"קולי לנפשיש"
ש.
פוסטים אחרונים
- ידע מניסיון 6/9/19
- לדבר. 15/6/18
- זיכרונות. 15/12/17
- מנוחה. 24/10/17
- למה לי. 12/10/17
- מאניה או דיפרסיה, מהו האמצע? 6/10/17
0
אס. אמ. אס.
ואת גומרת מאס האמממ "יס". החברות כועסות.כועסות מאוד. את חוזרת על אותה טעות,אומרות. ואת צוחקת "קנאיות" זורקת.
מעיזה מזיעה רק אותך מסניפה. את משכיחה לי, כמה את משכיחה וכמה משיכה וכמה את יפה וכמה רוך, נמסה כשאת מצמידה.
וכמה זה רע וכמה זה משגע וכמה זה יודע וכמה זה קורע וכמה זה נוגע.
כמה זה פישוק ובכמה מעלות וכמה זה רטוב ואוישש זה טוב....
וכמה מפחיד שזה עלול במהירות לנוע, בתוכי לא רגוע. שורף צורב. חם חם ולא תם.
ולמה וכמה ולמה וכמה ועוד ועוד . סימן שאלה. שלך אליי. בואי. בשקט. משותקת ברגליי... |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מהמם.
שיתוק.
אהבתי
ותודה על השיר המקסים
אפרוחית,העיקר שחזרת,
מה איכפת מכל השאר?
(למען האמת,הדאגת אותי ...)
אוהבת'ותך
שלגיה
:)).
כתיבה נוגעת ויפה
נהנתי.
תמיד חוזרים למקום הכאב
משום מה...
ולא, זה לא טוב
את יודעת את זה :-)
שונאת סמסים.
אוהבתותך!
}{
מוכר, מזכיר, אהוב ומזקיר..:)
זה מה שקורה כשאת מקבלת..ושמה את הפלא על רוטט..
רטוב זה באמת טוב .......
(גלים גלים של געגוע.. ביום סוער ולא רגוע....)
יפה מותק תמשיכי
זה מרענן ומקנא
ולקרא במקרה
לחוש ולבעור כסנה
מה שהיא אמרה,
הלכתי לשתות כוס מים.
יפה
ת ו ד ה ר ב ה
זו לא את!
זה ההורמונים!
:)))
הממ... הכמיהה
כנראה משהו שלעיתים חזק מאיתנו
ולא משנה כמה ננסה
נשיקות על הכתיבה הנהדרת שלך ועל מי שאת }{
תודה יקירה.
אגיע מבטיחה.
}{
אני אהבתי ונתתי כוכב לא יודעת מה אחרים ולא איכפת לי.
אוהבת את הסגנון שלך ולא מעניין אותי כלום.
אוסי
אשמח אם תיכנסי לפוסטים המצחיקים שלי ותצפי גם בתמונות. שמעתי את השיר המדהים
תודה
למרות שאני שונאת ורוד אני אוהבת אותך עוד ועוד.
יפשלי.. תבואי תבואי את תמיד פה תאירי..
יפה שלי את בכל פעם משאירה
אותי עם טעם של עוד.
שוטטתי איתך וחשתי בעוצמה
במילים, בכנות, ובתעוזה.
נפלא.
מוכשרת אמרתי....
חיבוק לערב קסום.
אוקיי.
אנוס? :-)
ש.... תקשיבי לגלים..
פששש... תמיד משאירה אותי בלי מילים.. אצלך
בא לי לומר אמן. ואמן.
אבל ...
עברתי דרך ארוכה. כדי להעז. להיות חשופה.
תודה לך ...נפלאה.
שיתגשמו המילים.
;-)
כולנו הרי גיבורים מול המסך...
הלב נצבט כשהוא קורא אותך.
השירה שלך כתובה בעוז,
כאילו שאת שורפת עצים תוך כדיי,
מעלה באש את האותיות,
לא פוחדת, לא חוששת להעז,
ולכן גם המילים הקשות ביותר רוקדות תוך כדיי,
מסתובבות ויוקדות בעיניים.
תודהמקסים..
מה לא ברור?
הכל כל כך, כל כך מבולבל.
אוהבת אותך מגיח, תודה מותק.
וגם אני שואלת.בשקט.
אמממ... לא יודע מאמי...
אהבתי נורא את הכתיבה שלך,
אבל הכל נראה לי כל כך מבולבל,
כל כך לא ברור, מה הכיוון פה..?
אולי זה אני שלא ממש מבין...
האם את כן מבינה?
בכל מקרה, אוהב לקרוא אותך!!
שון.
מסמם!איזה ? :-)
מכשף!
איזה שיר..:)
שקט..ש...זה מה שאני צריכה....
אקח זאת כמחמאה. תודה.
אבל יש גם את הצורב...אתה יודע...קשה להתווכח עם גורל...
ו...כולנו גיבורי מסך...
סוג של שחקנים, את יודעת :)
ההיא עם הג'וייסטיק עושה שעות נוספות עלינו וצוחקת כל הדרך אל...
תהיי גיבורה.
גיבורה של הסרט הפרטי שלך.
תעשי את הבחירות שלך מתוך הקול הפנימי ולא מקולם של אחרים.
קנאים, קנאים,
מרגיזים, מרגיזים,
יאללה, שילכו קצת,
אין להם חיים? :))
כתבת נהדר.
אלופת מילים שכמותך!
את בעצם כותבת שירה
כל הבלוגים שלך
שאנשים מתייחסים לתוכן שלהם אחד לאחד
זו בעצם שירה עוצמתית
שנולדת כנראה מתוך כאב, מבפנים
אבל נכתבת בכישרון גדול
ואני כבר חושב קדימה
לכיוון של הלחנה, מוזיקה ושירים...
לא יודע אם זה מתאים לך...
אבל הרבה פעמים יצירתיות באה
ממקום של כאב
והיא הריפוי שלו
רטוב ואז שורף או שורף ואז רטוב
לא חשוב
העיקר שיש את שניהם בתסריט
וגם כידוע
עושים את מה שרוצים אפילו אם מסוכן