פיד RSS
כאן תחת כוכב הצפון
פוסטים אחרונים
- בחזרה אל התקווה, בחזרה אל האהבה 20/6/11
- העץ הבוכה 6/3/11
- ישנם לילות 3/3/11
- ואהבת לרעך כמוך 15/1/11
- כוכבים מציצים ממרום (המקדש שלי) 5/1/11
- הכרמל שלי 5/12/10
שימו לב למזג
זה מתוך הסרט "רשת שידור" "Network" שזכה ב-4 פרסי אוסקר. הופק ב - 1976 ע"י MGM. במאי סידני לומט. השחקנים הראשיים היו פיי דונוויי ופיטר פינץ'. שניהם קיבלו אוסקר על משחקם בסרט.
בעקרון מדובר בסרט על שדר TV האומר בעדינות אמת בתוכניותיו ולכן הן זוכות לרייטינג נמוך. מתכוונים לפטר אותו. בתוכנית האחרונה שלו הוא לוקח לעצמו חופש לומר את מה שעם ליבו מבלי להתחשב בלחצים של המפיקים. השידור זוכה לתהודה עצומה. אנשים יוצאים לחלונות וצועקים בקול: I am mad as hell and I am not going to take it any more. הרייטינג עולה מייד פלאים וכן הקריירה של השדר. יש בסרט פרשה של קשר עם שתי נשים (אשתו והמפיקה). בסוף הסרט הוא נרצח ע"י קבוצת טרור עירוני (שהמפיקה - פיי דונוויי גילתה) בשידור חי. (למה סוף כזה? - לא יודע).
הסרט נחשב לאבן פינה בתעשיית הקולנוע בכלל ולאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר שנעשו מעולם.
בניגוד מכוון להתרחשויות לעיל נפנה לנושא הרבה יותר בטוח ולא מחייב. בואו נדבר על מזג האוויר. מזג האוויר הוא תופעת טבע אוביקטיבית שעליה יש קונצנזוס לאומי.
חילוני: אופף חם בחוץ. דתי: דווקא קר בחוץ אבל עוד יתחמם - בחוץ שלא יאמר פנימה. תם: ואני חשבתי שחם בחוץ, אז זה פושר? שאינו יודע לשאול: מה הייתה השאלה? - אתה תפתח לו את הדלת שירגיש בעצמו.
והיו בני ישראל מלוכדים בדיעה אחת ודברים אחד. היו - שלא יאמר הינם.
אצלנו בעמק יש קונצנזוס (זה ממש לא בעיה כי רק שניים גרים בעמק הזה) שהאביב היגיע.
פנה השלג נמס זורם לו ענן רקיע חלף ושב לו פני אדמה אפורים כאור חמה ציפורים נשאו ראשיהם בפליאה
אז מה היה לנו קודם כל החורף אחז בציפורניו כממאן לזוז עד הרגע האחרון
 כניסה לחצר 
כאמור פנה החורף ועונת ההמסה היגיעה גג האורווה כבר לא בסכנה
(תמונות אגב מכיסוי הגג ביריעות הזפת מצופות גרגרי חול אדום)
בניית ארובת האוורור 
כעת עם ההפשרה נחשפת הרחבה שלפני הבית 
כיפות השלג
נחשפו
מים מתוך הבאר לחם מתוך התנור ופלח מפרי העץ האסור
הבאר שימשה אותנו בשנים הראשונות. בבית היתה משאבה שנכנסה לפעולה עם פתיחת ברז (שיחרור לחץ). המשאבה והמיכלים הקטנים הבנויים בה נזלו. בהתחלה שאבנו מים בעזרת דלי וחבל. לאחר זמן תיקנתי את המשאבה והבאר סיפקה מים בשפע. הרגשה נפלאה לצרוך מים משלך. לא מקורות ולא תה"ל ולא בולדוזרים. באר קטנה וצנועה מספקת את כל הצרכים. פעם אחת יבשה הבאר ופעם אחרת קפא צינור המים וכששבקה המשאבה התחברנו לרשת המים האזורית. 
ובמרכז החצר הרואוטה ROUTA. דומה למילה חולדה ROTTA ובדימיוני מצטיירת חולדה ענקית החופרת מתחת פני הקרקע. למעשה זו תופעה הדומה ל"אדמה זזה" המוכרת בארץ במקומות עם אדמה כבדה. כאן זו תופעה הקשורה עם הפשרת השלג.
