highway 61 re- revisited

‎18

33 תגובות יום חמישי, 8/4/10, 20:24

Oh God said to Abraham, “Kill me a son"

Abe says, “Man, you must be puttin’ me on”

God say, “No.” Abe say, “What?”

God say, “You can do what you want Abe, but

The next time you see me comin’ you better run”

Well Abe says, “Where do you want this killin’ done?”

God says, “Out on Highway 61”

בחיבור מסוים לסרט מסע מוסיקלי קודם שסקרתי כאן, שגם בו קיימים מוטיבים של השטן המחתים נשמות, ראיתי לאחרונה את הסרט הקנדי דל התקציב hwy 61.

אפילו טריילר הגון קשה היה למצוא לסרט.

קצת רחב יותר מאלו שהועלו בפוסט- כאן .

גם בסרט זה, כמו בקודם, המסע זורם לו לאורך עורקי המוסיקה האמריקאית.

מ'דולות' מיניסוטה , הולדתו של דילן, דרך 'סט. לואיס', עירם של מיילס דייויס וצ'אק ברי, 'ממפיס' של אלביס, אוטיס רדינג, והלייבלים הטובים משם,

הבלוז בדלתא של המיסיסיפי, ועד לג'אז של 'ניו אורליאנס'.

מסע דומה ביצעתי בעצמי לפני מספר שנים, אמנם בשתי נסיעות
בהפרשי זמן, רק במקום דולות, עברתי דרך סיאטל- הנדריקס , לאבוק טקסס - באדי הולי ,טופלו מיסיספי- הולדתו של אלביס, ובנוסף, כל השאר שהוזכרו שם.

הייוויי 61 הוא כביש שנסלל לאורך המיסיסיפי ונע מאונטריו שבקנדה
בצפון, ועד לניו אורליאנס לאוזיאנה, בדרום.

ספר חנון ביותר , העונה לשם פוקי, מעיירה שכוחת אל בקנדה, החולם להיות נגן חצוצרה, שלא יצא מעולם מתחומי עיירתו, וספק אם התקרב אי פעם לבחורה, יוצא למסע לא מתוכנן לאורך המסלול הנ"ל, עם מישהי בשם ג'קי באנגס, סוג של עבריינית, חברה לשעבר בהרכב רוק כבד.

משמשת להם כ"חברה" לדרך, גופה בתוך ארון קבורה.

במהלך המסע נוצרים מפגשים עם מגוון טיפוסים מוזרים. אולי איזו אמירה על החברה האמריקאית ההטרוגנית, שמסתתרת לה במרחבי הקאונטרי הזו, מחוץ לערים הגדולות.

את תפקידה של באנגס מגלמת שחקנית בעלת יופי עכברוני ,אך סקסי (הזכירה לי קצת את קטרין קלטרידג' ז"ל- אולי זה רק הדמיון העכברי שלי, שיירים מגלגולי הקודם) בשם ואלרי בוהגיאר.

חשתי קצת בניחוח מסרטי המסע של וים וינדרס, ופה ושם גם סממנים של דייויד לינץ'.(למשל לב פראי).

ברגע מסוים בסרט אומר פוקי לבאנגס (השמות נבחרו כמובן לא במקרה) , "אינך יודעת עד כמה חלמתי תמיד לעשות את המסע הזה , לאורך המקומות של המוסיקאים הנערצים עלי!". כמובן שזה לא ממש מרגש אותה בשלב ההוא.

כפי שקורה בדרך כלל בסרטי מסע מהסוג, בסיומם , הדמויות מקבלות עיצוב מחדש לאישיותם וראייה שונה על החיים.
הן לא תהיינה שוב כתמול שלשום.

מישהו כתב שזה סוג של סרט אינדי ביזארי, שנדמה לך שאתה היחיד שראית אותו, אך לפתע אתה מגלה שעוד מישהו צפה בו ואתם מתחברים סביב זה.

