בְּטַיְּלִי עִם אִמִּי בְּשַׁחַר יָמַי, נָהֲגָה הִיא לָשֵׂאת עַל כְּתֵפָהּ תִּיק קָטָן, פִּרְחוֹנִי, רָקוּם בְּחוּטִים צִבְעוֹנִיִים עֲדִינִים, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּכְּכֹל שֶׁנָּתַתִּי עֵינִי עָלָיו,תָּמַהְתִּי, כֵּיצָד הִצְלִיחָה לִדְחֹק אֶל תּוֹכוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִינֵי מְתִיקָה וּפִנּוּקִים שֶׁאָהַבְתִּי, מִבְּלִי שֶׁכְּרֵסוֹ תִּתְפַּקֵּעַ, וְכֵיצָד זֶה יָדְעָה לְחַיֵּך לִי אֶת אַהֲבָתָהּ בֵּינוֹת קֻבִּיּוֹת הַשּׁוֹקוֹלָד הַקְּטַנּוֹת וְסֻכָּרִיּוֹת הַטּוֹפִי הַצִּבְעוֹנִיּוֹת הַיּוֹם, בְּטַיְּלִי לְבַדִּי, אֲנִי נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפִי תִּיק פִּרְחוֹנִי, גָּדוֹל וְאָפְנָתִי, כִּיסָיו רְחָבִים וּתְפוּחִים וּכְרֵסוֹ עָבָה עַד מְאֹד, וְאַף שֶׁבְּמִדוֹתָיו גָּדוֹל הוּא מִתִּיקָהּ שֶׁל אִמִּי, צַר הוּא מִלְּהָכִיל אֶת מִדּוֹתֶיהָ. © כל הזכויות שמורות |