כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    השמיים הם לא הגבול

    142 תגובות   יום חמישי, 8/4/10, 22:08

    סוף דצמבר 2003 

    תינוק מונח בחיקי.

    עיניו האפורות מביטות בי בסקרנות.

    לבי מתמלא באהבה.

    זהו בני בכורי איתי.

    -

    "מדהים איך שהוא מסתכל על העולם!", התפעלה שכנתי לחדר היולדות, שתינוקה שכב רוב הזמן בעיניים עצומות.

    מהרגע הראשון סקר איתי את העולם שסביבו בעניין רב.

    --------------------------------------------------------------- 

    ינואר 2004 

    שומע או לא שומע?.

    "הוא שומע", משוכנע אבי, "תראו איך הוא מסתכל עלינו, כשאנו מדברים".

    "הלוואי שהוא שומע", קיווה יואל.

    "זה לא משנה", אמרתי.

    כבר במהלך ההיריון ידעתי שיש סיכוי, שפרי אהבתנו יוולד לתוך עולם הדממה. לי זה לא שינה. ידעתי, שנאהב אותו כמו שהוא.

    לא חשוב אם יהיה חרש/שומע, אלא שיגדל להיות אדם טוב ומאושר.

    --------------------------------------------------------------- 

    פברואר 2004 

    איתי עבר בדיקת ברה, שנעשית כשהתינוק ישן. הוא סירב לישון והבדיקה התארכה מאד.

    לבסוף נכנסה הרופאה לחדר ופניה היו נפולות.

    "אני מצטערת מאד", אמרה, "הילד שלכם חרש".

    כעסתי על נימת דיבורה כאילו אירע אסון גדול.

    לא חשתי כך. אני ויואל חרשים ואנו מאושרים.

    חירשות זו מגבלה לא קלה, אך אפשר להתמודד ולהיות מאושר.
    מה שחשוב זה הגישה לחיים.


    איתי היה תינוק מקסים, רגוע וחייכן.

     --------------------------------------------------------------- 

    יוני 2004 

    "מכשירי השמיעה לא עוזרים כלל לאיתי", אמרה לנו קלינאית התקשורת.

    ידענו, שאיתי אינו מפיק תועלת ממכשירי שמיעה. הוא לא הגיב אפילו לרעשים חזקים כמו טריקת דלת.

    "תשקלו את האפשרות לעשות לו ניתוח שתל קוכליארי", הציעה.

    "מה פתאום?", נדהמתי.

    "תלכו לראות משפחות עם ילדים מושתלים", הציעו אנשי הצוות של מיח"א.

    לשמחתנו הקשבנו לעצתם, הלכנו לראות ילדים מושתלים והתרשמנו מאד.

    "אני רוצה שאיתי יעשה ניתוח שתל קוכליארי כמה שיותר מהר", אמרתי ליואל לאחר הפגישה עם ילדה מושתלת, שתיפקדה נפלא שמיעתית.

    ידעתי שאנו חייבים להעניק לאיתי את מתנת השמיעה.

    --------------------------------------------------------------- 

    ינואר 2005 

    הפעוט הקטן שלי רגוע, מטושטש מתרופות הרגעה שנתנו לו. הוא מחייך, לא מודע ליום החשוב, שישנה את חייו.

    "אחד מכם יכול ללוות אותו לחדר הניתוח", אומר אח.

    נשאתי אותו בזרועותיי. הוא עדיין חייך, חש בטוח בזרועותיי.

    אנשים במסכות המתינו בחדר הניתוח. הם הורו לי להשכיבו על המיטה.

    הם מטפלים בו, מניחים עליו מסכה, שדרכה יוזרם חומר ההרדמה.

    כעת הוא מבוהל. אני מלטפת אותו. הוא מנסה להיאבק בחומר ההרדמה ואני ממשיכה ללטף אותו עד שעיניו נעצמות. לבי נקרע.

    הרופאים מורים לי לצאת. אני יוצאת עם דמעות בעיניים ומנסה להעלימן מהר, כדי לא לצער את אמי ויואל, שחיכו לי בחוץ.

    -

    אחרי 4 שעות ארוכות מדי קוראים לנו לחדר ההתאוששות. אני ממהרת אל המיטה, בה שוכב בני.

    תינוק קטן ישן על המיטה הגדולה.

    תחבושת לבנה ענקית מעטרת את ראשו.

    הוא נראה כה זעיר וחסר אונים.

    אני פורצת בבכי למראהו ומובלת החוצה. שם מנסה להתעשת מהר למענו. מנסה להיזכר למה עשינו את הניתוח הלא פשוט.

    כדי שיזכה לשמוע.

    כדי שחייו יהיו יותר קלים.

    ואז אני שבה אל המיטה והפעם ללא דמעות.

    --------------------------------------------------------------- 

    אפריל 2006 

    "אמא", הוא קורא לי ואני מתרגשת.

    הוא כבר בן שנתיים וקצת. רק כעת החל לדבר מילים בודדות.

    הדרך היתה ארוכה. הוא למד להבין מה הוא שומע.

    יותר משנה מאז הניתוח חלפה עד שזכינו לראות אותו אומר את המילים הראשונות.

    --------------------------------------------------------------- 

    יוני 2007 

    -"אנו בהחלט חושבים שאיתי מתאים לגן רגיל".

    אני מקשיבה גאה לדברי הצוות של מיח"א.

    במשך שנתיים מאז היה בן שנה וחצי היה איתי במעון של מיח"א וקיבל טיפולים ע"י קלינאיות תקשורת.

    "עשיתי לו שוב אבחון שפה", גילתה לי קלינאית התקשורת, "הרגשתי שעשה התקדמות רבה בחודשים האחרונים ואכן הוא סגר את הפער השפתי מילדים שומעים".

    עיניי זורחות. אני מתמוגגת מהשיחה, בה הצוות מביע את התפעלותו מהתקדמותו המהירה של הילד שלי.

    --------------------------------------------------------------- 

    יוני 2008 

    אני במסיבת סיום של גן טרום טרום חובה.

    הילדים עומדים ושרים.

    ביניהם ניצב איתי ואני רואה אותו שר.

    לבי מלא בשמחה.

    שמחתי לגלות שבמשך השנה הראשונה בגן רגיל, הוא השתלב מצויין.

    --------------------------------------------------------------- 

    2009 

    איתי ממשיך לפרוח ולהסב נחת רב.

    הוא אהוד על ילדי הגן.

    יש לו בטחון עצמי רב. הוא משתתף במפגשי הריכוז בהתלהבות רבה והראשון להצביע בכל הפעילויות.

    הוא מתחיל לגלות עניין רב בנושאים רבים כמו אומנות, העולם, מוזיקה ועוד.

    הוא כבר יודע לקרוא שעון.

    הוא סקרן ונהנה ללמוד.

    אני נהנית משאלותיו ומהשיחות עמו. אני מוקסמת מההברקות שלו.

    --------------------------------------------------------------- 

    מרץ 2010 

    הילד שלי מוכיח בגרות ובטחון רב, כשהוא עולה על הבמה בהיכל התרבות ומול קהל של אלפי אנשים מברך ומרגש אותם.


    איתי מברך את הקהל, שהגיע למופע "איתמר פוגש ארנב" בהיכל התרבות. מאחוריו ניצב המנצח של התזמורת הפילהרמונית.

     --------------------------------------------------------------- 

    אפריל 2010 

    במהלך חופשת פסח אני חושדת, שאיתי כבר יודע לקרוא.

    אני מביאה לו חוברת ללימוד קריאה בשלב קמץ פתח.

    "אבא קנה בננה", הוא קורא מתוך חוברת הקריאה ומטעים כל הברה.

    הוא מצליח לקרוא את כל המשפטים בחוברת.

    אני נדהמת, שכן רק בשנה הבאה הוא עולה לכיתה א'.

    "מאיפה למדת לקרוא?", אני משתוממת.

    בכוונה לא לימדתי אותו, כי ידעתי שילמד מהר ולא רציתי שישתעמם בבית הספר.

    איתי משך בכתפיו,

    "לבד".

    אחר כך מיהר להוסיף,

    "זה בזכות ימית (קלינאית התקשורת שלו). היא אמרה לי איך אומרים את האותיות ואז הבנתי".

    ימית עבדה איתו על היגוי ההברות והוא הצליח בכוחות עצמו לקשר בין ההברות שנאמרו לקריאת המילים.

    "אתה מדהים!", חיבקתי אותו.

    --------------------------------------------------------------- 

    איתי הגשים את תקוותו של אביו. למרות שנולד חרש, בסופו של דבר אכן הוא "שומע" כעת.

    אין לי ספק שבזכות שתל השבלול והפוטנציאל הרב שטמון בו, אם ירצה בכך, השמיים לא יהיו הגבול!.

     

    איתי מוכיח שהשמיים הם לא הגבול...


    דרג את התוכן:

      תגובות (142)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/1/12 18:42:

      צטט: מרב 1956 2012-01-06 06:20:10

      איזו תהום !

      ואיזה פער !

      למה שילדים זוכים מפה וילדים משם.

      על אותה חלקת אדמה, בארץ ישראל.

      אחרי שקראתי את הרשומה הזו,של חברתי בקפה 

      forte nina

      http://cafe.themarker.com/post/2487302/

      אני נדהמת.


      ילדייך, ורד, זוכים בגדול להיות שלך ושל יואל.

       

      ריגשת אותי בתגובתך.

      לדעתי זכותו של כל ילד לקבל אהבה, חום ובטחון.

      אך לצערי לא כל הילדים זוכים לכך.

      כמו שהוריי דאגו לטפל ולקדם אותי, כך אני עושה למען ילדיי.

      זה נראה לי טבעי ביותר.

        7/1/12 18:39:

      צטט: אמיר ניצן 2012-01-05 09:29:41

      יש לו הרבה מזל שדאגתם לטפל בו. ילדים אחרים נשארים מוזנחים עם הבעיות שלהם.

       

      גם לי וליואל היה מזל שטיפלו בנו וקידמו אותנו. זה נראה לי טבעי ומתבקש שהורים יעשו הכל למען ילדם. עם אהבה ועבודה אפשר להשיג רבות.

        6/1/12 06:20:

      איזו תהום !

      ואיזה פער !

      למה שילדים זוכים מפה וילדים משם.

      על אותה חלקת אדמה, בארץ ישראל.

      אחרי שקראתי את הרשומה הזו,של חברתי בקפה 

      forte nina

      http://cafe.themarker.com/post/2487302/

      אני נדהמת.


      ילדייך, ורד, זוכים בגדול להיות שלך ושל יואל.

        5/1/12 09:29:

      יש לו הרבה מזל שדאגתם לטפל בו. ילדים אחרים נשארים מוזנחים עם הבעיות שלהם.

        14/4/10 20:35:

      צטט: The Horse Whisperer 2010-04-14 20:21:26

      הכתיבה שלך זכה

      פשוט יוצאת מהלב

      מאד אוהב

      אמיר

      אתם חייבים לבוא לבקר אותי בגולן

       

       

      אמיר,

      מאד ריגשת אותי בתגובתך.

      תודה על ההזמנה לביקור אצלך. מאד מעריכה את זה.

      אכתוב לך בפרטי.

       

        14/4/10 20:21:

      הכתיבה שלך זכה

      פשוט יוצאת מהלב

      מאד אוהב

      אמיר

      אתם חייבים לבוא לבקר אותי בגולן

        14/4/10 20:18:

      צטט: בלהה ד. 2010-04-12 18:04:51

      איזה תענוג!! ילדיך גורמים נחת לכל סובביהם בזכות אישיותם המלבבת, הפוטנציאל הראשוני שלהם הקשור מן הסתם גם בגנים הברוכים שלהם ונכונותם להשקיע ולהתקדם. כיף לשמוע ובטוח שהקלינאית שלהם רווה סיפוק אדיר לראות בהתקדמותו האדירה של איתי ובהמשך כך יהיה גם עם שירה.

       

       

      כן. לשמחתי הילדים שלי בורכו בתכונות רבות שמביאות אותם רחוק.

      גם שירה התקדמה המון בתקופה האחרונה. היא פטפטנית לא קטנה... וכבר אמרו לי לאחרונה שהיא מדברת מדהים ורגיל, שאי אפשר לדעת עליה שיש לה בעית שמיעה.

      תודה לך :-)

       

        14/4/10 20:17:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-04-11 17:36:35

      איזה פוסט שמח, אופטימי ומעודד,

      יישר כח על איתי המתוק,

      כמו גם על מה שאתם מנחילים ותנחילו לו.

      רק בריאות, כמעיין המתגבר.

      בני

       

      תודה לך, בני.

       

        14/4/10 20:16:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2010-04-11 17:06:43

      כאבתי ושמחתי איתך

      אני מאושרת שמה שנשאר זה לשמוח ולשמוח, וכמובן ליהנות מההערות והדברים שלו ושל ביתך שאת מביאה לכאן מדי פעם.

      אני אוהבת אותכם גם ללא הכרות ישירה.

      ישר כוח!!!

       

      מאד מעריכה את אהבתך אלינו.

      ריגשת אותי.

      אכן הדרך לא היתה קלה, אך כעת אנו מאד מאושרים ושמחים שהילדים יכולים לשמוע ושהם התקדמו מדהים.

      תודה לך!!!.

       

        14/4/10 20:15:

      צטט: סטאר* 2010-04-11 13:21:55


      נשיקות לכם  נשיקה

       

      תודה לך ונשיקות בחזרה.

       

        14/4/10 20:14:

      צטט: *תמר* 2010-04-11 13:00:12


      אוה, ורד, בנך מופלא, וכך גם את. ידעתי שאני לא צריכה לבוא היום לקרוא אותך, כי אני חולה והדמעות בעיניים סותמות את האינסטלציה עוד יותר. מצד שני, משום שאני חולה אני בבית, אז הטוב ביותר הוא לקרוא את דברייך.

      }{

       

      אני מקווה שאת כבר מרגישה טוב.

      שולחת לך איחולי החלמה מהירה מלווים בנשיקות.

       

        14/4/10 20:14:

      צטט: .רות המואביה 2010-04-11 10:48:28

      ורד יקרה..

      כמה ריגשת אותי.

      פוסט מצולם נפלא.

      *

       

       

      תודה לך!.

       

        14/4/10 20:13:

      צטט: יהודית ש 2010-04-10 23:28:42

      בכל פוסט ופוסט

      את מצליחה לרגש

      כאשר את כותבת

      על משפחתך הגרעינית

      על ילדיך ובעלך

      או על המשפחה

      הקצת יותר מורחבת

      כמו הסיפור של משפחתך

      על כל אשר עברו בשואה 

      ואחריה עד היום.......

       

      הלוואי ורק תראו

      את הדברים היפים

      של החיים יחד

      עם כולם....... 

       

      אני מגוונת. פעם כותבת על העבר ופעם על העתיד.

      המשותף שזה על משפחתי.

      אמן!. הלוואי שתמיד נראה את הדברים היפים של החיים :-)

       

       

        14/4/10 20:12:

      צטט: yael39 2010-04-10 23:21:14


      איתי מקסים. ואין לי ספק בכך, כי פגשתי אותו. מצפה לו עתיד נפלא.

       

      תודה. נהנינו לפגוש אתכם ומחכים לפגישה הבאה :-)

       

       

        14/4/10 20:10:

      צטט: בובה ושסק 2010-04-10 23:16:58


      למה לחפש תגובות מקוריות, כשכל מה שבא לי להגיד זה מה שכולם כאן אמרו:

      אתם הורים נהדרים לילדים מקסימים, ואתם ממש מעוררי השראה!