הבמאי הוא ברוס מקדונלד, קנדי, בעצמו ממחוז אונטריו, שסרט זה הוא חלק מטרילוגיית סרטי מסע מוסיקליים שעשה.

הנוספים הם- Hard Core Logo ו- Roadkill . עדיין לא ראיתי, נראים מבטיחים, בתכנון, בטח חלק מחבריי כאן כבר ראה.

לא לצפות ליותר מדי, סרט פריקי עם ראש טוב, על נושא שדיבר אלי. ובכלל אצלי, סרטים שיש להם איזה סיפור מוסיקלי שמעניין אותי, אני בוחן פחות את איכותם ה"אמנותית".

כביש 61 מכונה גם "כביש הבלוז". בין היתר מסופר שרוברט ג'ונסון מכר את נשמתו לשטן בצומת באחת מהסתעפויותיו של הכביש,

אלביס פרסלי גדל באזור ליד הכביש, בסי סמית נהרגה עליו וכדו'.

כמובן שהסרט שואב בין היתר השראה מהאלבום של דילן (מ- 65) -Hwy 61 revisited .

חיפשתי נואשות קליפ לשיר הנושא מהאלבום, אך סוני, הג'אפס המנייא... האלו, חסמו אותו לחלוטין.

יש שם ביצועים בלייב, אך אף אחד לא ישווה למקור מהאלבום, עם ה"צרימה" האלקטרונית הזו בפתיחה.

טעימה מזה תוכלו לקבל כאן, אם תלחצו על play ב- hwy

.61 revisited

במקום זה, הבאתי ביצוע קצת שונה לשיר, משל פי ג'י (אין דבר שהיא עושה לא טוב, האישה הזו?). דווקא נראה לי מתאים אותה כמגלמת את באנגס בסרט.

61 revisited הוא אחד האלבומים הטובים של דילן, ובכלל.

לדעתי, ומבלי להפחית כהוא זה מדילן עצמו, זה נובע בין היתר מתרומתו של אל קופר המשתתף בהקלטה בקלידים (וגם במסע ההופעות שבא לאחר מכן).

כשיש לך באלבום נגן גיטרה כמו מייק בלומפילד ונגן קלידים כמו אל קופר- קשה לפספס במישור הסאונד המתקבל.

אל קופר סיפר שלאחר הקלטת האלבום פנו אליו המון בהצעות שיקליט איתם, "אנחנו רוצים את הצליל שיצא לדילן באלבום הזה" הם אמרו לו...

אם הוא היה נענה, יתכן שלא היינו זוכים לגרסה הראשונה והמשובחת של bs&t , שנתיים מאוחר יותר.

כידוע, באלבום הזה, דילן 'חישמל ' את עצמו לראשונה, דבר שזיכה אותו בביקורות נוקבות על כך ממעריציו אז, שראו בזה בגידה, ובהופעה המפורסמת מ-65 באנגליה אף צעקו לו "יהודה איש קריות" (לא בעברית כמובן (-: ) .

אני חייב פעם לחקור לעומק את הנושא הזה של יהודה, הפך אותנו למושג נרדף לבגידה!

היום זה נותר רק כפרק בסיפורי ההיסטוריה של הרוק (נחשב אגב פרק
מכונן ביותר).

אומרים שדילן ראה ב 61hwy סוג של סמל לחופש, תנועה ועצמאות, שאפשר לו לזוז מהמקום בו גדל כילד.

מהקטע הקצר למעלה בלבד, ניתן להתרשם מדילן, להטוטן המלל.

לסרט סאונד טראק נחמד עם מספר הרכבי אלטרנטיב קנדיים, כמו אסיד טסט, ג'ליפיש בייביס ועוד, אך כיאה לסרט קנדי דל תקציב, לא מצאתי בטיוב כמעט שום שיר ממנו, למעט את זה של הרייזורבקס שמוצג כאן, איכשהו העדפתי אחרים משם.

דרג את התוכן: