לפני שנים, כשהייתי במשרדי בת"א. נכנסה "נערת ליווי". אמרו לה שאוכל לעזור לה להוציא את ספר שיריה. הוציאה מתיקה טיוטות מלאות דמעות בשגיאות כתיב ותמימות נעורים שבשירים. עניתי ככל שיכולתי קראתי מעט, וכשהלכה כתבתי:  

עם כל הארומה הערומה שלו
מה הוא?
בבגדיה חופר
חזיתה שנפלה
ומבטה הסחוט מדמעות

עם כל הגבינה המלוחה
במטבחו הטחוב
הקפה בכוס שנשארה
מסרוויס של ימים אחרים
וזכרונות של כמו פיצה
בפונדק החולות שבים

עם כל זרזיפי המים החוליים
בחדר הרחצה שלו של אחרי
וזרמתם המחדשת נאפופיה שלה
ושלום על כל ישראל

עם כל הארומה הערומה שלו
הוא מחדש
בבגדיה
חופר