משחקי מרוצים

אחלה מאמר, אהבתי את הרעיון

צטט: חבורת אטומיק 2007-09-26 08:57:40

 

צטט: היפה והחיה 2007-09-26 05:44:14

 

צטט: חבורת אטומיק 2007-09-26 02:18:37

 

צטט: היפה והחיה 2007-09-25 22:16:58

למה יש לו קוצים ברגליים?

הוא מגלח?

 

מה פתאום מגלח? זה בגלל הגרביים!

מה גרבים?

הוא שם גרביונים?

גרבים זה נמוך, יש לו קוצים עד למעלה..

אתה רוצה לומר לי שבמסתרי דירתו -

יש לו פטיש לגרביונים ושמלות???

 

לא ראית אף פעם יקים? מעבר לזה, מי שמגיב ברבע לשש בבוקר, אל לו לדבר על סטיות של אחרים. 

חחח

צטט: היפה והחיה 2007-09-26 05:44:14

 

צטט: חבורת אטומיק 2007-09-26 02:18:37

 

צטט: היפה והחיה 2007-09-25 22:16:58

למה יש לו קוצים ברגליים?

הוא מגלח?

 

מה פתאום מגלח? זה בגלל הגרביים!

מה גרבים?

הוא שם גרביונים?

גרבים זה נמוך, יש לו קוצים עד למעלה..

אתה רוצה לומר לי שבמסתרי דירתו -

יש לו פטיש לגרביונים ושמלות???

לא ראית אף פעם יקים? מעבר לזה, מי שמגיב ברבע לשש בבוקר, אל לו לדבר על סטיות של אחרים. 

צטט: חבורת אטומיק 2007-09-26 02:18:37

 

צטט: היפה והחיה 2007-09-25 22:16:58

למה יש לו קוצים ברגליים?

הוא מגלח?

 

 מה פתאום מגלח? זה בגלל הגרביים!

מה גרבים?

הוא שם גרביונים?

גרבים זה נמוך, יש לו קוצים עד למעלה..

אתה רוצה לומר לי שבמסתרי דירתו -

יש לו פטיש לגרביונים ושמלות???

צטט: היפה והחיה 2007-09-25 22:16:58

למה יש לו קוצים ברגליים?

הוא מגלח?

 

 מה פתאום מגלח? זה בגלל הגרביים!

צטט: גרשון גרונוב 2007-09-25 19:25:48

אטומיק יקר, מקווה שתמצא בלבך מקום למחול לי - כמובן שלא בקיבוץ אפיקים עסקינן, אלא במקום מושבו של אילנרן השקרן, המקום בו היו פעם גמלים (והיום סתם קשה) - קיבוץ חצרים (ומתי באמת משנים סוף סוף את השם באופן רשמי ל"נטפים"?). התנצלותי הכנה.

 

אני חוזר לשנת החורף. שלום.

 גרונוב, איזו הפתעה נעימה הבאת לי ליום ההולדת! השילוב של שמות הצירים, המחווה הנונשאלנטית לידידנו החבלן לשעבר(?) קפלינסקי (?), השמות המאובקים מאדמת לס, גוד דיי סאנשיין וכמובן, האדיומים שהרקיבו בלב עד שנשרו מהזכרון הקיבוצי! הרי כל אלו הם תענוג שאם לא הייתי גבר שבגברים, הייתי מרטט בדמעות של בכי והכרת תודה, כמו ידידך למקלחות עוגי בן זיזי.

למה יש לו  קוצים ברגליים?

הוא מגלח?

צטט: גרשון גרונוב 2007-09-25 10:20:38

(עלי לגלות לך שבנסיעת אוטובוס בקו 947 לקריית שמונה, מצאתי את עצמי חורג ממנהגי ומשוחח עם שכנתי לספסל, קשישה חביבה בשם פרומה, שמסתבר שעבדה כמיילדת בקיבוץ אפיקים בארבעים השנים האחרונות. כששמעה שאני מכיר אותך הגיבה בנחרת בוז והתכנסה בעצמה, אולם אחרי שהצעתי לה ספלון ממשקה האניס שאני נושא עמי דרך קבע בתרמוס בנסיעות ארוכות, התקרבו הלבבות והותרו חרצובות לשונה. תוך הפרה בוטה של החסיון הרפואי הנהוג במקצועה, היא סיפרה מעט על הדיון הסוער שניהלו אנשי הצוות הרפואי עם לידתך, בשאלה האם לנטוש אותך באחד משטחי האימונים הסמוכים לקיבוץ (דומני שהיא הזכירה את צומת הצירים טטלי-אנואנו כאתר ששימש אותם במקרים דומים). היא, אגב, צידדה בעמדה זו, והיא מחזיקה בה עד היום, במיוחד לאור החרפה שהבאת, לדבריה, על המשק כולו  בהזדמנויות שונות).

 

פעם וכשאני כותבת פעם אני מתכוונת ללפני הרבה מאוד שנים (בכל זאת בעת לידתו של ירון)

מילדות ידעניות באמת ידעו  לזהות את העתיד או לפחות את הפונציאל שבו

לא ממש מובן למה לא נתנו לזה יותר קרדיט .

