא יש לך (:
קראתי בשקיקה כורך,
נאה אמרת!
חג שמח וארוחה טעימה!
חחחחחחחחחחחהה
עמוק במחילה
מרוב בחילה
די דיינו עם ארוחות החג
מספיק קפה במאג
שייעלמו הפוסטים בנושא באיזה באג...
הצטערתי לשמוע שככה זה אצלך,
שכל עולמך-
מרוכז באצטומכא!
איך יכול להיות דבר כזה,
שכל תשוקתך,
הולכת על עוד ארוחה.
כמה נמוך הורידה אותך,
תשוקה חייתית נלוזה,
חסרת כל רגש של אהבה.
אצלי זה משהו יותר אישי,
ממש עמוק ופרטי-
שקורה תמיד במיטתי.
בגילי בדרך כלל זה סודי,
אך כאן אני הרי אלמוני.
זו התמכרות בזה אין ספקות,
משהו שלקראתי אני מכין בשקיקה,
אפילו את האצבעות!
אתה מתרגש לפגוש ולראות,
אפילו להריח-
הנה הוא, הנה שוב הגיע,
את העונג כרגיל הוא מבטיח.
ואז אותו היסוס מתוק,
איך כדאי שנתחיל ואיך לבחור,
הנתחיל מקדימה-
אולי מאחור?
הכל קורה מיד העולם בוער ונחרב,
הסדינים כמו אחרי קרב.
לפעמים זה גם מדגדג עם מעט צחוק,
ועל האמת נודה שפה ושם,
זה יכול להיות די עמוק!
הכל מסתיים בתחושת אפסות היורדת לטמיון,
כמו בתשבץ-
חסר כל הגיון.
באותו רגע אני שואל את עצמי,
אם היה שווה להקדיש-
כה הרבה מזמני,
לקריאת המוסף השבועי!
טוב, זה הסוף אני סיימתי,
סך הכל אני מבסוט עד הגג-
גם אני הערב הוזמנתי,
לארוחת החג.
חשבתי...
פנטזיית
שלישייה
קילקלת
בשורה
האחרונה
נו, אז אתה אוהב או לא ?
לי אין בעיה, אני בצד שמבשל
ומרוב בישולים אין שום חשק לאכול.
יש סיכוי שתצלם את זה ?
יש לי הרגשה שזה יהיה מחזה...
בבקשה, בבקשה תצלם.
מזדהים לחלוטין
ולאן נעלמו כל הכוכבים
עם כל הקיטורים
אין טעימה יותר ממנה
ואחרי החגים יבוא המבול
אצלי זה לא היצר, אצלי זה ברמת השרדות... ואגב, זה מקשה עלי לטפס במדרגות...
מזמינה עליכ... ולאן בדיוק להגיע ? את סתם אומרת... לא באמת מתכוונת...
היצר ,אמנם עובד שעות נוספות
אך אני מנתבו לדרכים אחרות, מועילות, ייצירתיות
ואז אני מרגיש שעליתי מדרגה
ואני קצת יותר מסתם חיה רעה...
אחרי החג
אני מזמינה אותך
לגבינה שאני מגבנת....בדלית ברירה
ולחומוס שאני מכינה....
אם תרצה סיני תקבל....
פה כולם רזים...ואוכלים בלי סוףףףףףףףףף
אני אומר: אם יש לך עבודה, אל תעזבי אותה...
בקר טוב .
כוכב ירוק מגיע לך
כי אתה דמות מאד שנויה
שיערך לבן לבן ואתה נראה כמו אליהו הנביא בעצמך
שירך הם נפלאים כרגיל
ואני מתענגת עליהם
כל פעם מחדש
נו מה אתה אומר על החמשיר שלי הנפלא
אוסי
אני הולך להרקיד את עצמי לצלילי החליל עד שבפיג'מת הפסים שלי יספיק לי רק פס אחד...
אבל כבד בבטן ומגושם בתנועה...
לפעמים נדמה שארוחה רודפת קודמתה
שאין מספיק זמן אפילו לגרפסל'ה.
ובטח לא להתרגש ולחכות לבאה.
מחר נכנסים למשמעת מחודשת..
גם אתה סומו..
עצה מעולה! חייבים לתפוש מרובה אחרת לא נתפוש...
אני חושב שיש לך משהו בין האוזניים מפני שאני רואה שם משהו בתמונה שלך... אבל אולי אני רק מדמיין...
יש בך משהו מאוד אותנטי, מאוד אמין, מאוד שחוזר למקורות, הנאמנות לחסה...
איך דילגת על יום העצמאות, "הארוחת חג", להלן המנגלים...
ודחיית סיפוקים אני מכיר, אני דוחה את הדחייה לאחר כך...
והמימונה ? מה איתה ? לא תירוץ לעוד ארוחה ???
אולי תמו לך ה* אבל עוד לא תמו ארוחות החגים...
תארגן לך לו"ז אחא שלא תיפול בין הכסאות,
או תצא קרח מכאן ומשום...
קודם כל למה אתה חושב שיש לי משהו בין האזניים?
שנית,אולי פעם אחת תלך על הסוף ולא תסמוך על ההבנה שלנו.
לכם אולי יש נישואים פתוחים כאלה ושניכם מתמסרים,אבל אני למשל לא אוהבת ארוחות חג.
חופשי אני בוגדת בה עם כל הנזקים שהיא גורמת.
דבר אחד אני יכולה להבטיח לך,
האמונים שלי שמורים לחסה שבימים שאחרי,
ולא משנה כמה ארוחת החג מפתה,
תמיד אחשוב על החסה תוך כדי,
ואחזור אליה מיד בתום החג.
רגע רגע, היום היא הולכת, דה?
לעד הולכת או שלא, כי ספטמבר המהולל יבוא אוטוטו.
לאמיתו של דבר יש נטייה לשכוח שהרגע בילינו
איתה כי בדרך אל הפה, נתח הבשר הבאה.!
אוי ויי זמייר, מה יגידו ומה יחשבו עלינו שם מחוץ לעיר?
אנחנו בפה סגור אומנם אך כל היום מזילים עליה ריר.
הלו היי חבר, תלמד דחיית סיפוקים מיידית,
זה מה שגם אני לומדת כעת בקורס קצר
אחרת הדבר היחידי והקצר אצלנו, לא יהיה
קשור בבטן או באגן.
שבענווווווווו דייייייייי דייינו!!!!
פוזית*
אוי, זה כואב כמה שזה נכון
תמו לי ה*
עוד כמה שעות.. יש עוד אחת..
והזכרון, הוא אכן לטווח קצר