0
תהייה על האושר
אישה בת גילי, שמגיעה לשיחות מעת לעת, מילטה לפתע זעקה תובענית: "החיים הולכים ונגמרים לי, אז לפחות פעם אחת אני רוצה להרגיש אושר!" התפתחה שיחת בירור, אלא שהיא רצתה איזה מירשם "אינסטנט" והנושא נישאר להתבוננות בינה לבין עצמה, או עד לפעם הבאה... השיחה שלא הגיעה למיצוי, הזמינה אותי לסקור את חיי, ולהציף בתודעתי רגעי חסד שהוגדרו בדיעבד בתור הרגעים המאושרים בחיי...
חיפשתי את המשותף לכל אותם רגעים מאושרים, על מנת להגיע להגדרה מניחת דעת את החוויה הקרויה אושר ולא מצאתי. כי באמת, מה משותף למשל בין התיבה הקטנה המלאה בסלילים של חוטי ריקמה, שאבא'לה קנה לי, לתעודת הצטיינות, ל"חיבוק הגדול", הנכסף, ממושא של פנטזיה ארוכת שנים וללידה ראשונה ללא היסטריה?? |