אני אוהבת את הבתים בגליל,אוהבת את הבוסתנים,את כל הירוק הזה סביב והכי את אהבת האנשים לביתהם.

הכי אני אוהבת את הבתים  מאבן או טיח,הבתים עם החלונות הגדולים שכל קרן שמש נכנסת פנימה לתוך החלל

הפנימי ומאירה את הכל,את היציאה לחצר עם רצפת בטון מוחלק והרבה צמחיה נפלאה  צמחי תבלין או כל סוג של עשביית תה, מרווה ,לואיזה,גרניום, למון גראס, זוטא ועוד..לשבת על כוס תה ולבהות, "זמן חלום"

בוסתן, בו= בושם,סתן=מקום (מילה מפרסית)הוא מקום של ריח בושם,ומה שיוצר את הריחות האלה הם הצמחיים העונתיים

הפורחים,שיחי בושם כמו יסמין או ורד. הבוסתן הוא תבנית נוף ברת-קיימא, הכוללת מארג של מערכות תומכות חיים: אנרגיה, אדמה, מים, צומח, חי ובני אדם.תרבות הבנייה הגלילת מיישמת כמה מהעקרונות האקולוגיים ברוח הבוסתן:שערים,חצרות פנימיות,טרסות,מדרגות ,משרביות ועוד..

אך עם כל אהבתי לירוק ירוק הזה... אין כמו הים, מרחבים,בריזה, צלילים,שמש אינסופית... כמה יופי במקום אחד..

ולפעמים, צריך רחוק בכדי לראות קרוב, ואז המבט הוא אחר, מבין..מכיל..רוצה..מקבל.. אוהב..

אלו היו 60 שניות, יופי של מקום.. למה גליל..