המשפטן פרופסור מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטה העברית, ששמו עלה כמועמד לבית המשפט העליון, מתייחס במאמר ב"העין השביעית" לפרשה האסורה בפרסום, ויוצא נגד הדין הישראלי הנוגע למסירת סודות, אותו הוא מכנה "דרקוני". "הדין הישראלי הנוגע למסירת סודות לוקה בחומרה מופרזת ובלתי מוצדקת", כותב פרופ' קרמניצר, ומכנה את החוק "דרקוני". לדבריו, הבעיה היא ש"גם מסירת ידיעה למי שאינו אויב, אלא לכל אדם שאינו מוסמך לקבלה, לרבות פרסום באמצעי תקשורת, מכונה 'ריגול', אף שמבחינה מהותית יש מעט מאוד המקשר בינה ובין מה שמקובל לראות כריגול, כלומר מסירת ידיעות סודיות לאויב". בנוסף, "פשע ריגול (לפי סעיף 112 לחוק העונשין), שכאמור אינו דורש מסירה לאויב, אינו מותנה גם בסודיות הידיעה הנמסרת. כל ידיעה, לרבות ידיעה בלתי נכונה, נופלת בגדרו של ריגול". גם הגדרת הסודיות בעייתית: "ידיעה נחשבת 'סודית' לא רק לפי תוכנה או מהותה, אלא מכוח צורתה או סדרי החזקתה. כלומר, די בסיווגה כ"סודית" כדי להופכה לכזו, גם אם היא מן המפורסמות". פרופסור קרמניצר קורא לשנות את החוק כך שלא יפגע בחופש העיתונות והמידע: "חסר אצלנו סייג לאחריות פלילית למקרה שבו הידיעה מתייחסת לפשע חמור או להפרה קשה של סדרי המשטר החוקתי וכוונתו של מוסר הידיעה היתה להביא את המתרחש לידיעת הציבור כדי שהפשע או ההפרה יטופלו כדין". הצנזורה הצבאית, לדבריו, מספיקה להגן על בטחון המדינה: "המדינה חייבת לשמור על סודותיה. עיתונות טובה בענייני צבא וביטחון לא תוכל למלא את תפקידה הציבורי ללא מדליפים וללא מקורות חסויים. כל עוד התקשורת מקפידה להעביר את המידע שברשותה לצנזורה הצבאית, הסכנה לביטחון אינה משמעותית". המאמר המלא של פרופ' קרמניצר באתר "העין השביעית" >> |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה