השערורייה האחרונה (?) בה תא"ל במיל', עורכי דין ומעורבים נוספים חשודים ברשת סחר באיברים והונאת תורמים בהיקף של מיליוני שקלים. 

איזה ניצול מחפיר של חולים ונזקקים. 

וכך זה התבצע –  מודעות במקומונים בפריפריה וביישובים ערביים פרסמו "תורמי איברים להליך חוקי".  

למתעניינים, אלה השרויים במצוקה כלכלית קשה, הובטחו עשרות אלפי דולרים בתמורה למכירת איברים להשתלה.

התורמים נשלחו לחו"ל, בעיקר למזרח אירופה, לניתוח קצירת איברים. 

החשודים מוכרים את האיברים במאות אלפי שקלים לנזקקים להשתלה, אך כשחזרו התורמים ארצה  – לא קיבלו את הכסף. 

למותר לציין שלפי החוק, חל איסור על מתן תמורה – כספית או אחרת – בעבור איבר שמיועד להשתלה אצל אדם חולה או אצל קרוב משפתחו.

לשון החוק אוסרת על תיווך בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת איבר או השתלת איבר.מה שכן, החוק אינו אוסר על הסכמה של אדם לתרום בחייו איבר לאדם אחר תמורת הבטחה לתרומת איברים מצידו או מצד בני משפחתו בעתיד.

סעיף חדשני מקנה עדיפות לחותמים על כרטיס אדי.

פתאום, out of the blue, צץ לו טד יוז בתודעתי.

ברצוני לחלוק אתכם שיר שלו שאני אוהבת מאוד:

תיאולוגיה 

לא, הנחש לא פיתה את חוה

לאכול מן התפוח.

כל זה אינו אלא

סירוס של העובדות. 

אדם אכל את התפוח.

חוה אכלה את אדם.

הנחש אכל את חוה.

זהו המעי החשוך. 

בינתיים, הנחש

תופס תנומת עיכול אי-שם בגן –

ומחייך כשהוא שומע

את אלוהים קורא בקול נרגן.   

טד יוז  -משורר וסופר בריטי, שחי בשנים 1930- 1998