| אין לי אוויר. אין לי אוויר. באתי לשחרר קיטור. אני שונאת את ההרגשה הזאת, שמופיעה תמיד לפני בדיקות חשובות. הרגשה שהלב והריאות נאטמים והאוויר לא מצליח להיכנס. מחר זה קורה, הMRI. למה זה כבר הגיע? שמישהו יעצור את השעון או יותר טוב, יעביר אותו ממש מהר ליום חמישי ועל הדרך שיעשה שהכל יהיה בסדר. ואח"כ ההמתנה לתוצאות. תוצאות הרות גורל גם הפעם. אני זוכרת אחרי המי שפיר (סיפרתי לכם שעשיתי בהריון פעמיים מי שפיר? מעניין אם זה נותן לי קרדיט להריון הבא) את התחושה שאחרי, ההמתנה. השעון לא זז, הימים לא עוברים, כל טלפון מקפיץ את הלב למקומות נוראיים. אני רוצה להיות בשבוע הבא. אני רוצה שיגידו לי שלא מצאו כלום. אני רוצה להשתחרר כבר מהמועקה הנוראית הזאת. אני רוצה שפיצי תהיה בסדר. אין לי אוויר! אין לי אוויר, אני לא יכולה לנשום! אני ממש מנסה לחשוב חיובי אבל אני בקושי יכולה לחשוב. אוף שיהיה כבר שבוע הבא, אני חייבת לעשות עוד וי. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חמודה
שחררי קיטור כמה שרק צריך
בשביל זה אנחנו פה.
מקווה שיעבור לכם קל מחר
ומחזיקה אצבעות.
איתך, מרחוק, אבל איתך.
תחזיקי מעמד....
ההרגשה מוכרת, ויכולה לשגע כל אחד.
אני איתך
מחזיק אצבעות