פייה ויוקה נחשפים מתחת לשלג.
מייד מתחילה פייה לפטפט: אמרתי לך, אמרתי לך שלבסוף נצא מהשלג הזה לא תמיד נשאר כאן מתחת מה אתה חושב אלבש השנה? לאן נצא לחופשה? אני חושבת שבכל זאת אקנה נעליים השנה....
יוקה: שא אשה, אני עדיין בשלווה סטואית
ולפתע יום אחד מגיע זוג הברבורים ומייד אחריהם זוג העגורים - שכנים קבועים בעמק (אין תמונה מהעגורים). השדה עדיין מכוסה שלג ועל שדה אחר פוזר זבל כימי. ובכן רון יוצא למנוע הרעלה ולהביא להם שבר. גרעיני שעורה ומעט חציר. 
השדה הזה כוסה בזבל כימי ובכדי למנוע מהברבורים הרעלה - הבאתי להם את המזון 
אך לפתע שקעתי אל בולען בוצי מתחת השלג. המגף נתפס ומאן לצאת. שלפתי רגל מגורבת וכבר ראיתי עצמי חוזר עם מגף אחד הביתה אך במאמץ גדול אחרון שלפתי לבסוף את המגף החוצה.
יצאתי לבדוק את הנחל המנקז את העמק האם רבו המים ומצאתי כי כלו. אין כרגע סכנת שיטפון.
לצד הדרך
ועל מזג האוויר כבר דיברנו?
|
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם אני מאד אובה את אלה קארי
וחושב שזה רעיון מצויין ואולי תכניס גם
את נילס עם אקא והעגורים ...
עוד קשה לי לתפוס
שהפוסט קרוב ואתה רחוק
או להפך :-)))
רון היקר,
במתותה ממך,
שלח קצת שלג בקופסא,
חם כאן נורא.......
רון יקירי,
עולם אחר, הזוי לגמרי
עבורנו הישראלים בלבנט.
הותרת אותי פעורת פה,
(פיכככססס, נכנס לי זבוב)
וכי מה עוד ניתן לומר על כל היופי והשקט
האופפים אותך.
מצטרפת ללהקה של בונבונייטה.
אני שפיץ-לס, מוטב לי שאשתוק.
*
בפסח אחי הגדול שר משהו קרוב כולו מתרונן
וכשהוא נזכר במורה למוזיקה :-)
עם ידידו : פנה הגשם חלף הלך לו ...
למגינת ליבם של הדור הצעיר ..:-)
אפשר שרשרת שירי עגורים.
שלומות מאחי ...
אוף...........
זכותי לככ ב פעמיים, מהזה החוק הזה של הקפה?
את גוני הירוק אני מכירה היטב.
דרום שבדיה התברכה בכל צבעי הקשת, אבל הטבע החליט להוסיף עוד כמה גוונים.
בכל פעם, אני נפעמת מחדש!
לקראת החורף, כל השאלות צצות בראש: האם יירד שלג? האם יירד הרבה שלג? האם תנשובנה רוחות חזקות או אולי ירחמו עלינו אלוהי הרוחות וינחיתו עלינו רק איזו סופת טורנדו עדינה?
והאביב? אין מילים לתאר את ההרגשה כשאתה רואה את הניצנים הראשונים, את את הפרחים המבשרים את בוא האביב. ומה עם הבירכיות שמתחילות להתנדנד מצד לצד, או הציפורים בחצר שמחליטות לצייץ ולספר לנו ש'הנה, הגיעה העת ואנחנו עסוקים לצורכים אינטימיים, ובעוד זמן מה תשמעו את הציוצים של האפרוחים שנאבקו בקליפות הביצים ויצאו החוצה באשנבי האיוורור שלכם'. על השחפים....מה אגיד! אני יכולה למלא ספרים עבי כרס על הציפור היפה-מכוערת-אהובה-שנואה הזו (ותאר לך שמלמה התברכה דווקא בשחף הצוחק! מכיר את הקול הזה? קול של תינוק בוכה במשך כל שעות היממה...
אני הולכת לחלון כדי להבהיל את השחפים, אבל כשאני רואה אותם עומדים להם וצורחים בחוצפה, ודווקא מול חלוני, אני מחייכת. מתעצבנת, אבל מחייכת.