       

        

       

      כולכם מרגשים אותי מאד!.

      תודה.

       

        14/4/10 20:10:

      צטט: luis56 2010-04-10 22:23:57

      זה פשוט מרגש

      אני קורא את השלבים השונים

      ומתקדם יחד איתו, גודל איתו

      והלב מתמלא אהבה לילד הקטן הזה

      והערכה רבה לך וליואל על הדרך בה הלכתם איתו

      מרגש מרגש מרגש

      תודה לך.

      יואל.

      (זהו שמי האמיתי)

       

      ריגשת אותי, יואל.

      שמחה לביקורך הראשון כאן.

      תודה גם לך!.

       

        14/4/10 20:09:

      צטט: אור-ואהבה 2010-04-10 22:21:51

       

      את אימאית מכל מה שמשתמע מכך.

      בעזרת סיפורייך את מעודדת ומיידעת אחר חשיבות ומודעות השתל (שלא כולם

      מבינים או אמיצים לראות את פני הדברים).

      איתי ילד יפה להפליא הן מבחינה ויזואלית ופנימית כאחד. 

      תרומתך לחינוכו, החום שנובע מתוכך, צניעותך שאת מפיצה - נוגע בכולנו.

      נותר לי לשלוח חיבוק ענקי לשבוע נפלא - לכם.

       

       

       

       

       

        

       

      תגובתך מאד שימחה אותי!.

       

      מאז שהייתי קטנה חלמתי להיות אמא.

      הרגשתי שזה ייעודי

      ואני שמחה להגשימו ולהיות אמא :-)

       

      תודה.

       

        14/4/10 20:08:

      צטט: CINAM0N 2010-04-10 21:36:45


      את מדהימה

      הבאת סיפור מלא עוצמה, ענווה, יופי, רגש

      הילד שלך מקסים

      ואת מעוררת השראה

      תודה לך ושבוע נפלא

      מוניק *

       

      מוניק, תודה על הפרגון שלך.

       

        12/4/10 20:28:

      צטט: *ענת* 2010-04-10 21:10:11


      את אישה מלאת אור  חיוך

       

      תודה על המחמאה :-)

        12/4/10 20:28:

      צטט: דמעה 2010-04-10 20:32:30


      וואו איזה כיף לשמוע משהו טוב בתור השחור הגדול

      מרגש מאוד!!

      אני בטוחה שגם לכם יש חלק עצום בהתקדמות שלו, האהבה והקבלה שלו לא משנה מי ומה יהיה ..

       

      שמחה שגרמתי לך קצת שמחה.

      כמו שסבתי נהגה לומר: אם בונים בסיס טוב, אז הבניין יעמוד היטב.

      כך זה עם ילדים. אם נותנים אהבה ובטחון, הבסיס של הילד יהיה טוב והוא יכול לצמוח נפלא.

       

        12/4/10 18:04:
      איזה תענוג!! ילדיך גורמים נחת לכל סובביהם בזכות אישיותם המלבבת, הפוטנציאל הראשוני שלהם הקשור מן הסתם גם בגנים הברוכים שלהם ונכונותם להשקיע ולהתקדם. כיף לשמוע ובטוח שהקלינאית שלהם רווה סיפוק אדיר לראות בהתקדמותו האדירה של איתי ובהמשך כך יהיה גם עם שירה.
        12/4/10 17:40:

      צטט: ~יעל~ 2010-04-10 19:33:17

      התמונה האחרונה

      מעבירה כל כך יפה וברור את המסר

       

       

      שבוע טוב ~♥

       

       

      תודה. מאד אהבתי את התמונה. גיסי צילם את איתי קופץ וזה נראה כ"כ הולם את המשפט "השמיים הם לא הגבול".

       

        12/4/10 17:39:

      צטט: pozit 2010-04-10 17:54:34

      ורד מה הפלא   עם אמא ואבא כאלה???

      גנים חזקים  הטובים  שבטובים

      פוזית*

       

       

      חייכת אותי :-)

       

        12/4/10 17:37:

      צטט: סמדר עיצוב in 2010-04-10 15:33:38

      ורד תודה.

      תודה ששיתפת אותנו בשלבי התפתחותו של איתי המקסים,

      בגישה שלכם הבריאה לגדלו כילד רגיל,

      בהתמודדות ובהחלטה לנתח ולתת לו סיכוי לשמוע.

      הבטחון והאהבה שאתם נותנים לאיתי ואחותו הם שמקנים ויקנו להם כלים להתמודד ולהתקדם בחיים עם בטחון ואמונה בעצמם וכמו שכתבת עבורם "השמים הם לא הגבול"...

      סמדר

       

      סמדר, שמחה לראותך כאן.

      תודה לך.

       

        12/4/10 17:37:

      צטט: טל בר.ג 2010-04-10 12:21:47

      אני כל כך מסכימה איתך בגישה שלך לגבי החרשות....ורד המשםחה שלכם מעבר לכך שהיא מדהימה היא פשוט מודל ללמידה לאנשים!!! ואת אם יכולת נדירה של להמחיש את הדברים...

      יקירתי אני לא מוצאת מילים!!!

       

      את מקסימה. יודעת את זה?.

      תודה לך על הפרגון הרב.

       

        12/4/10 17:36:

      צטט: *יואל* 2010-04-10 12:07:34


      התרגשתי מאוד מהמילים שכתבת כאן מכל הלב אני רוצה להגיד כמה מילים שקודם כל ההצלחה והקרדיט מגיע בראש ובראשונה לאיתי ולשירה אחותו שניהם לבד עשו את העבודה הקשה והנפלאה אומנם אנו עזרנו להם להשתלב אבל רב העבודה הם עשו לבד בעזרת נחישות אהבה לשיעורי הדיבור שזה הקטע שלא כולם אוהבים בגלל שזה דורש הקשבה תרגולים לאין סוף לשבת 40 דקות בשיעורים אבל אצל איתי ושירה זה בא בשמחה ואהבה לקלינאיות התקשורת ומפה גם ההצלחה בדיבור הנפלא והברור שלהם דבר שני זה היכולת המופלאה שלהם בהשתלבות בחברה השומעת ובגנים הרגילים הם הוכיחו את עצמם שהם לא שונים מהילדים השומעים וכולם חברים של כולם וגם מחוץ לגן המפגשים בגינה הגדולה כפי שהם קוראים לה ומשחקים אפילו עם ילדים חדשים אכן הציפיות שלנו התגשמו מהר מאוד מהצפוי בזכות השתל ואני אפילו זוכר שביום שאיתי הוכרז כחירש זה קצת צבט אותי אבל אים הייתי יודע שבמהלך ה6 שנים הבאות איתי יעשה את המהפך כבר לא הייתי מודאג ביום שנודע שאיתי חירש ובאמת אני ואת יכולים להיות גאים בהחלטה הכל כך חשובה והמשמעותית שעשינו ויכולים לסמן וי אחד גדול ואת המשיכי לכתוב כל כך יפה אוהב את כולכם שלכם יואל

       

      אני מסכימה איתך. ההצלחה היא של איתי ושירה. יש להם פוטנציאל גדול שעם אהבה והשקעה יכולים לממש אותו.

      אני שמחה שהם משתפים פעולה יפה עם קלינאיות התקשורת ונהנים מכך. לי סיפרו שאני לא אהבתי לשתף פעולה עם הקלינאיות כילדה קטנה...

      אכן הציפיות שלנו התגשמו מעל ומעבר. ואני כ"כ שמחה!!!.

      תודה לך, אהובי. אני אוהבת אותך מאד מאד מאד.

       

        11/4/10 20:02:

      צטט: אור-ית 2010-04-10 10:42:36


      איזה ילד מדהים !

       

      אשרייך .

       

      תודה לך.

       

      איזה פוסט שמח, אופטימי ומעודד,

      יישר כח על איתי המתוק,

      כמו גם על מה שאתם מנחילים ותנחילו לו.

      רק בריאות, כמעיין המתגבר.

      בני

      כאבתי ושמחתי איתך

      אני מאושרת שמה שנשאר זה לשמוח ולשמוח, וכמובן ליהנות מההערות והדברים שלו ושל ביתך שאת מביאה לכאן מדי פעם.

      אני אוהבת אותכם גם ללא הכרות ישירה.

      ישר כוח!!!

        11/4/10 13:21:

      נשיקות לכם  נשיקה
        11/4/10 13:00:


      אוה, ורד, בנך מופלא, וכך גם את. ידעתי שאני לא צריכה לבוא היום לקרוא אותך, כי אני חולה והדמעות בעיניים סותמות את האינסטלציה עוד יותר. מצד שני, משום שאני חולה אני בבית, אז הטוב ביותר הוא לקרוא את דברייך.

      }{

        11/4/10 10:48:

      ורד יקרה..

      כמה ריגשת אותי.

      פוסט מצולם נפלא.

      *

        10/4/10 23:28:

      בכל פוסט ופוסט

      את מצליחה לרגש

      כאשר את כותבת

      על משפחתך הגרעינית

      על ילדיך ובעלך

      או על המשפחה

      הקצת יותר מורחבת

      כמו הסיפור של משפחתך

      על כל אשר עברו בשואה 

      ואחריה עד היום.......

       

      הלוואי ורק תראו

      את הדברים היפים

      של החיים יחד

      עם כולם....... 

        10/4/10 23:21:

      איתי מקסים. ואין לי ספק בכך, כי פגשתי אותו. מצפה לו עתיד נפלא.
        10/4/10 23:16:


      למה לחפש תגובות מקוריות, כשכל מה שבא לי להגיד זה מה שכולם כאן אמרו:

      אתם הורים נהדרים לילדים מקסימים, ואתם ממש מעוררי השראה!

       

        

        10/4/10 22:23:

      זה פשוט מרגש

      אני קורא את השלבים השונים

      ומתקדם יחד איתו, גודל איתו

      והלב מתמלא אהבה לילד הקטן הזה

      והערכה רבה לך וליואל על הדרך בה הלכתם איתו

      מרגש מרגש מרגש

      תודה לך.

      יואל.

      (זהו שמי האמיתי)

        10/4/10 22:21:

       

      את אימאית מכל מה שמשתמע מכך.

      בעזרת סיפורייך את מעודדת ומיידעת אחר חשיבות ומודעות השתל (שלא כולם

      מבינים או אמיצים לראות את פני הדברים).

      איתי ילד יפה להפליא הן מבחינה ויזואלית ופנימית כאחד. 

      תרומתך לחינוכו, החום שנובע מתוכך, צניעותך שאת מפיצה - נוגע בכולנו.

      נותר לי לשלוח חיבוק ענקי לשבוע נפלא - לכם.

       

       

       

       

       

        

        10/4/10 21:36:


      את מדהימה

      הבאת סיפור מלא עוצמה, ענווה, יופי, רגש

      הילד שלך מקסים

      ואת מעוררת השראה

      תודה לך ושבוע נפלא

      מוניק *

        10/4/10 21:10:

      את אישה מלאת אור  חיוך
        10/4/10 20:51:

      צטט: mom.doc 2010-04-10 08:40:18

      איזה יופי

       

      תודה  :-)

       

       

        10/4/10 20:50:

      צטט: anaatti 2010-04-10 07:36:16


      ורד יקרה,,

       כולי נרגשת למקרא דברייך,, אין מילים לנוכח גישתך ותפיסתך 

       של ההתמודדות שלכם הטיבעית בנחישות עם מוטו חזק שהכל אפשרי,,,,

       האופטימיות מתוך מילותייך למרות מה שבדרך,

       מוכיחה שאכן עם תיקווה  ונחישות הכל אפשרי והנה בנך המקסים, בהחלט הוכיח שהשמיים הם לא הגבול,

       את גבול ומופת  ומביאה אור ותקווה *

       ממני בהערכה מכל הלב,,,

       

      למדתי את זה דרך הוריי- שהכל אפשרי.

      אבי שנפצע בצבא ורגלו נקטעה לא נתן למגבלה שלו להפריע לו.

      הוא השתתף באולימפיאדות נכים וזכה במדלית זהב.

      זה מה שלמדתי ממנו. המגבלה לא צריכה להוות מכשול. והכל אפשרי, אם מאמינים בכך.

      אני מאמינה בגישה החיובית. היא מובילה למקומות יפים.

      תודה רבה לך על הפרגון.

       

        10/4/10 20:48:

      צטט: saskia 2010-04-10 05:49:04

      אני שומעת בקול שלך בהירות גדולה

      ואוהבת מאד לקרוא את מה שאת כותבת.

      תודה

      נ.

       

      אהבתי את מילותיך.

      שימחת אותי וגם התודה לך.

       

        10/4/10 20:47:

      צטט: joeyav 2010-04-10 05:10:51


      מרגש! השמיים הם באמת הגבול, רק אם אנחנו מחליטים כך. בהצלחה במסע אל הכוכבים ומעבר....

       

       

      נכון. הכל תלוי בגישה שלנו.

      אם נאמין שנוכל להשיג, אז נשיג.

      זה מה שלמדתי מהוריי ובני משפחתי.

      תודה :-)

        10/4/10 20:46:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2010-04-10 00:52:51

      מרגש

      איזה ילד מתוק ומקסים.

      לא קל ללוות ילד קטן - תינוק, לניתוח, את מאוד אמיצה.

       

       

      התקופה שלפני הניתוח היתה מאד מלחיצה ומלווה בחששות כבדים.

      לא רק אני הייתי אמיצה, אלא גם אביו יואל.

      שנינו הבנו שחייבים לקחת החלטה אמיצה למענו ויותר מאוחר למען אחותו הקטנה שירה.

      אכן אחר כך ידענו שעשינו את הבחירה הנכונה.

      תודה.

       

        10/4/10 20:45:

      צטט: shauli-nameri 2010-04-10 00:44:53


      תודה על תשומת ה

        מקסים

       

      תודה על ביקורך.

       

        10/4/10 20:44:

      צטט: הטרמילר 2010-04-10 00:15:47


      תענוג גדול לך. לכולנו :)

       

      תודה :-)

       

        10/4/10 20:44:

      צטט: גליתיי 2010-04-09 23:04:18


      ילד נפלא להורים נפלאים!

      חשוב שיהיה בריא ומאושר, כך גם אתם.

       

      אמן!. אושר ובריאות זה מה שחשוב בחיים.

      תודה.

       

        10/4/10 20:43:

      צטט: אורית גפני 2010-04-09 22:29:37

      ורד יקירה - השפה העברית דלה מידי בכדי להביע במילים את שיעור קומתך !!

      דרכך האופטימית והמאמינה  - הקנו לאיתי ולכל משפחתכם - יכולת התמודדות אינסופית...

      מצדיעה לך ורד - את פשוט אלופה ומרגשת !!

       

      אורית המקסימה, מאד מאד מאד ריגשת אותי בתגובתך!!!.

      תודה לך על הפרגון אליי.

       

       

        10/4/10 20:42:

      צטט: מ. חבר 2010-04-09 22:06:26


      אחד הפוסטים המשמחים, היפים והאופטימיים

       

      שימחת אותי מאודדד

       

      גם אתה שימחת אותי במילותיך ובביקורך :-)

       

       

        10/4/10 20:39:

      צטט: דפנה אופיר 2010-04-09 21:59:56

      איזה פוסט מרגש..

      כתבת נפלא..

      ואיזה יופי שאיתי פורץ גבולות...

      הוא מדהים!!!

       

      תודה על הפרגון והמחמאות.

      הוא אכן ילד מדהים ואם ירצה בכך, יוכל להגיע רחוק.

       

       

        10/4/10 20:32:


      וואו איזה כיף לשמוע משהו טוב בתור השחור הגדול

      מרגש מאוד!!

      אני בטוחה שגם לכם יש חלק עצום בהתקדמות שלו, האהבה והקבלה שלו לא משנה מי ומה יהיה ..

        10/4/10 20:26:

      צטט: ronitbhappy 2010-04-09 21:25:41


      ילד מדהים והורים מדהימים ואמיצים, שילוב מנצח אין גבול!!!!

       

       

      חייכת אותי.

      תודה רבה.

      שולחת לך חיבוק.

        10/4/10 20:25:

      צטט: ליאת z 2010-04-09 21:14:34


      מרגש.

       

      אמא מרשימה לילד מקסים

       

      שמחתי לראותך כאן!.

      תודה לך.

       

        10/4/10 20:19:

      צטט: *גילה** 2010-04-09 21:12:49

      כבר קראתי, הגבתי וכיכבתי

      קבלי עוד כוכב לפוסט נפלא **

      שבת שלום מתוקה ♥

       

      תודה לך, ידידתי.

      מאחלת לך שבוע מהנה.

       

        10/4/10 20:18:

      צטט: yochi2323 2010-04-09 19:15:38

      ורד זו את המדהימה.

      את מדהימה כל פעם מחדש ביכולת הביטוי שלך,

      בחוזק שלך,

      בשני הילדים שגידלתם,

      באישיות שלך ובכלל.

      לכבוד הוא לי להכירך אישית אותך ואת שירה הילדה המדהימה

      אני יודעת שאני משתמשת יותר מדי במילה מדהים אבל לצערי לא מצאתי שם תואר אחר.

      ועכשיו אני מחכה להכיר גם את איתי....

       

       

      יוכי המקסימה,

      מאד ריגשת אותי בתגובתך ואף גרמת לי להסמיק.

      תודה לך. מאד שמחנו להכירך סוף סוף.

      בקרוב גם תכירי את איתי :-) ואז את כבר מכירה את כולנו :-)

      ד"ש חם לאיוי ופיקה. שירה סיפרה עליהם לאיתי וליואל.

       

        10/4/10 20:16:

      צטט: תו רון 2010-04-09 19:10:23

      מאד מרגש!!

       

      תודה לך.

       

        10/4/10 20:15:

      צטט: קוכליאה 2010-04-09 18:59:33


      פוסט מצויין.

      ישר שמתי קישור באתר שבלולים!

      יופי תמשיכי ככה!

       

      איריס

       

       

      תודה לך.

      שמחה ששמת קישור באתר השבלולים.

      המון נשיקות מכולנו.

       

        10/4/10 19:33:

      התמונה האחרונה

      מעבירה כל כך יפה וברור את המסר

       

       

      שבוע טוב ~♥

        10/4/10 18:31:

      צטט: אפי! 2010-04-09 18:41:54

      אין הרבה דברים יותר קשים מלראות את הילד שלך בבית חולים.

      כל הכבוד על הנחישות להיות למענו, לפחד למענו...

      שבת שלום

       

      נכון. נראה לי שזו היתה החוויה הכי קשה שלי. זה מאד קשה לראות את הילד שלך שוכב בבית חולים.

      התקופה לפני הניתוח היתה מאד מלחיצה והיו חששות רבים.

      עברתי את זה פעמיים- גם עם איתי וגם עם שירה.

      עם איתי זה היה הכי קשה, כי לא ידעתי למה לצפות.

      אצל שירה היה גם קשה, אך פחות, כי הייתי יותר מוכנה נפשית.

      אך זה היה שווה הכל. כעת כשהם מתפקדים נפלא שמיעתית ונהנים כ"כ מהשמיעה, אני מאד מאושרת, שעשינו את זה למענם.

       

        10/4/10 18:27:

      צטט: שרונצ'וק 2010-04-09 18:38:47

      אחחח...ריגשת אותי :-)

      והתמונה האחרונה נהדרת!!!

      סופ"ש נפלא ורד

       

       

      גם אני מאד אוהבת את התמונה הזו, שאותה צילם גיסי המוכשר.

      היא נראתה לי מאד מתאימה למשפט "השמיים הם לא הגבול".

      תודה לך.

       

        10/4/10 18:25:

      צטט: אביה אחת 2010-04-09 17:43:42


      ורד יקרה

      את לא יודעת כמה ריגשת אותי עם הפוסט הזה

      קראתי אותו עוד אתמול בלילה

      קוראת אותו עכשיו וחושבת גם ש

      השמיים - לא לא הגבול!

      ואיתי יעוף גבוה גבוה

      תודה למילים שריגשו אותי כל כך

      תודה לתמונות של איתי המלאך -

      הוא מקסים ונהדר הילד

      תודה ושבת שלווה

       

       

      גם את ריגשת אותי מאד בתגובתך המפרגנת מאד.

      מודה לך על הידידות שלך עמנו

      ושולחת לך חיבוק מכל הלב.

       

        10/4/10 17:54:

      ורד מה הפלא   עם אמא ואבא כאלה???

      גנים חזקים  הטובים  שבטובים

      פוזית*

       

        10/4/10 15:33:

      ורד תודה.

      תודה ששיתפת אותנו בשלבי התפתחותו של איתי המקסים,

      בגישה שלכם הבריאה לגדלו כילד רגיל,

      בהתמודדות ובהחלטה לנתח ולתת לו סיכוי לשמוע.

      הבטחון והאהבה שאתם נותנים לאיתי ואחותו הם שמקנים ויקנו להם כלים להתמודד ולהתקדם בחיים עם בטחון ואמונה בעצמם וכמו שכתבת עבורם "השמים הם לא הגבול"...

      סמדר

        10/4/10 12:21:

      אני כל כך מסכימה איתך בגישה שלך לגבי החרשות....ורד המשםחה שלכם מעבר לכך שהיא מדהימה היא פשוט מודל ללמידה לאנשים!!! ואת אם יכולת נדירה של להמחיש את הדברים...

      יקירתי אני לא מוצאת מילים!!!

        10/4/10 12:07:

      התרגשתי מאוד מהמילים שכתבת כאן מכל הלב אני רוצה להגיד כמה מילים שקודם כל ההצלחה והקרדיט מגיע בראש ובראשונה לאיתי ולשירה אחותו שניהם לבד עשו את העבודה הקשה והנפלאה אומנם אנו עזרנו להם להשתלב אבל רב העבודה הם עשו לבד בעזרת נחישות אהבה לשיעורי הדיבור שזה הקטע שלא כולם אוהבים בגלל שזה דורש הקשבה תרגולים לאין סוף לשבת 40 דקות בשיעורים אבל אצל איתי ושירה זה בא בשמחה ואהבה לקלינאיות התקשורת ומפה גם ההצלחה בדיבור הנפלא והברור שלהם דבר שני זה היכולת המופלאה שלהם בהשתלבות בחברה השומעת ובגנים הרגילים הם הוכיחו את עצמם שהם לא שונים מהילדים השומעים וכולם חברים של כולם וגם מחוץ לגן המפגשים בגינה הגדולה כפי שהם קוראים לה ומשחקים אפילו עם ילדים חדשים אכן הציפיות שלנו התגשמו מהר מאוד מהצפוי בזכות השתל ואני אפילו זוכר שביום שאיתי הוכרז כחירש זה קצת צבט אותי אבל אים הייתי יודע שבמהלך ה6 שנים הבאות איתי יעשה את המהפך כבר לא הייתי מודאג ביום שנודע שאיתי חירש ובאמת אני ואת יכולים להיות גאים בהחלטה הכל כך חשובה והמשמעותית שעשינו ויכולים לסמן וי אחד גדול ואת המשיכי לכתוב כל כך יפה אוהב את כולכם שלכם יואל
        10/4/10 10:42:


      איזה ילד מדהים !

       

      אשרייך .

