מה הסקס עושה לאהבה שלנו?

מה האהבה עושה לסקס שלנו? 

שנים רבות עשיתי סקס בלי אהבה 

לא, זה לא מדויק, היתה אהבה, 

אבל היא היתה מוגבלת, לזמן, למקום, לתשוקה 

לזמניות 

האהבות שלי היו זמניות, שבוע, שבועיים חודש חודשיים

כשהאהבה תלויה על בלימה, 

הסקס הוא זה שמחזיק אותה, 

הוא כנראה זה שמניע אותה. 

הזמניות מאפשרת להתרגש, מאפשרת להתרחק, מאפשרת לברוח ולא להתמודד. 

המפגשים החד שבועיים או החד חודשיים טמנו בחובם בעיקר התרגשות

מלובים בתשוקה, מאפשרים שיחרור,

הלילה בא, הגיע גם דרינק אחד או שניים או שלושה, 

העור מדגדג, באה אליו, משחקת את תפקיד הזונה. 

מה קורה, כשזה משתנה? מה קורה כשיש אהבה? כשענן הזמניות אינו מעיב?

מה קורה לי כשאני מונעת מאהבה ענקית, 

כשאני מוזנת מאהבתי, מאהבתו, מהתקשורת מהשיחה מהחיוך מהחיבוק? 

הריגוש כבר לא אותו ריגוש, התשוקה כבר לא אותה תשוקה, 

לפעמים אפילו מביך או מסוגר או מוצנע, 

פתאום קפצה עלי הקדושה

תפקיד מוזר הקדושה. יחסי מין דלוחים יש להן לקדושות האלה. 

 לא כל כך מתאימה לי כל הקדושה הזאת, אני חוזרת לחפש את הזונה שבי. 

מנסה לישב כמה דיסונאנסים פנימיים

ומצליחה צעד אחרי צעד, 

להיפתח, לצעוק, לגנוח, לפתות, לרקוד מולו, רק בשבילו

למצוץ בתאווה, 

להרים את ישבני לעברו.. 

להכיר לו גם את הצד הזה שבי. 

ולנשום לרווחה. 

לחייך, 

להיות מסופקת

ונוטפת מיצים שוב, 

אבל לשם שינוי גם נוטפת מאהבה.