0

פיסות נייר

6 תגובות   יום רביעי, 7/4/10, 07:38


קשה לומר שאני מסוג האנשים שכל דבר נמצא אצלו במקומו...

אני עומלת קשה כדי להגיע לסוג מסויים של סדר - אבל תמיד מסתובבות אצלי "פיסות נייר" ומסתבר שלא רק בבית...

לפני יותר משנתיים ביקתי מנגר שיבנה לי ארונית מגירות - אמרתי מה אני רוצה, איך אני רוצה - מידות, צבע - הכל. שילמתי - בהמחאה דחויה, עד בואה של הארונית ויצאתי שמחה ועליזה מהחנות.

 

למחרת הבנתי כי נתתי את ההמחאה לתאריך לא נכון מבחינת ה"פורטמונה" - וביקשתי שיפקידו את ההמחאה חודש מאוחר יותר.

אמרו שאין בעיה, רק שאגיע לתת המחאה אחרת במקומה (מסיבות כאלו או אחרות). כך עשיתי - ומשביקשתי את ההמחאה האחרת, אמרה לי הפקידה שההמחאה אמורה להגיע אליהם מהבנק תוך ימים ספורים, והיא תשלח אלי את ההמחאה. נפלא.

 

עברו ימים, שבועות והארונית הגיעה. שומו שמיים. זוועה אמיתית - נמוך מהגובה המקורי, כל מגירה ברוחב שונה - וצבע שונה.

אאוץ'.

החזרתי את הארונית אחר כבוד וביקשתי שיתקנו, וביקשתי את ההמחאה. ההיא. זו שהובטח לי שתגיע אוטוטו.

בסופו של דבר נשארתי עם ארונית שנאלצתי לצבוע לבד. מגירות שלא ממש באותו גודל - וההמחאה לא חזרה.

עברה לה שנה, או קצת יותר - והחוצפנים ניסו לפדות את ההמחאה. אבל שנה אחרי, הבנק החליט שהוא לא מכבד אותה - והתקשר אלי. ביטלתי את ההמחאה בו ברגע, כעסתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לתבוע אותם - אבל למי יש את הזמן, הכסף ומי בכלל רוצה לבזבז אנרגיה על שכאלה?

טעות קשה - שכן פיסת הנייר הזו מצאה את דרכה אל עורך דין - ואל ההוצאה לפועל.

רבותי וגבירותי - לא משנה מה - אל תגיעו לשם. אחרי שביליתי שם יומיים בנסיון לבטל את העיקול על חשבוני, ולהסביר שנגרם לי כאן עוול כפול ומכופל שכן עורך הדין החביב הזה שלח את המכתב כביכול אלי, ואף טרח לזייף את חתימתי על אישור המסירה - ללא הצלחה. דיכאון אמיתי (שליווה אותי, דרך אגב, במהלך המפגש שלנו בשבת...) והתסכול הזה שמתחוור לך שתצטרך לשלם אלפי שקלים סתם, לנגר הלא-יוצלח והחמדן - וגנב לא קטן ולעורך דינו מגעיל, שסרב לדבר איתי בטלפון.

התחלתי לחפש בנרות בערימות הניירת שלי קבלות, ספחי המחאות - משהו שיוכיח שאני צודקת.

לשווא. מה שכן התחיל להתהוות סדר צוחק במשרדון הקטן שלי. נואשתי.

ואז

אתמול בלילה, לאחר שיחות השינה עם בנותי היקרות ועם חיוך קטן שתמיד עולה על פני לאחריהן - שלחתי את ידי לקופסא שהייתה מונחת לה בצד ומשכתי את פיסת הנייר שהייתה מונחה לה מעל הכל.

פיסת נייר ששינתה את פני הדברים - והחזירה לי את החיוך הגדול אל פני.

הקבלה הקטנה הזו שכתוב עליה באותיות קידוש לבנה - שנתתי המחאה לדחיית תשלום, במקום המחאה אחרת, מספרי המחאות ותאריכים.

ובסך הכל - שתי פיסות נייר...

וחיוך אחד ענקי.

 

 

דרג את התוכן: