תהייה על האושר
אישה בת גילי, שמגיעה לשיחות מעת לעת, מילטה לפתע זעקה תובענית: "החיים הולכים ונגמרים לי, אז לפחות פעם אחת אני רוצה להרגיש אושר!" התפתחה שיחת בירור, אלא שהיא רצתה איזה מירשם "אינסטנט" והנושא נישאר להתבוננות בינה לבין עצמה, או עד לפעם הבאה... השיחה שלא הגיעה למיצוי, הזמינה אותי לסקור את חיי, ולהציף בתודעתי רגעי חסד שהוגדרו בדיעבד בתור הרגעים המאושרים בחיי...
חיפשתי את המשותף לכל אותם רגעים מאושרים, על מנת להגיע להגדרה מניחת דעת את החוויה הקרויה אושר ולא מצאתי. כי באמת, מה משותף למשל בין התיבה הקטנה המלאה בסלילים של חוטי ריקמה, שאבא'לה קנה לי, לתעודת הצטיינות, ל"חיבוק הגדול", הנכסף, ממושא של פנטזיה ארוכת שנים וללידה ראשונה ללא היסטריה?? |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש אושר נגרם, ואושר בלתי נגרם.
האושר הנגרם הוא תלוי נסיבות; כך שמשהו פתאום מתארגן במציאות בצורה שמתאים לדימוי נסתר כלשהו שיש לי בהכרה, והוא מופיע כפעולה, מנכיח את עצמו ומעורר תגובה של שמחה, שלמות וכדומה...
האושר הבלתי נגרם הוא כבר משהו אחר לגמרי. זה לא אושר תלוי נסיבות, זה אושר שמתגלה, פשוטו כמשמעו. זה מצב הוויה בלתי תלוי, בלתי נגוע, לא מושפע, כאילו "ממתין" שנהיה לרגע דוממים, שקטים ולא מחפשים אחרי אושר, כדי להתגלות, כדי שנדע אותו. הוא אחד הסודות אשר מתגלים בכל מדיטציה עמוקה....
אושר הוא לדעתי מצב ריגעי
בו הפש והגוף הנמאים במצב
קיצון של שמחה והתרגשות.
אישית איני רואה מצב של אושר מתמשך.
ישנה אפשרות של החלפת תחושת האושר
בשמחה נועם נחמדות, עדנה....
של רגיעה אבל אושר???
הגוף והנפש פשוט אינם יכולים
להכיל אושר כזה מתמשך....
ממש כמו אורגזמה הלא כן?:))))
נראה שההגדרה מן הפוסט :"האושר הוא האורגזמה של הנפש", עונה שאף כי נטוע בנו זיכרון חד ומפורט, רגע החוויה הוא אקסטאטי, תוך איבוד מלא או התערפלותו של האני - כמו בחוויית האורגזמה...
למה חווה כל אחד רגע מופלא שכזה מדבר זה או אחר או בנסיבות מסוימות, שאחרים אפשר שהיו שווי-נפש כלפיהם, זה כבר שייך למסתריה של הנפש, להטבעות מוקדמות שלרוב אינן מודעות כלל.
תודה, מרב ♥
שאלה טובה ומעניינת התשובה.
מה מייחד את אותם רגעים שכל אחד מאיתנו
קורא להם - אושר.
האם ברגע האושר אנו יודעים שזה זה?
או רק בדיעבד, בזכות הזיכרון , אנו יודעים לסמנו ככזה?
בכל מקרה אפשר אכן לומר, שהן היו המיצוי טוטאלי של ההוויה, שהרגש משמש לה כמוליך.
אהבתי את ההבחנה שלך!
הפרק המסכם, בעקבות התגובות כאן נקרא: "מה בין שביעות רצון לאושר".
המשותף בין כל הרגעים הללו
הוא שברגעים הללו אף אחד לא אמר לנו איך להרגיש
התחושות והרגשות עלו בנו כפי שהן
זה היופי שטמון בנו
וכך כל תחושה זכתה למלוא המרחב להתבטא כפי שהיא
סוד האושר טמון במרחב המוענק לרגש
שבוע טוב אישה קסומה
אופיר
העובדה שהיא רוצה להרגיש אושר בגילה, זה הכי יקרב אותה להרגיש אושר בגילה.
סיפורי אגדה או מוסר השכל היו נגמרים במשפט "ומאז חיו באושר ובעושר..."
את העושר אפשר לרדד כדי "אזהו עשיר? השמח בחלקו..."
לאושר כנראה אין מידות... אפשר להיות מאושר לרגע מאירוע חד פעמי או מאושר לכל החיים מזוגיות מוצלחת וצאצאים מביאי נחת...
מעניין יהיה לקרוא את הסיכום שלך.
בידידות,
רמי
תודה אלי על דבריך.
גם אלה ימצאו ביטוי בפוסט המסכם שיעלה בקרוב.
ואתה, אם תרצה, המשך לעקוב.
[תשובה בחריזה ל"משורר בהרצה"].
אסתי,
את מחפשת אדם מאושר?
אדם השלם עם עיסוקו הסביבה ועם עצמו
הוא אדם מאושר."הנתינה"- מוסיפה.
איזהו המאושר? -"השמח בחלקו".
יש רגעים של התרוממות רוח
וסיפוק יוצא דופן,אלה ניצוצות.
השקט הנפשי והרוגע,כשאתה
שלם עם עצמך ; זהו האושר. אלי.
תודה, נתן.
בפוסט הבא, ההולך ונרקם, כבר ישנה התיחסות להבחנה שלך.
ונכון מאוד - חוויית האושר בת רגע היא, זיכרון החוויה הוא שנותר לעד.
תודה, יוסי, מרגש לדעת שדברים מכאן מעוררים השראה יצירתית לדברים משם...
שלום דיוטימה,
אני חושב שהמשותף לכל הדברים שגרמו לך לאושר
ואלי גם משותף לכל האנשים בעולם. "אושר" הוא מושג המתאר לדעתי מצב במציאות כאשר אתה מקבל, משיג,
רוכש, בעלים של חוויה או חפץ, משהו שאתה מאמין או חושב שהוא טוב עבורך, יוסיף לך, יקדם אותך וכו'.
ואין חשיבות לזה אם זה בא בהפתעה, או אחרי עבודה מאמצת,
זה תמיד יתאים לתפיסת הטוב של האדם.
בכל מקרה למרות הזכרונות הרגשת האושר היא זמנית.
נתן
באושר רב
היו לי רגעים רבים של אושר. רגעים שבהצטברותם יוצרים מסה. מסה של חלומות שהתגשמו. מסה של חלומות שלא נחלמו אך התגשמו. וכולם מטים את הכף להגיד – היה כדאי, כדאי, יהיה כדאי!הצלחת לחדור לראשי ולחלץ משם קטעי זכרון, שכל אחד מהם בטח יתפתח למשהו בכתיבה.תודה לכם, אחאב, אילנה, אורלי וסוקרטס, על תגובותיכם התורמות.
הולך ונבנה בתודעתי פוסט נוסף בָּנושא.
נראה לי כי לבסוף נוכל להגיע להגדרה כוללת את טיבה של חוויית האושר.
מזמינה אתכם להמשיך ולעקוב.
אסתר
גם אם נכתוב תילי תילים של מאמרים על הגדרת המילה אושר,
תמיד יהיו כאלה שזה לא יענה על מה שהם ציפו
לכן
להיות מאושר או לחוות רגעים שאפשר יהיה להגדיר אותם תחת קטגוריה של אושר
הינם מאד אישים
כל אחד והאושר הפרטי שלו.
מעניין הפוסט שכתבת
תודה
סוקראטס
האושר מצוי בסיפוק.
אדם מסופק הוא אדם מאושר...
מעניין, שבדיוק הלכתי היום, כשאני מגלגלת במוחי את השאלה הזו
ובדיוק באת לביקור ואצלך מצאתי שכתבת על זה.... בדיוק כמו שזה!
נראה לי, שלרוב, בהגדרת האושר יש איזו ציפיה למשהו מאוד
אקסטאטי, ריגושי, שבמהלכו האדרנלין עומד לבקע את כלי הדם שלנו
אך, בפועל אני חשה שרגעי האושר הם הרבה יותר מינוריים
ומעודנים, אך טעמם אינו חולף לעולם.
תודה
כל רגע והייחוד שלו :)