        10/4/10 08:40:
      איזה יופי
        10/4/10 07:36:


      ורד יקרה,,

       כולי נרגשת למקרא דברייך,, אין מילים לנוכח גישתך ותפיסתך 

       של ההתמודדות שלכם הטיבעית בנחישות עם מוטו חזק שהכל אפשרי,,,,

       האופטימיות מתוך מילותייך למרות מה שבדרך,

       מוכיחה שאכן עם תיקווה  ונחישות הכל אפשרי והנה בנך המקסים, בהחלט הוכיח שהשמיים הם לא הגבול,

       את גבול ומופת  ומביאה אור ותקווה *

       ממני בהערכה מכל הלב,,,

        10/4/10 05:49:

      אני שומעת בקול שלך בהירות גדולה

      ואוהבת מאד לקרוא את מה שאת כותבת.

      תודה

      נ.

        10/4/10 05:10:

      מרגש! השמיים הם באמת הגבול, רק אם אנחנו מחליטים כך. בהצלחה במסע אל הכוכבים ומעבר....
        10/4/10 00:52:

      מרגש

      איזה ילד מתוק ומקסים.

      לא קל ללוות ילד קטן - תינוק, לניתוח, את מאוד אמיצה.

        10/4/10 00:44:

      תודה על תשומת ה

        מקסים

        10/4/10 00:15:

      תענוג גדול לך. לכולנו :)
        9/4/10 23:04:


      ילד נפלא להורים נפלאים!

      חשוב שיהיה בריא ומאושר, כך גם אתם.

        9/4/10 22:29:

      ורד יקירה - השפה העברית דלה מידי בכדי להביע במילים את שיעור קומתך !!

      דרכך האופטימית והמאמינה  - הקנו לאיתי ולכל משפחתכם - יכולת התמודדות אינסופית...

      מצדיעה לך ורד - את פשוט אלופה ומרגשת !!

        9/4/10 22:06:


      אחד הפוסטים המשמחים, היפים והאופטימיים

       

      שימחת אותי מאודדד

        9/4/10 22:01:

      צטט: ליריתוש 2010-04-09 17:38:38


      כוכב ראשון אחרי הנחיתה בארץ, - לאיתי המדהים ומשפחתו המדהימה לא פחות!!!!

      אין לי ספק שזו הייתה אכן השקעה לא קטנה אך התוצאות לא יכולות להיות פחות מאלו, אין מצב אחר.

      שבת שלום לכם מהחוזרים זה עתה מסיציליה, האי המדהים שבדרום איטליה..

       

       

      לירית המקסימה,

      ברוכה השבה לארצנו.

      מקווה שנהנית מהטיול. בטוחה שיש המון תמונות יפות.

      איזה כבוד הענקת לי, שבאת ראשונה אליי.

      ההשקעה השתלמה בגדול ואני מאושרת לראות את ילדיי "שומעים" ונהנים מכל פלאי שתל השבלול.

      שתהיה לך ול-י' היקר שבת נעימה.

       

        9/4/10 21:59:

      איזה פוסט מרגש..

      כתבת נפלא..

      ואיזה יופי שאיתי פורץ גבולות...

      הוא מדהים!!!

        9/4/10 21:58:

      צטט: ריקי ogol 2010-04-09 17:33:32

      ריגשת אותי*

      זכית בילד ומשפחה מקסימה ואת ראוייה להיות אם העולם מבחינתי!!!

       

      את מקסימה ומרגשת אותי.

      מחמאה ענקית הענקת לי, אך אני בטוחה שיש אמהות רבות שראויות להיות אם העולם.

      בעיניי זה טבעי לנסות לתת לילד את הכי טוב שאפשר.

      וכמובן המון אהבה.

      שזה גם מה שאת עושה :-)

        9/4/10 21:57:

      צטט: אילת פורת 2010-04-09 17:31:47

      מותק של ילד *

       

      בהחלט :-)

        9/4/10 21:56:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-04-09 16:46:40

      זה היה ברור שאיתי יקדים את בני גילו וידע לקרואחיוך

      ילד מחונן יש לכם

      שיהיה בריא וימריא לגבהים בכל המובנים !

      ולכם ורד ויואל יקרים-הרבה נחת משני ילדיכם!

       

      כבר מגיל צעיר מאד ידעתי שהוא ילד מאד נבון.

      לא רק שהוא נבון, אלא גם מאד סקרן, אוהב ללמוד ובעל זכרון מעולה.

      הוא מאד מזכיר אותי בילדותי.

      תודה לך על הברכות, ידידתי היקרה.

       

       

        9/4/10 21:55:

      צטט: יולי 157 2010-04-09 16:44:12


      ורד יקרה,

       

      השיתוף שלך מדהים, מרגש ומעורר השראה.

      איתי נראה מקסים, ומגיעה לך כל שניה של נחת...חתיכת דרך עברת ובאומץ.

       

      לא רק שאיתי נראה מקסים, אלא הוא באמת ילד מקסים.

      תענוג להיות הורה שלו.

      כולנו עברנו דרך ארוכה ולא קלה, אך היום נהנים מהתוצאות :-)

      תודה לך.

       

        9/4/10 21:53:

      צטט: *רונן* 2010-04-09 16:33:48

      אני מרגיש שייך למשפחה

      איזו הנאה והתרגשות!

      ילד מקסים

      ואכן אני מאחל לו מכל הלב שהשמיים לא יהיו הגבול........ 

       

      תודה לך, רונן.

      אתה אכן ידיד של המשפחה.

      מלווה אותנו לכל אורך הבלוג ותמיד מפרגן.

      שתהיה לך שבת נעימה וטיול מהנה.

       

        9/4/10 21:52:

      צטט: mi alma 2010-04-09 16:31:13


      נפלא ומרגש *

      מרגש ונפלא *

      להתמוגג!

      תודה על השיתוף יקירה :)

       

      תודה. אני נהנית לשתף. אתם כ"כ מפרגנים לי!.

      מאד התרגשתי מההפתעה שלך :-)

       

        9/4/10 21:52:

      צטט: מביטה 2010-04-09 16:30:01

      מופלאה את

       

      ומופלא הילד :)

       

       

       

      אני ממש מסמיקה מכל המחמאות.

        9/4/10 21:51:

      צטט: או-לי 2010-04-09 12:45:43

      מדהים

       

      תודה רבה לך.

       

        9/4/10 21:50:

      צטט: אירה ג 2010-04-09 12:38:13

      השמים לא הגבול כשמשפחה כמו שלו הם המקפצה.

       

      מאד ריגשת אותי עם המשפט היפהפה הזה.

      תודה!.

       

        9/4/10 21:50:

      צטט: בת יוסף 2010-04-09 11:48:17


      איזה ילד! קסם.

      אין סוף לגאוותכם בו.

       

      נכון. הוא קסם של ילד :-)

      תודה וברוכה השבה מהודו.

       

        9/4/10 21:25:

      ילד מדהים והורים מדהימים ואמיצים, שילוב מנצח אין גבול!!!!
        9/4/10 21:14:


      מרגש.

       

      אמא מרשימה לילד מקסים

        9/4/10 21:12:

      כבר קראתי, הגבתי וכיכבתי

      קבלי עוד כוכב לפוסט נפלא **

      שבת שלום מתוקה ♥

        9/4/10 21:01:

      צטט: דרך הטוב 2010-04-09 09:29:48


      איזה יופי. ממש מרגש!!!

      קרוב משפחה שלי הוא מהראשונים שעברו ניתוח כזה דומה ועשו על הסיפור שלו חוברת הדרכה של מיח"א - הסיפור של אלעד.

      לפני כ3 שנים עשינו סרט לבר המצווה שלו על הסיפור שלו.

       

      שיהיה לכם הרבה נחת,

      איילת

       

      איזה עולם קטן...

      כשדיברו איתנו על האפשרות לעשות שתל שבלול לאיתי, נתנו לנו לראות את חוברת ההדרכה "הסיפור של אלעד". עד היום אני זוכרת את הסיפור ואת אלעד המתוק. לא ייאמן שהוא כבר גדול.

      מרגש!.

      תודה, איילת.

       

        9/4/10 20:59:

      צטט: ifat_perlman 2010-04-09 08:32:59

      ילד תותח להורים תותחים!

       

      תודה רבה.

       

       

        9/4/10 20:58:

      צטט: תמי ליבנה 2010-04-09 08:16:55

      צטט: רחל נפרסטק 2010-04-08 22:43:26


      כולכם מדהימים. משפחה מדהימה.

      וכמה חשובה ההמצאה של שתל השבלול.

       

       


      מסכימה עם כל מילה.

       

      תודה.

       

       

        9/4/10 20:58:

      צטט: אורנה ע 2010-04-09 07:34:40

      איזה ילד יפה.

      אין לי ספק שהשמיים אכן לא הגבול עבורו בעזרתכם.

      ברור לי שהוא יגדל להיות אדם מאושר.

      ילד מוכשר שכזה ברור שחלק מזה בזכות האמונה האין סופית שלכם ביכולת שלו וההתגברות על הקשיים.

       

      מה שחשוב שהוא ילד יפה בפנים.

      ילד רגיש וטוב, שאף פעם לא יפגע במישהו בכוונה.

      אנו בהחלט משדרים לילדים שלנו שהם ילדים רגילים כמו כל אחד אחר. זה גם מה שאנו חשים באמת על עצמנו.

      אני מאד מקווה שהוא יהיה אדם מאושר. זה המשאלה שלי לילדיי- שיהיו מאושרים ושלמים עם עצמם.

      תודה לך.

       

        9/4/10 20:55:

      צטט: יצחק. ב 2010-04-09 05:42:56

      השמים הם לא הגבול גם לאהבתך.

       

      המשפט המקסים שלך מאד מאד מאד ריגש אותי.

       

        9/4/10 20:46:

      צטט: מאיה113 2010-04-09 04:46:41

      כוכב עם אהבה לאיתי

      כמו תמיד רגשת אותי חיבוק ענק

      חברה שלי:)))))))))))

       

       

      תודה, יקירתי.

      שולחת חיבוק בחזרה

      ומאחלת לך שבת נהדרת.

        9/4/10 20:45:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-04-09 02:05:33


      את מרגשת אותי כל פעם מחדש בכתיבה שלך.

      בחיים שלך..

      איזה יופי. ואיזה ילד יש לכם!

       

       

      תודה רבה לך.

      שמחתי לראותך כאן.

       

        9/4/10 20:29:

      צטט: *גילה* 2010-04-09 01:54:47


      שוב הצלחת לרגש אותי ורד

      איזה ילד יפה - העיקר שיהיה בריא

      שתהיו כולכם בריאים

      שבת שלום לך, ליואל ולשני ילדיכם המתוקים

      נשיקות - גילה *

       

      תודה על המחמאות.

      אכן הכי חשובה זו הבריאות.

      זה מה שמאחלת לכולנו- בריאות ואושר.

      נשיקות בחזרה.

       

       

        9/4/10 19:15:

      ורד זו את המדהימה.

      את מדהימה כל פעם מחדש ביכולת הביטוי שלך,

      בחוזק שלך,

      בשני הילדים שגידלתם,

      באישיות שלך ובכלל.

      לכבוד הוא לי להכירך אישית אותך ואת שירה הילדה המדהימה

      אני יודעת שאני משתמשת יותר מדי במילה מדהים אבל לצערי לא מצאתי שם תואר אחר.

      ועכשיו אני מחכה להכיר גם את איתי....

        9/4/10 19:10:
      מאד מרגש!!
        9/4/10 18:59:


      פוסט מצויין.

      ישר שמתי קישור באתר שבלולים!

      יופי תמשיכי ככה!

       

      איריס

        9/4/10 18:41:

      אין הרבה דברים יותר קשים מלראות את הילד שלך בבית חולים.

      כל הכבוד על הנחישות להיות למענו, לפחד למענו...

      שבת שלום

        9/4/10 18:38:

      אחחח...ריגשת אותי :-)

      והתמונה האחרונה נהדרת!!!

      סופ"ש נפלא ורד

        9/4/10 18:33:

      צטט: אביטל אשל 2010-04-09 01:02:38

      איתי כל-כך מרגש, מקסים!

       

      כשהייתי ילדה הייתי מתרימה של מיח"א במשך כמה שנים, הם עושים עבודה נהדרת.

       

      אכן מיח"א עושים עבודה נפלאה.

      אנו רואים במיח"א בית חם.

      עד היום ילדיי באים למיח"א לפעילויות ולשיעורים עם קלינאיות תקשורת.

      בפסח אפילו הילדים ביקרו בגן של מיח"א ונהנו מכך.

      תודה.

       

        9/4/10 18:32:

      צטט: קצת פריקית 2010-04-09 00:27:10

      ורד את חייבת לכתוב את כותבת נהדר!!

      למרות שאני מכירה כבר את הסיפור,

      קראתי אותו בהנאה רבה ואפילו לחלוחית

      קטנה הסתירה לי בזוית העין קריצה

      אין ספק שהילד שלך יגיע רחוק...

      נדמה לי שמוצרט היה חרש כשכתב את

      הסמפוניה האחרונה שלו או שאני מתבלבלת

      במוזיקאים, בכל אופן אחד מהם היה חרש

      כשכתב את הסמפוניה האחרונה שלו את זה

      לבטח אני יודעת, אבל בשמות אף פעם לא הייתי טובה

      אז.....

      באמת השמיים הם לא הגבול עבורו

      והוא כל כך יפיוף הקטנצ'יק הזה חהחהחה

       

      ריגשת אותי בתגובתך.

      בטהובן התחרש בשנות ה-20 המאוחרות שלו, אך החרשות שלו לא מנעה ממנו להמשיך לכתוב סימפוניות.

      אם היה נולד חרש, לא היה יכול לכתוב מוסיקה.

      במקרה איתי מאד אוהב מוסיקה קלאסית של באך, מוצרט ובטהובן.

      תודה לך על המחמאות לאיתי.

      גם אני חושבת שהוא ושירה יגיעו רחוק, אם ירצו בכך. יש להם פוטנציאל רב.

       

        9/4/10 17:43:


      ורד יקרה

      את לא יודעת כמה ריגשת אותי עם הפוסט הזה

      קראתי אותו עוד אתמול בלילה

      קוראת אותו עכשיו וחושבת גם ש

      השמיים - לא לא הגבול!

      ואיתי יעוף גבוה גבוה

      תודה למילים שריגשו אותי כל כך

      תודה לתמונות של איתי המלאך -

      הוא מקסים ונהדר הילד

      תודה ושבת שלווה

        9/4/10 17:38:


      כוכב ראשון אחרי הנחיתה בארץ, - לאיתי המדהים ומשפחתו המדהימה לא פחות!!!!

      אין לי ספק שזו הייתה אכן השקעה לא קטנה אך התוצאות לא יכולות להיות פחות מאלו, אין מצב אחר.

      שבת שלום לכם מהחוזרים זה עתה מסיציליה, האי המדהים שבדרום איטליה..

        9/4/10 17:33:

      ריגשת אותי*

      זכית בילד ומשפחה מקסימה ואת ראוייה להיות אם העולם מבחינתי!!!

        9/4/10 17:31:
      מותק של ילד *
        9/4/10 16:46:

      זה היה ברור שאיתי יקדים את בני גילו וידע לקרואחיוך

      ילד מחונן יש לכם

      שיהיה בריא וימריא לגבהים בכל המובנים !

      ולכם ורד ויואל יקרים-הרבה נחת משני ילדיכם!

        9/4/10 16:44:


      ורד יקרה,

       

      השיתוף שלך מדהים, מרגש ומעורר השראה.

      איתי נראה מקסים, ומגיעה לך כל שניה של נחת...חתיכת דרך עברת ובאומץ.

        9/4/10 16:33:

      אני מרגיש שייך למשפחה

      איזו הנאה והתרגשות!

      ילד מקסים

      ואכן אני מאחל לו מכל הלב שהשמיים לא יהיו הגבול........ 

        9/4/10 16:31:


      נפלא ומרגש *

      מרגש ונפלא *

      להתמוגג!

      תודה על השיתוף יקירה :)

        9/4/10 16:30:

      מופלאה את

       

      ומופלא הילד :)

       

       

        9/4/10 12:45:

      מדהים

        9/4/10 12:38:
      השמים לא הגבול כשמשפחה כמו שלו הם המקפצה.
        9/4/10 12:29:

      צטט: כריסטין 2010-04-08 22:55:12

      יקירתי

      כמה שאת יודעת היכן לגעת בנימי נשמתי

      כל הכבוד

      כריסטין **

       

       

      תודה, כריסטין.

      שתהיה לך שבת נפלאה.

       

        9/4/10 12:29:

      צטט: sherry refael 2010-04-08 22:53:40


      תבורכי

       ילד מקסים.

      כתבת באופן מרגש.

      *שלך שרי

       

      שרי, שימחת אותי בתגובתך. תודה.

       

       

        9/4/10 12:28:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-04-08 22:43:26


      כולכם מדהימים. משפחה מדהימה.

      וכמה חשובה ההמצאה של שתל השבלול.

       

       

      תודה על המחמאות. הסמקתי...

      אכן שתל השבלול הוא המצאה נפלאה המשפרת איכות חיים ומאפשרת מימוש רב של הפוטנציאל שקיים.

       

       

        9/4/10 12:27:

      צטט: דוריסיאן 2010-04-08 22:23:51

      ורד יקרה,

      נראה שלכם- אין השמים מהווים גבול

      כי אם מטרה עליונה 'בלבד'

      התברכתם(:

       

      כיף לראותך כאן!.

      חינכו אותי ששום דבר לא צריך להוות לי מכשול.
      ואני אכן מאמינה בכך- אין דבר העומד בפני הרצון.

      אני יודעת שאני ברת מזל ובורכתי.

      תודה ושיהיה לך שבוע נפלא.

       

        9/4/10 12:24:

      צטט: אוריתי1 2010-04-08 22:22:22


      כתבתי בעבר וכותבת שוב

      אין אין עליך

      כל פוסט וההתרגשות שלו

      וכל ילד וההתרגשות שלו

      כשיש הורים כמוכם

      מה הפלא שהילדים כל כך נפלאים

      מאחלת לך את כל האושר שבעולם

       

      כל ילד הוא מיוחד.

      וכשמדובר בילדים שלך, המיוחדות עוד יותר מיוחדת :-)

      תודה לך על האיחולים. זה מה שאני מבקשת לעצמי וליקיריי: אושר.

       

       

        9/4/10 12:23:

      צטט: ~עיניים~ 2010-04-08 22:21:23


      איזה ילד יפה ומתוק

       

      ואיזו כתיבה

       

      את פשוט נהדרת

       

       

      תודה על המחמאות והפרגון!.

       

        9/4/10 12:22:

      צטט: תכשיט 2010-04-08 22:15:20


      ילד מדהים....

       

      מרגשת אותי שוב ושוב....

       

      כוכב ענק לאיתי....

       

       

      בעיניי הוא ילד מדהים ונפלא.

      אני שמחה שבורכתי בו ובאחותו (פוסט עליה בקרוב...).

      תודה רבה לך.

      מחכים לפגוש אותך בקרוב.

       

        9/4/10 11:48:


      איזה ילד! קסם.

      אין סוף לגאוותכם בו.

        9/4/10 09:29:


      איזה יופי. ממש מרגש!!!

      קרוב משפחה שלי הוא מהראשונים שעברו ניתוח כזה דומה ועשו על הסיפור שלו חוברת הדרכה של מיח"א - הסיפור של אלעד.

      לפני כ3 שנים עשינו סרט לבר המצווה שלו על הסיפור שלו.

       

      שיהיה לכם הרבה נחת,

      איילת

        9/4/10 08:32:
      ילד תותח להורים תותחים!
        9/4/10 08:16:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-04-08 22:43:26


      כולכם מדהימים. משפחה מדהימה.

      וכמה חשובה ההמצאה של שתל השבלול.

       

       


      מסכימה עם כל מילה.
        9/4/10 07:34:

      איזה ילד יפה.

      אין לי ספק שהשמיים אכן לא הגבול עבורו בעזרתכם.

      ברור לי שהוא יגדל להיות אדם מאושר.

      ילד מוכשר שכזה ברור שחלק מזה בזכות האמונה האין סופית שלכם ביכולת שלו וההתגברות על הקשיים.

        9/4/10 05:42:
      השמים הם לא הגבול גם לאהבתך.
        9/4/10 04:46:

      כוכב עם אהבה לאיתי

      כמו תמיד רגשת אותי חיבוק ענק

      חברה שלי:)))))))))))

        9/4/10 02:05:


      את מרגשת אותי כל פעם מחדש בכתיבה שלך.

      בחיים שלך..

      איזה יופי. ואיזה ילד יש לכם!

        9/4/10 01:54:


      שוב הצלחת לרגש אותי ורד

      איזה ילד יפה - העיקר שיהיה בריא

      שתהיו כולכם בריאים

      שבת שלום לך, ליואל ולשני ילדיכם המתוקים

      נשיקות - גילה *

        9/4/10 01:02:

      איתי כל-כך מרגש, מקסים!

       

      כשהייתי ילדה הייתי מתרימה של מיח"א במשך כמה שנים, הם עושים עבודה נהדרת.

        9/4/10 00:27:

      ורד את חייבת לכתוב את כותבת נהדר!!

      למרות שאני מכירה כבר את הסיפור,

      קראתי אותו בהנאה רבה ואפילו לחלוחית

      קטנה הסתירה לי בזוית העין קריצה

      אין ספק שהילד שלך יגיע רחוק...

      נדמה לי שמוצרט היה חרש כשכתב את

      הסמפוניה האחרונה שלו או שאני מתבלבלת

      במוזיקאים, בכל אופן אחד מהם היה חרש

      כשכתב את הסמפוניה האחרונה שלו את זה

      לבטח אני יודעת, אבל בשמות אף פעם לא הייתי טובה

      אז.....

      באמת השמיים הם לא הגבול עבורו

      והוא כל כך יפיוף הקטנצ'יק הזה חהחהחה

        8/4/10 22:55:

      יקירתי

      כמה שאת יודעת היכן לגעת בנימי נשמתי

      כל הכבוד

      כריסטין **

        8/4/10 22:53:


      תבורכי

       ילד מקסים.

      כתבת באופן מרגש.

      *שלך שרי

        8/4/10 22:43:


      כולכם מדהימים. משפחה מדהימה.

      וכמה חשובה ההמצאה של שתל השבלול.

        8/4/10 22:23:

      ורד יקרה,

      נראה שלכם- אין השמים מהווים גבול

      כי אם מטרה עליונה 'בלבד'

      התברכתם(:

        8/4/10 22:22:


      כתבתי בעבר וכותבת שוב

      אין אין עליך

      כל פוסט וההתרגשות שלו

      וכל ילד וההתרגשות שלו

      כשיש הורים כמוכם

      מה הפלא שהילדים כל כך נפלאים

      מאחלת לך את כל האושר שבעולם

        8/4/10 22:21:


      איזה ילד יפה ומתוק

       

      ואיזו כתיבה

       

      את פשוט נהדרת

        8/4/10 22:15:


      ילד מדהים....

       

      מרגשת אותי שוב ושוב....

       

      כוכב ענק לאיתי....

      פרופיל

      ורד א.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין