גם אם אין לי מה לומר לך, את יכולה להקשיב, את יכולה לדבר ולהקשיב, להקשיב ולדבר, ואני אשתוק שתיקה ארוכה ומתמשכת של משורר ולא אפריע לך לומר את מה שיש לך לומר, רק אגמע את מתארך בעיניי, ופס של לחלוחית יסמן נתיב בלחיי
אילו
אילו היה הירח זורח ביום והשמש בלילה והיינו קוראים ללילה יום וליום לילה, אני הייתי ער בלילה וישן ביום, ואת היית באה אלי בחלום, ואני הייתי חולם אותך מסביב לשעון ולא מתעכב לעסוק בסמנטיקה, והייתי ממשיך לאהוב אותך, ואנחנו היינו כמו הצלצול לשעון או להפך.
להרוג את הזמן
זה נורא עצוב, עצוב ונורא, שהזמן אותו פושע נמלט חורץ בנו קמט וסימן וקוצב לנו את דקות האושר במשורה הפושע הזה הוא הסוהר האישי שלנו ששוהה עימנו בתא ומשחק עימנו בחילופי תפקידים פעם הוא הנידון ואנחנו התליינים ופעם להפך
סטוץ
את נשואה ואני נשוי אבל כשהיינו יחד זה לא היה ניסוי זה היה הדבר האמיתי. אני אהבתי אותך. אוי כמה אהבתי אותך. אהבתי ואהבתי רק אותך. אבל את אהבת גם את קימי את ויוי ואת יענקל'ה וגם את כל אלה שאני החלפתי לדקה קצרה של אושר
מילה טובה
איש קשיש עם רגל אחת בקבר פגש בי ברחוב "מישהו אמר לי ששלושים שנה אני נראה אותו דבר" הוא אמר לי זורח מאושר. הסתכלתי בקמטים, בצלקות בשינים התותבות בלחיים השקועות, בזיפי הזקן ברעד של המקל "אתה באמת נראה בן שבע עשרה" אמרתי לו |