09:30.

שוב, אני פונה מרחוב בלפור ימינה בשדרה לעוד יום העבודה.

כל בוקר. כל פעם, כשאני רואה אותה אני רואה בה דברים חדשים, אני רואה בה שינויים בצבעים, באנשים, בבניינים, בריח.....

והיום. עוד אני מבצע את הפניה ימינה, ניגלה בפני הרבה צבע חריג. שוב תערוכה, שוב מצגות של אומנים. והפעם, אימפרוביזציות על כדור הארץ. אני לא באמת יודע מה ולמה.

אבל בבקשה. עשו לי טובה. רק אל תתחילו להשמיץ, לדבר על הכסף שמלווה את התערוכה, על יחסי הציבור שהיא עושה ל..., על האינטרסנטים וכו. זה ממש לא מעניין.

זה שונה, זה דינאמי, זה חי, זו עיר.

זו עיר שזזה, משתנה ומתחדשת.

זו עיר שיש לה שדרת רוטשילד, שהיא מדהימה.

ואכן. אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהכתיר את שדרות רוטשילד כאחת השדרות היפות (ושלא יהרגו אותי) בעולם:

כי יש בה נוף עירוני מדהים,

כי יש בה בניינים חדשים מתחדשים ומרגשים,

כי יש בה צמחיה יפה שמשנה צבעים בכל עונה,

כי יש בה ריחות שונים ומשונים,

כי אפשר לשחק כדורת,

כי יש בה אופניים ויש בה אנשים מגוונים,

כי תאילנדים יכולים לטייל עם זקנים ומטפלות עם ילדים,

כי יש בה בתי קפה מכל הסוגים ומסעדות אין סוף.

כי בשדרה יש א ו ו י ר ה.

אווירה ייחודית שלה. אווירה עירונית, ועירוניות זה גדול. אווירת השפיץ של תל-אביב.

אז בואו תיהנו.

----------רק לא כולם יחד. לא להרוס. שלא נרגיש בקניון של שבת.

(וכשירות לציבור. ירדתי לצלם מספר צילומים מתחת למשרד)