...איתן ילדי
כמו נמל השוקע
אני רואה אותך טובע
דרך השקר
החלום הנפוח הוא מטען מטביע
אני חוששת לך, ילדי
מחויב לגדול ברשת זו של דברים
להיות מופשט בהדרגה
מלבך האנושי ומפניך
תוכל ליפול שוב ילדי
וליפול
וליפול
נמוג אל סוף ללא חקר.
זהו מעין דו-קרב או דו-שיח של פדואה טוקאן, המשוררת הפלס', ילידת שכם, שניהלה עם רחל פרחי, שבעלה היה קצין בכיר בממשל הצבאי, והיה מוכר לטוקאן. היא כתבה את השיר - כביכול לבנו איתן.
על שיר זה ענתה רחל פרחי בשיר תשובה לפדואה טוקאן:
...אני מציעה לך להצטרף אלי אחות גם אם העולם יהיה כולו נגדנו
לשמור את נשמת הילדים החיים
ואת המתים לא נוכל להחיות ואת העוול שנעשה לא נוכל להשיב... עזרי לי אחות ואעזור לך להציל את מה שנשאר ולא במלחמה. |