אטומיק יקר, מקווה שתמצא בלבך מקום למחול לי - כמובן שלא בקיבוץ אפיקים עסקינן, אלא במקום מושבו של אילנרן השקרן, המקום בו היו פעם גמלים (והיום סתם קשה) - קיבוץ חצרים (ומתי באמת משנים סוף סוף את השם באופן רשמי ל"נטפים"?). התנצלותי הכנה.

אני חוזר לשנת החורף. שלום. 

לאטומיק ולקהילת חסרי החיים שמבקרים בפינתו שלום.

לא הייתי טורח לשוב לאתר המדמנה לולא פנה אלי מר אטומיק בפנייה ישירה לתיבת הדואר הפרטית שלי. עלי להודות שאחרי התקף הזעם שפקד אותי עקב ההפרה הבוטה של זכותי לפרטיות (איני זוכר מה בדיוק התרחש במהלכו, אבל בסופו מצאתי את עצמי מוקף עוברי אורח מול החנות "מעיין שטוב" במרכז ירושלים, כשרק עץ ריחני לרכב מסתיר את מבושי), חשתי צביטה קלה של געגוע לאיוריו הפרימיטיביים של אותו איש רנסנס. קצרה היריעה מלתאר את תדהמתי למראה הקפיצה הנחשונית ביכולותיו הגראפיות של אטומיק. אומר רק שלא חשתי ריגוש שכזה למראה יצירת אמנות מאז ניצבתי, בביקורי הראשון במוזיאון השעווה שבמגדל שלום, מול צלמו של צביקה פיק (כן, כן, צקצקו בלשונותיכם האנינות, יפי-נפש, אך הסבירו לי במה שונות עבודות האמנות המוקפדות שמוצבות שם, מעבודותיהם של האחים צ'פמן, הוגו רונדינונה ודומיהם, שרק בשל חוש מפותח ליחסי ציבור זכו להערכת הממסד האמנותי המנוון, בעוד שמותיהם של בעלי המלאכה, שכילו את נעוריהם בשחזור קימורי גופם של גדולי האומה, נותרו עלומים). הקומפוזיציות המפתיעות, הקו הרהוט והתכנים המקוריים, כל אלה הותירו אותי דהום, כשעל פני הבעה אקסטטית, המזכירה יותר מכל את זו של תרזה הקדושה ביצירת המופת של ברניני.

ומכל מקום, אטומיק, הרשה לי לברך אותך על הגיעך לגיל כה מופלג כנגד כל הסיכויים (עלי לגלות לך שבנסיעת אוטובוס בקו 947 לקריית שמונה, מצאתי את עצמי חורג ממנהגי ומשוחח עם שכנתי לספסל, קשישה חביבה בשם פרומה, שמסתבר שעבדה כמיילדת בקיבוץ אפיקים בארבעים השנים האחרונות. כששמעה שאני מכיר אותך הגיבה בנחרת בוז והתכנסה בעצמה, אולם אחרי שהצעתי לה ספלון ממשקה האניס שאני נושא עמי דרך קבע בתרמוס בנסיעות ארוכות, התקרבו הלבבות והותרו חרצובות לשונה. תוך הפרה בוטה של החסיון הרפואי הנהוג במקצועה, היא סיפרה מעט על הדיון הסוער שניהלו אנשי הצוות הרפואי עם לידתך, בשאלה האם לנטוש אותך באחד משטחי האימונים הסמוכים לקיבוץ (דומני שהיא הזכירה את צומת הצירים טטלי-אנואנו כאתר ששימש אותם במקרים דומים). היא, אגב, צידדה בעמדה זו, והיא מחזיקה בה עד היום, במיוחד לאור החרפה שהבאת, לדבריה, על המשק כולו  בהזדמנויות שונות).

איחולים נוספים מגיעים לך על ההופעה המוצלחת. לצערי נבצר ממני להגיע, אולם מסתבר שאי אפשר לצלוח יום אחד בעירנו מבלי להיתקל במישהו שהיה, ומתאר את ההופעה כחוויה מכוננת. גם כאן עלי להודות שאני חש צביטה של החמצה על כך שנאלצתי לפרוש מהלהקה לפני שנים מספר, ממש על סף הפריצה של החבורה, בשל ההחלטה (השגויה, כך אני סבור עד היום) להתאפר כליצנים בהופעות, שכן עור פני הרגיש הגיב בצורה קשה לפודרה בה נדרשתי לכסות את פני. 

עלה והצלח, גרשון

צטט: qanunji 2007-09-25 00:23:05

למה יש לו עדיין נזלת בבית השחי? קריר לו וסבבה במים

 אתה לא יודע שנופש חברה דורש מאמץ ? מתחת למשפט הלאקוני "תביאו כובע ובגדים להחלפה" מסתתר זימון מחודש לגיבוש לשייטת מטכל. וכך אתה, חנון הייטק לבנבן שרגליו לא שזפו אור שמש שנים ועיניו הסכינו עם המציאות החדשה וממצמצות בקצב של 75 הרץ, מוצא את עצמך כורע שוב תחת ספינות גומי, מטפס על חבלים, מקפץ, מתרוצץ, מרוצץ ומתלוצץ, בולס, אוכל וטוחן וישן כמו חפ"ש, כלשונך שמוטה רפויה ונוטפת בטיולית.

בעצם אתה לא נראה לי בהייטק, אז שכח מזה.