והירוק? אף פעם לא ידעתי שיש כל כך הרבה גוונים!
(בערך כמו גווני האפור בחורף, או הכתום-אדום בסתיו, או הצהוב הנפלא בקיץ...)
רון יקר,
סוג של התנצלות (כרגיל)... :
שבתי... סוף סוף עשיתי לעצמי את הטובה הבאמת טובה הזאת ושבתי...
נדרתי לא להתחיל את השבוע מבלי לחוות בצורה הראוייה את הפוסט המקסים הזה שלך, רון.
גם כי אני רוצה, וגם משום שלא עלה על דעתי לככב ו/או להגיב כלאחר יד מבלי לקרוא את התוכן, משום שלעולם אינני נוהגת כך, אתה יודע. לפעמים הטיימינג ומצב הרוח לא מאפשרים את מלוא ה"מכווננות" לקריאה והתייחסות כפי שראוי.
ולכן אני פה , כי באמת נורא רציתי כבר, גם כי הבטחתי ולא פחות משום שידעתי שזה ייתן לי אנרגיה חיובית להתחיל את היום והשבוע :)
היו מלא פקקים רון... סופשבוע... אתה יודע רון... כולם רוצים עוד להספיק לדוג מבעד לחור שבאגם הקפוא...
היה ערפל מסוכן... הטייס נחת הרחק מכאן... (ראה אסון הפולנים רחמנא ליצלן...)
והשלגים פינו את הדרכים לסוג של בוץ המסכן בהחלקה...
אתה כותב כל כך יפה, כבר אמרתי לך זאת. אולי תוציא לאור את סיפוריך המצולמים, באמת כמו הסדרה המצולמת והמסופרת על ילדי העולם וביניהם אלה קארי הילדה מלפלנד... ?
כבר כתבתי לך זאת.
לילדה כמוני, ספרים כאלה היו ותמיד יהיו הז'אנר האהוב. זה פשוט נהדר, מרגיע, מחייך ומלטף... אפילו מזמין לספל תה או שוקו חם...
השוני הכל כך חד בין השלילי שבמציאות שמבוקרת בסרט (והכל כך מוכרת לנו - פה- לצערי), לבין השלווה הנצחית שבמחוזותיך, הוא כמו שחור ולבן. צמר גפן ענני או ורוד של סוכר לעומת סדן מברזל שתנסה לנסרו או משהו כזה (יהלום יותר קשה, לא?... )
אשריך רון :), הבא לי כמה פירורים בתור מזכרת...
ונילס, נילס הולגרסן, הראית אותו כשהאכלת את הברבורים שלך?... אפילו שאין הם אווזי בר, או הוא החליף כלי תעופה?...
משו משו. אתה חלק מכמה זיסקינדים שאני מאוד אוהבת פה, אתה יודע. לא סתם שמור לך אצלי מקום קבוע, כל יום בשעה 17:00, ל Cup o' tea from Samovar...
שיהיה לך יום ראשון חמוד ומשמח :)
אגב, צילמתי את הצמד הזה בדרכי אליך... זה לא אתה במקרה?...
נשיקות ותודה על הפוסטים המתוקים שלך!
ברוכה הבאה פנינה
בואי נצעק יחד עם בונבון I AM MAD AS HELL AND I AM NOT GOING TO TAKE IT ANY MORE. ובואי נצעק יחד עם כל מי שמרגיש את המחנק הזה מסביב.
הכרותנו לעת עתה קצרה אז אומר לך מה שאמרתי כאן בעבר - אירופה היא לא כפי שנדמה לנו בארץ. זו זקנה בלה היושבת להתחמם מעל ערימת גחלים בשדה תפוחי האדמה כפי שכתב גינטר גראס בספרו "המתופף הקטן".
וכן, מצבי עם מ' - רעיתי/חברתי באמת מיוחד שבתוך היופי והצלול והטמטום והבוץ האירופאי, הישראליות היא בנפשנו פנימה וזה קורן.
משפט אחד
בל יהא עלי יומי הרגל
יופי ישנו בכל מקום ומי כמוך יודע לראות זאת.
ממש בול. פופו אוהב לעמוד מתחת לשמש ולספוג את חומה אל גופו.
הקייץ כאן ירוק בכל צבעי הקשת. או אם תרצי - ירוק בשלל צבעים.
