| מסקרן לראות איך החדשות על פיגועים ברוסיה עלו לכותרות כאן בארץ. כאילו מדובר על משהו, שמעולם לא היה במדיה הזו. מה פתאום, אני שואל? מה בדיוק חדש בזה? מאז הפיגוע הכפול במוסקבה ב-29 במרץ (ערב חג, ליל הסדר), אתרי אינטרנט, רדיו וטלוויזיה מדווחים על עוד פיצוץ, ועדו פיציץ ב"חבל קווקז" (מושג גאוגרפי די משונה לטעמי), כאילו מדובר על מכת טרור שלא הייתה כמותה שנים. אז זהו שלא. נכון שכל פיגוע המוני עושה אחלה כותרת, אבל גם לא מזיק לנתח את המצב ולא רק לרדוף אחרי הכותרות. נכון שפיצוצים ברכבת תחתית בבירת רוסיה עוררו עניין גדול ברחבי העולם, אבל קשה לקרוא לפיגועים האלה הפתעה של ממש עבור השלטון הרוסי. רק בגלל העובדה שפיגועים ברוסיה – זה ממש לא תופעה חדשה. בשנה אחרונה התרחשו שם בערך 20 פיגועים, יותר מ-100 זני אדם נהרגו, יותר מ-300 נפצעו. הידעתם? אני מניח שלא. אנחנו לא מדברים עליהם כי הפיגועים האלא היו בעיקר בקווקז. מדובר במלחמה אורכה ובלתי נגמרת שעדיין רחוקה מהסוף, למרות הצהרות השלטון. הבדלנות בקווקז הייתה קיימת תמיד, היא לא נעלמה לשום מקום אפילו בתקפות ברית המועצות. לאחר פירוקה הבדלנות פשוט הזכירה על עצמה שוב. הפעם – בצורה של אידאולוגיה איסלמית קיצונית ופיגועי התאבדות. לפעמים זה קורה גם במקומות אחרות. הגיוני. נכון, הטרור מכה, שוב. רק אל תשכחו לציין שהטרור ברוסיה היום – סוג של שגרה. סוג של מלכודת, ממנה אין יציאה. |