לבן זוג שלי יש טעם מעניין בסרטים בדרך כלל, ולכן מאוד התפלאתי כאשר הוא הציע לראות את הסרט 'מה קרה בגטקה?'. הסרט יצא ב-1997 וקיבל הרבה יחסי ציבור מאחר והוא עוסק בביואתיקה. רוב הסרט מתרחש בגטקה- סוכנות חלל מתקדמת, המקבלת לשורותיה אנשים לפי בדיקת דם פשוטה המגלה האם הגנים של המועמד טובים או לא. כל הסרט הוא מעין נבואה קודרת על ההסתמכות ההולכת וגדלה של האנושות על גנטיקה. ראיתי את הסקט הזה בזמן יציאתו לאקרנים, ולא נהניתי ממנו- הוא היה נראה לי מיותר ולא הגיוני. עם זאת, כאשר צפינו בו ממרחק של יותר מעשור, פתאום הבנתי עד כמה הוא מדויק, מעניין ורלוונטי. למשל- כיום כמרוצים להקים משפחה חדשה הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא בדיקה גנטית- לבדוק האם יש התאמה בין בני הזוג, ואין מחלות תורשתיות. יש מקרים שהבדיקה היא אפילו מקיפה יותר, ויש מצבים בהם ניתן לבחור את מין היילוד, אם כי יש סביב זה בעיות אתיות ואף חקיקה משפטית, שמנסה להסדיר זאת. בכל מקרה, נראה שלא רחוק היום עד שנוכל לבחור את הילד שאנחנו רוצים ובכך לבחור גם את סוג ה הורות שלנו. למשל: אם נתכנן לנו ילד עם כישורים מוזיקליים (בדומה לאיש עם 12 האצבעות בסרט), נהיה הורים מסוג אחר מאשר אם נתכנן ילד בעל נתונים פיזיים של אתלט. לי נראה מפתה מאוד לדאוג שלילד שלי לא יהיו מחלות גנטיות, ולשפר את בריאותו, אבל להתחיל להתערב בכל מיני כשרונות ואישיות? נראה לי כבר חסר טעם ולא מעניין. האם נרצה שכולם יהיו רק מוכשרים? חזקים? בריאים? האם בחולשות מסוימות לא טמונה גם סוג של חוכמה? אמנם זה לא סאמר סקול לגדל ילדים עם בעיות בריאותיות, אבל האם לשלול מילד כל מחלה היא פיתרון יעיל? האם גם יהיה ניתן לשלול מוות? ואם כן- מה המשמעות בכלל של חיים? נשארתי עם כל השאלות הללו, אבל בלי תשובות אמיתיות. נחכה ונראה מה העשור הבא יזמן לנו.