משהו ב-so-called טלוויזיה ישראלית לא מסתדר לי. אך מעבר לכך תמוהה בעיניי העובדה שלא רבים שותפים לדעה זו. אינני איש קולנוע לכן קשה לי לאבחן את מקור הבעיה, אך כצופה, אני יכול לשתף בתחושות שעוברות בי כשאני נחשף לתכנים בטלוויזיה הישראלית.

שורש הבעיה לטעמי טמון בתסריט. אני לא יודע מה הסטנדרטים לכתיבת תסריט אך ברור לי לגמרי שמשהו רע מתרחש בזירה זו בין אם מדובר בקולנוע ובין אם  בסדרות ישראליות שהתרבות הישראלית סובלת מחוסר חמור מהן. אם חייזר יגיע לכדור הארץ לביקור חפוז, ויבקש ממני לסכם בכמה מילים את מהות הטלוויזיה הישראלית, אני חושב שאסכם במספר סדרות.

נתחיל ברפש שרץ כמה עונות- "השיר שלנו", אני מודע לסיכון שבהצגת רפש זה לגורם זר שכן עבור כל חייזר בר דעת זוהי הינה סיבה מספקת בהחלט להשמיד את תושבי כדור הארץ וליישבו מחדש. הרושם הוא שקיבצו כמה ידוענים, הכריחו אותם לשחק על אף שלא ניחנו בכל כישרון משחק, כתבו את התסריט בדרך לצילומים  וזכו לתמיכתן של כמה עקרות בית נטולות סגנון שגררו רפש זה לעונות נוספות.

סדרה נוספת שאציין היא "רביעיית רן" - הכוונות הינן טובות, השאר טעון שיפור. אני מתנצל מראש שאני מציין סדרה זו באותה נשימה עם "השיר שלנו" ולמרות שמדובר בז'אנרים שונים, בכל זאת ללא ספק סדרה זו לוקחת כמה צעדים קדימה בכל פרמטר אפשרי. השחקנים כישרוניים הרבה יותר, התסריט איכותי יותר, אמנם מעט אנמי ולא תמיד מרגש, אבל בהחלט נראית מגמת שיפור חיובית.

סדרה נוספת, שאמנם נמצאת עוד בחיתוליה ואולי מעט מוקדם לחרוץ את דינה היא - "חטופים", אחת לכמה שנים נעשה ניסיון רציני להעלות סדרת דרמה איכותית, אך משהו בטעם מעט נפגם, מדובר בסוג של גלקטיקו נכשל, הרי שהביאו, על הנייר לפחות, את מיטב השחקנים שהשוק הישראלי מציע, אך דווקא אלו מאוד איכזבו. שילוב של טקסט לא איכותי ומשחק לא משכנע פוגם במוצר. רעיון עם פוטנציאל אדיר מספק בסופו של דבר מוצר זול, לא מרגש, חסר טוויסטים, עניין ופלפל, כאילו שהתסריטאי בדיוק נפש בהוואי וביקש מהשכנה להשלים את העבודה עבורו. חבל, הרושם שהתקבל עד עתה הוא של פספוס אמיתי, אך טרם הרמתי ידיים, אני ממתין בכיליון לשיא הן ברמת המשחק והן מבחינת הטקסט שבתקווה ממתין מעבר לפינה. ( מה שמזכיר לי סדרה כושלת נוספת, אבל לא, אין סיכוי שאספר לו על "אהבה מעבר לפינה", די, הוא באמם יעלים אותנו ).

בינינו, די סידרתי את החייזר שלנו הרי שהצגתי מעט מאוד מהרפש ( בכל זאת צריך לשמור על מידת הגינות, לא ניתן לטאטא הכל מתחת לשטיח ) ואת כל נקודות האור בטלוויזיה שלנו הצגתי בנימה אופטימית, אך יחד עם זאת  אני מסיים את התקציר בהשפלת מבט, בכל זאת, לעבור מרחק שנות אור בחללית בשביל זה ? צר לי על אותו חייזר מתוסכל, תבוא בעוד כמה עשורים אני מציע, זה ישאיר לנו מספיק זמן לעבוד על דור חדש של תסריטאים ושחקנים.