זה בטח מתגמל.. זה לא פשוט. יש כותבים בספרי רוחניות שזה, רק, עניין של החלטה. אני מרגישה כמו אלכוהוליסטית אנונימית או נגמלת מסמים, שכל בוקר מתעוררת לעצמי, אחרי שכל לילה חלמתי את עצמי, בכל מיני דרכים וצורות. ומחליטה. כל בוקר. שאני חיה את חיי ובחירותיי ומנקה את מה שלא זקוקה לו יותר מתוכי. מבארת ומחדשת את המקדש הפנימי, לתכולה שהיא תמצית הנשמה הזוהרת שבי. תודה למי שאיתי בדרך, צועד ועוזר וממריץ באהבה.
|
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוך שובך
(:
ד,
חום לך ממני,
לא משנה על איזה מדרגות נעות אתה עכשיו נמצא.
גם אני, זוהר, גם אני.
באיזו דרך, מבינה למה הבאת את השיר הזה.
מאד אוהבת אותו.
נכנס ללב.
תודה
רציתי לשלוח לך שיר רוחני כזה אבל פתאום זה צץ ולדעתי הוא גדול.
אז הנה לך יקירתי.
http://www.youtube.com/watch?v=_Ye8GLPUVsM&playnext_from=TL&videos=SLLEN9-qbyc
אתה מצחיק אותי (:
לך לאכול איזה מופלטה..
אני הולכת עוד מעט.
עד היום התביישתי, כל שנה, כשהזמינו אותי השכנים.
היום אלך..
היום אלך.
ולמה כל זה כאן ומה קשור?
לא יודעת, עוד חלק מסרט.
חיוך.
תודה.
אני מוחה בפני הנהלת הקפה, מה פירוש לא ניתן לדרג את אותו כותב פעמיים תוך 24 שעות?
ואם יש לנו יוצר פורה במיוחד וכשרוני עוד יותר במיוחד? אז מגיע לו עונש?
עיצבנו אותי האדמיניסטרטורים והבירוקראטים
זוהר,
שמתי לב היום למשהו מיוחד.
לאורך הימים, הדברים שאת כותבת
מצטרפים למעין רצף תמונות, כאילו סרט של פעם, ראינוע,
תמונות לא ממש רצופות,על ציר הזמן עם קפיצות לעתים לסצנות של דברים שמתרחשים בצידי התמונה המרכזית.
ואני מוצא עצמי מחכה להמשך הסרט,
מדמיין את התמונות החסרות,
כאילו אני חלק מהסרט,
רואה ואינו נראה.
וזה עושה לי טוב להיות ולראות ולהרגיש.
ללמוד את זוהר, זוהר שבסרט,
זוהר יצירת יצירתך
להיות שמח איתה, להרגיש עצוב איתה,
לחייך למקרא השתובבות
להצטער על התסכול
כמו שכתבת, הכל תלוי בבחירתך.
את יכולה לכתוב שירה,
מסוגלת לכתוב פרוזה,
גם תסריטים או מחזות לא יעמדו לך למכשול
אם בכך תבחרי.
יש בך יכולת אקרובטית בהתנהלותך עם המילים
או אולי אלה מעשי קסמים?
שלא לומר כשפים?
תודה.
.
יוסף,
תודה
רבה
מדהימה שכמוך.
איזו כתיבה משובחת, ומאילו חומרים גבוהים היא עשויה.
את עושה מעין ביעור חמץ של הנפש והגוף, אולי משום שהנפש והגוף עמוסים געגועים, אכן, אנשים האוהבים לטייל עם כל האבק והחפצים הלא נחוצים פשוט מטיילים במדרכות האפורות של החיים, אולי משום שהם אינם עוד מאוהבים בחיים, אולי את עם מעשייך הנבונים החלטת לקטוף ריחות חדשים של מלכות וקטיפה?
חג שמח זוהר.
רוני
לעיתים בהתרוממות רוח,
לעיתים בקושי רב.
כמו אהבה.
היא מדהימה.
אבל לעיתים היא התרוממות רוח
ולעיתים קושי רב.
תודה(:
שאני חיה את חיי ובחירותיי ומנקה את מה שלא זקוקה לו יותר מתוכי. מבארת ומחדשת את המקדש הפנימי, לתכולה שהיא תמצית הנשמה הזוהרת שבי
אהבתי. כמה נפלאה התחושה המלווה את ההגשמה הזו המענגת הממלאה.
חג שמח
זה לא דף בספר, זה יותר כמו מגילת אנסוף כזו.
יש בה מזלגות מתפצלים, נקודות עצירה, הפסקות לפני המשך..
תודה
לקחתי
ברוך שובך, התגעגעתי.
תודה לך
קשה, מתיש ושווה כל רגע. *
לא תמיד פשוט,
אבל יש רגעים שחייבים להפוך דף בסיפור חיינו.
דרך צליחה יקירה...