הברכה עליכם על כל שאתם עושים למעננו, ותודה מקרב לב על שאתם מצליחים בד"כ לחסוך מאיתנו את מה שאנחנו לא באמת רוצים לדעת. רק בקשה אחת קטנה, כשמדובר במישהי משלנו, ללא הכיסוי ראש הזה של נשים ערביות דתיות, חיג'ב קוראים לזה? לא משנה; אולי בכל זאת תתגמשו קצת? המדיה הישראלית רגילה ליישר קו עם מערכת הבטחון על שלוחותיה השונות, היא לא מילאה את תפקידה בזמן המלחמה בעזה, ותרמה במחדליה ליצירת "ערפל הקרב". בואו נאמר את האמת, התקשורת הישראלית מגוייסת ברובה עד לשד עצמותיה. כדי להבין את תרומתה האקטיבית להסתרת דבר מעצרה של --- --, לא צריך שום "גרון עמוק", מספיק להקשיב לנשיאת מועצת העיתונות, שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר, שבמילים פשוטות מסבירה שעורכי העיתונים מתנהגים כפודלים של "הדמוקרטיה" הישראלית (היא רק שכחה להסביר למה לקח לה כל כך הרבה זמן להתעורר). ההתחכמות אתמול של ידיעות אחרונות, שבחר להשחיר חלקים מתרגום דבריה של ג'ודית מילר תחת הכותרת "שערורית הצנזורה הישראלית", היא כסות ראוותנית לחדלות אונים, שמוטב היה להכתירה בשם "שערורית העיתונות הישראלית". לכך יש להוסיף את ליקוי המאורות במערכת אכיפת החוק, שמפקידה בידי תובעת צבאית ראשית לשעבר, המכהנת היום כשופטת שלום ב---- ----, את הסמכות להשתיק בהינף-יד את העיתונות למשך 90 יום בשל "עקיפה כפולה", והתקשורת שותקת; כמובן. ... גם דרגי הפיקוד הבחירים בשרות הבטחון הכללי, שמתפקידם לפקח על פקודיהם ולבחון את סבירות הבקשות המוגשות מטעמם לאיסור פרסום, לא התפנו במשך השבועות האחרונים לשאול את עצמם: זה הגיוני? זה יכול לעבוד? האם הנזק לא עולה על התועלת? כנראה שלא, דעתם כנראה נתונה לדברים חשובים אחרים שאסור לנו .לחשוב עליהם... |