אני אוהב יותר את החורף מהקייץ. החורף מלא ועוצמתי. הקייץ לעומת זאת הוא הבטחה שלא התגשמה. למעט הבטחה אחת שבסופו יחזירו לי הגנבים את הלילה.
סרט.... אז להלן לשימוש בשיר
האביב הוא הסרט של הסתיו בהילוך לאחור.
ועכשיו שיטפונות. לא נוראיים, מקומיים כאלה. ועכשיו גם בוץ. אין סיכוי שתדרוך בטבע על משהו שבאמת נושא אותך ביציבות.
שמתי לב למלבינה - היות ועל ירוקים כבר דיברנו - ואת זוכרת.
תודה יקרה
לענין האומץ - יש מכנה משותף רחב לאומץ ולטפשות. אכן חיים מיוחדים. רגע של כנות. החיים בארץ היו כל כך אינטנסיביים, מרוכזים, מרוגשים ובעצם כל כך טובים. לקחנו רגע לפוש.... הוא קצת מתארך.
כיפת השלג. ראי איך הרוח חשפה גומה מסביב.
תודה רפול
צודק. המון דברים טובים אני יכול להגיד כאן על הטבע. אחד הגדולים הוא שבפינלנד לא מזיעים. הטבע כפי שמתבטא כאן - עושה אותנו צנועים.
תודה סמדר - אצלי רק פרחי בר. כבוד לטבע. והפטריות.... חכי שנגיע לפטריות... כן גם של הזיות.
כתבת כל כך נכון. טוב איתו וטוב בלעדיו - השלג והחורף. לו רק היו פחות יתושים וזבובים בקייץ. פינלנד ארץ ביצות ולא תעזור שום הדברה.
נטולי שחפים אנו למעט מספר ימים בשנה שהם מהלכים כאן אחרי מחרשות להנות מהארוחה המועלית מהאדמה.
ירוק בשלל צבעים - חשבת על זה?
צטט: לחישת הלב 2010-04-06 11:30:27
מתוך השלג, והקור.
נהניתי לשוטט בתהליך החשיפה.
ונבירה לחפש אותו.
במיוחד מהארץ שאינה רואה את
נופי הלובן המדהימים האלה.
הוקסמתי מזוג העגורים.
רשומה נהדרת ומהנה.
תודה ששיתפת.
גנדרנים כאלה העגורים. לכל צעד הם מייחסים חשיבות אלוהית ולאט לאט מושיטים רגל קדימה. מגיבים בצריחות מהדהדות על כל ארוע בעמק. למעשה אנחנו אורחים שלהם כאן.
גנדרנים כאלה העגורים. לכל צעד הם מייחסים חשיבות אלוהית ולאט לאט מושיטים רגל קדימה. מגיבים בצריחות מהדהדות על כל ארוע בעמק. למעשה אנחנו אורחים שלהם כאן.
בודדים כשרוצים וסוערים נפלאים כשבאים לקפה ופוגשים אותך ושאר החברים
תודה - רון
תודה דניאלה
את זה אומרת מי שרוקמת חלומות השכם והערב ולשמחתי גם מחלקת מהם לחברים.
אז כל אחד והחלום שלו.
ישראל היא חלום בהקיץ , באמת - אין עוד מדינה כזו בעולם, שרק לא תהפך עלינו לסיוט.
תודה מיקי
וודאי גם הסיפור שלך. אני חושב ששל כל אחד ובעיקר סיפורו של מי שחיפש לחיות את הסיפור הזה (החיים) בגדול כל רגע ורגע ולבל יהיה עליו יומו להרגל.
בזמן האחרון אני ממש MAD AS HELL, בונבוניטה. מרגיש כאילו ניטלה קורה מבין עייני וזה לא כל כך וורוד (בלשון ממזערת) שם בחוץ.
זה או קיי אוסי,
כוכבים יש כאן בשמיים בכמות שלא יספרו. ביקורך אצלי הוא כוכב זוהר בפני עצמו.
שבת שלום (שוב השתמשתי במילה שלום שכל כך חשובה לי - תודה).
תודה רבקה
וגם נמסו פמוטי הנרות מקרח והגלידים בשיפולי הגג. כבר הצבנו חביות מתחת המרזבים לשימוש לרחצה בסאונה בחודשי הקייץ. מיים רכים רכים והשיער בהתאם.
