50% מעבודתו של הבוס זו ריצה ובקרה אחרי העובד.

הבוס נתפס כשוטר. כאיש "הרע" שדוחף ורודף אחרי ביצועי העובד.

אפשר לעשות שינוי.

אפשר "למכור" לעובד למה שווה לו לדווח מרצון לבוס.

מה יוצא לו (לעובד) מזה? שקט. עצמאות. תחושה של בוס בעצמו.

במקום שירדפו אחריו וישבו עליו כמו גננת ויציקו לו, הוא מחליט. הוא מוביל.

קובעים נוהל של טלפון/פגישונת בוקר טוב.

וטלפון/פגישונת לילה טוב.

מתחילים ומסיימים את היום ביחד.

לא הבוס מוביל את זה - אלא העובד. העובד מחוייב להתקשר לבוס ולספר

מה הוא מתכנן (טלפון/מייל בבוקר) או מה עשה/השיג היום (טלפון/מייל בלילה).

הנוהל הזה משחרר קצת את המנהל מהצורך לעסוק בבקרה

ומפנה לו זמן לחשיבה, לתכנון קדימה, לקידום של משימות אסטרטגיות יותר.