תודה אן,
כמה ימים כבר שאני מסתובב עם המחשבה שהאביב הוא הסתיו בהילוך לאחור. צריך לחוות את זה בכדי להבין ועפ"י הרקע שלך אני יודע שאת מבינה.
ביי ולהתראות
משיב לאקונית ולכן צריך להתיחס לכל מילה ובמקרה זה - מילה אחת - תודה. אני פוגש בך גם במקומות אחרים ולרוב זה כך. אני שומע כאן תודה עם הד שמשיבים עצי היער ואוהב את הלאקוניות הזאת.
גם אני אומר - תודה
ארנון - אוהב את תגובתך. מקשר לפוסט הקודם שלי ובו קטע על "קומו תועי מדבר". וגם איך הגעתי לכאן? נו, אני טועה במדבר, כעת כבר 10 שנים.
שבת שלום.
ממתין בשקיקה למייל (מגיע מיפן, טולי סאן). כרגע זוג העגורים מתהלכים בגנדרנות בשדה הנשקף כאן מהחלון.
בכיף לילה טוב - אך אליה וקוץ בה (זה דוקר), גנבים החלו לחמוס לי את הלילה ועד אמצע מאי לא ישאירו ממנו זכר....
אנחנו קוראים למקום "כוכב הרוחות".
כוכב על שם מרק הכוכבים שבשמיים הצלולים ושאינם מרוככים בתאורת אנוש, ורוחות כמובן על שם הרוחות העזות המנשבות בעמק. בעיקרון החורף חרישי וקר מאוד. החורף הוא זמן פנים הבית (כשלא מנקים שלג בחוץ) ומי שמלא בתוך עצמו גם ביתו מלא.
הנוף נשקף ישירות מהחלונות והוא שואב ללא הרף (גם לא חל עליו חוק ההתישנות).
תודה לחברי
אני מרגיש איתכם מצוין (קוראים לזה - זה עושה לי טוב).
הייתי צריך להגיע לסו"ש בכדי להתפנות ולהגיב.
תבינו שאין בסביבה על 10,000 קמ"ר יהודי אחד (אפשר להכפיל את המספר כמה מונים ועדיין להיות בגבול הנכון). שלא לדבר על ישראלי אחד. לא מי יודע מה נמשך לקשר עם המקומיים שכאנשים הם אוקיי אך כל כך נטולי ברק.
אז אתם כאן בקפה - בגלוי ובאישי, אתם ידידי הטובים. הקשר הזה לא רק שאינו מאכזב או ברמת הסביל הפאסיבי - הוא קשר חם ואקטיבי. אז תגידו על וירטואל מה שתרצו ואולי יהיו גם מי שיסייגו וייסתייגו (שיסתיידו להם...), לי הקשר עושה אך טוב.
תודה - רון
היי רון
שמחתי לבקר בהמלצתה
של חברתינו בונבוניטה,
הקטע מהסרט צימרר אותי,
והפוסט שלך מקסים,
תודה על השיתוף מאיי שם...
היה יפה ומעניין לדעת ולראות
מה קורה בחיים במקום אחר
על כדור הארץ...שלנו.
סופ שבוע חמים איש יקר
בחיוך *
*פנינה
רון עכשיו קראתי שמעתי ראיתי
מה קורה כאן
זה חומר של 4 פוסטים לפחות
רק הבאר :-)))) הזכורה לטוב
רק ורק ורק
וגם וגם וגם ולא רק
ומי מצלמת בעמק שיש
בו רק שניים
YYY אהבתי נורא .
כיף.
מרוה הלם שכחתי להגיב
שומר על זכות השיבה.:-)
טוב גם זו תגובה.
יו.............
"יו................"מעומק הלב, רון.
בירושלים נשבה רוח קרירה היום ומישהו אמר לי שנמאס לו מהחורף הזה כבר, ואני הסכמתי.
נכון שתביא תמונות גם מהקיץ?
נכון שיש גם קיץ?
והסוסים - אוהבים לחלום בשמש??? (אני אוהבת!)
Uואוו איזה פוסט מעולה
אחד המשובחים שלך חבר
מצווה לשוב :-)
-
אגב פעם התכופפתי לקשור שרוכים מול קינגדייויד
וכשקמתי במרחק חצי מטר עומדת בתוך
משקפי שמש ענקיים בגודל גופה
לא אחרת מאשר
פיי.. הייתי בהלם.
הרגשתי בסרט :-))
--
עד כאן לעכשיו
חבר יקר
איזה אומץ ואיזה כייף ככה לחיות בטבע...
תודה מכל הלב על התמונות והשתוף
מאחלת אביב נפלא וקיץ קסום
*שלך שרי
כמה מים , אני ממש מלבינה מרוב קינאה!!
פוסט מקסים .
ואאוו רון - מקסים
תודה לתמונות המדהימות
וגם למילים -
ואת זה אהבתי
אביב שמח ופורח
יפה עשית למען כולנו
והראתה לנו חלק מעמל
יומך ומסביבתך הטיבעית
בטוח שההתמודדות היום
יומית מול הטבע קשה יותר
מאצלינו ..
כה לחי ידידי ורעי
חביבי,
האביב שלך, מסתבר, עדיין מכוסה בשלג
השלג נעלם ממני לפני מספר שבועות
ואיזה כיף איתו ואיזה כיף לא לראות אותו
ורק להתגעגע אליו עד השנה הבאה
שיהיה ירוק ירוק ירוק ירוק
ללא כתמים לבנים
של שלג
או
של קרח
ושתישאר הרוח על שפת הים
ושהשחפים לא יבואו לשגע אותי שוב
אביב נהדר
איזה יופי של אביב הבאת אלי
מתוך השלג, והקור.
נהניתי לשוטט בתהליך החשיפה.
ונבירה לחפש אותו.
במיוחד מהארץ שאינה רואה את
נופי הלובן המדהימים האלה.
הוקסמתי מזוג העגורים.
רשומה נהדרת ומהנה.
תודה ששיתפת.
הפוסט הזה הוא כמו אגדה, כמו סרט, נפלא!
אתה כותב מקסים, רון
איזה קונטרסט עמוק בין החורף והאביב
אצלכם. ריגשת עם הדאגה לברבורים.
אביב שמח, רון
סקרנית לצמחים ופרחים שיביא איתו
איזה יופי...
אצלנו כבר נמס השלג אם כי עדין קר.
היום לשמחתי זורחת השמש אחרי כמה ימים אפורים ולא נעימים....
איזה תמונות יפות שלחת....חיים בודדים שם רחוק....
דש חם
מירי
חייב להיות טוב, מגורים בלי ציוילזצייה דחוקה וצפופה
אני מקנאה
זה היה החלום שלי לפני 30 שנה
חלום שלא הוגשם ולא יוגשם וכיף לראות שיש מי שמגשים
זה סרט אמיתי*
אכן סיפור חיים מיוחד
אני מתה לעשות את זה :
להוציא ראש מהחלון ולצרוח ולשאוג i am mad as hell
אתה מבטיח שלא יביאו לי את "החלוקים הלבנים"???
כשאתה מגיע לכאן אנו מתקבצים כמה ועושים את זה יחד? יש מצב? J
ראיתי את הסרט לפני הרבה זמן .
התפעלתי מהתמונות המקסימות שלך . חבל שלא נשארו לי כוכבים כל כך מגיע לך ..
אשמח אם תיכנס לפוסטים המצחיקים שלי ותצחק קצת
ביי
אוסי
הצלחת לגרד את השלג ולגלות את האביב.
פוסט יפיפה .כל כך שונה מן הנוף פה.
זה נראה נהדר
חבל שכל כך רחוק.
ד"ש ממאור הרחוקה.
תודה
רון האביב אכן הגיע! :-)
איזה יופי של פוסט.
נו , חתיכת מדבר מצאת לך, יופי.
רון,
מוזר שאתה מזכיר כאן עגורים,
אשלח לך מייל הסבר מחר
פוסט מעניין, יפה ומושקע.
*
תגובה לעומק ומעומק הלב, תלבלב פה מחר במלוא הדרה איש יקר. לילה טוב :)
איי, אני הראשונה, איזה כיף :-)
איזה נוף, אני יודעת שאני greedy אבל כל מה שאני יכולה לומר, זה אני רוצה עוד....
איך הבית מהעץ מחזיק מעמד בסופות החורף? והארוות של הסוסים?
מה אתם עושים שם בחורף ממשי כמו ששם יש? לא כמו שכאן שזה צחוק....
נוף שיש בו הרבה הרבה יותר טבע, וטבעי, תודה