אני לא באמת אוהב אותה. למרות שאני חייב לשמוע ממנה שהיא אוהבת אותי. כל אחד צריך שיאהבו אותו. אני גבר מבוקש. אין לי אקסית אחת שלא מתחננת שאשאר איתה בקשר ואהיה חבר שלה ואקנה לה דברים ואקח אותה לבילויים ואקשיב לסיפורי גיל ההתבגרות שלה, אפילו אם היא לא מרפה מהם גם כשהיא קרובה לחמישים.
דינה, למשל, היא צריכה הרבה תשומת לב, המון. כל הזמן קורים לה סיפורים שצריך להקשיב להם ואחר כך לעודד אותה שהכול בסדר, שהיא בסדר, שזה לא אומר עליה כלום, שכל אישה הייתה יכולה ליפול ככה בהתמסרות מוחלטת לזרועות גבר שיודע לחייך ולכתוב ולדבר. למרות שבחיי, אני לא מבין, יש לה אותי בתור דוגמא ומופת למודל גברי אמיתי. אמנם גוץ מחוצ'קן, אבל גבר! כל יום היא רואה איך אני לוקח את הבדידות של נשים ומפיח בהן אור ותקווה, איך אני מגרש את הצללים מהחיים שלהן, איך אני מגלגל את הדברים ככה שהן נתפסות לגמרי, כל כך קל לתפוס אישה. לא צריך כלום, צריך כמה מילים טובות, יכולת ניסוח סבירה, יכולת לתת תשומת לב, יכולת לחבק, וירטואלית כמובן, ככה שכשאני כבר מעביר את המסך לחיים האמיתיים, אני לא צריך לבזבז זמן על חיבוקים, נשיקות ומילים טובות. יש לי הרבה להספיק בנקודה הזאת. חיבוקים זה לאימפוטנטים. אני הבטחתי סקס מעולמות אחרים. אני גבר שעומד במילה שלו. והמילה שלי עומדת. אפילו שהיא לא מתפוצצת.
אין הרבה גברים שמשקיעים את הזמן בחוכמה כמוני להשיג זיון. גברים לא מבינים שאישה תוותר מהר מאוד על הכרזת העצמאות 'אני לא נותנת בלילה הראשון' אם רק יתנו לה סיבה טובה להיאחז. אם יגרמו לה להאמין שהיא לא תיפול. אם יחזיקו לה את היד ויסתכלו לה בעיניים ויגידו לה שמלבדה אין אף אחת. שהיא היחידה שהצליחה לראות מעבר, לתוכי פנימה, ולזהות אותי כמו שאני באמת. כל אישה רוצה להאמין שהיא כזאת שרואה מעבר.
אוח! והן כל כך אוהבות שאני מדבר איתן על הבדידות שלי! לאישה האחרונה שהייתי איתה, למשל, סיפרתי אגדות שלמות על טיול שעשיתי בסוף שבוע לבד למכתש רמון. שלא לקחתי איתי אף אחד ואף אחת, שארזתי שק שינה, אוהל ופינג'ן והקמתי לי היאחזות קטנה לאיזה ארבעים ושמונה שעות של בדידות זוהרת, שבלילה הבערתי אש והתחממתי מולה, שהצבעים של הלילה עושים לי את זה, ושחשבתי עליה שם, שאף פעם לא פגשתי אישה כמוה. שאני לא נוהג להתוודות ככה, אבל שהיא עושה לי את זה.
אם אישה יכולה להיות כל כך מטומטמת, שהיא קונה את הסיפורים שלי, מגיע לה אותי.
אם כמה מילים מנוסחות בקפדנות גורמות לה להתמסר תוך כמה שניות, לא אותי היא צריכה להאשים.
אחרי הכול, בן אדם שאין לו אהבה הוא בן אדם מת. בן אדם שאין לו חיבור חזק עם נפש מבינה ומקשיבה, הוא לא ממש חי. עד שבאתי דינה לא ממש חיה. אני מקשיב לה, אני לא מוותר עליה, אני לא כמו כל הגברים שניצלו אותה והלכו לפני האור הראשון. היא כמעט הרימה ידיים אבל בזכותי היא עדיין מחייכת.
למרות שיש לי מישהי עכשיו שנותנת לי לזיין אותה. הרבה זמן חיכיתי שתבוא אחת כזאת שלא יכולה עלי. אחת שויתרה מראש על גינוני החיזור של העולם הזה והיא עושה מה בראש שלה, והיא עושה את זה בקלות. איתה לא הייתי צריך להשקיע אפילו שורה אחת מהטקסטים שאני עושה עליהם כל הזמן קופי-פייסט ושולח. היא אפילו צחקה עלי על זה. היא אמרה לי 'יאלה יאלה. טמבל, אני פותחת רגליים בשביל הרבה פחות מזה. מה נראה לך'.
הלכתי לראות מי זאת האישה הזאת שלא צריכה שיגעו לה בלב לפני שנוגעים לה בתחתונים ומצאתי מנהלת מפעל של רגשות אבודים. הייתי אמור להרגיש כמו בדיסנילנד, נכון? אבל לא הייתי כל כך בעניין. אני צריך לכבוש. להרגיש שאי אפשר בלעדי, שהיא אוהבת אותי, דקה לפני שאני גומר... סליחה, לא מילה טובה. דקה לפני שאני משליך. אני גבר מבוקש אני. אני לא יכול ככה. אני צריך שיתנו לי להוכיח את הבקיאות שלי בספרות, תיאטרון וחרטות אחרות שגורמות לאישה לפעור עיניים מתפעלות. רק אחר כך אני יכול לזיין. אני לא יכול טראח בום לתקוע ולהתחפף. אני צריך שהיא תיילל לי שהיא מתחילה להתאהב. אני צריך להרגיש שהיא לא יכולה בלעדי. אני יכול לגמור רק אם אישה מתחננת שלא אעזוב אותה לעולם.
בינתיים אני משקיע את הזמן שלי בדינה, ובצילה, ובגילי, ובשוש, והיום הצטרפה עוד פראיירית לשורותינו. זאת עסקה לא רעה בשביל נשים כמוהן. אני לא מבין מה הן מתלוננות. אני נותן להן כמה דקות של הפגת הבדידות, נצמד אליהן קצת, מגיע עם יין טוב, סימפתיה ורגש. וכל מה שהן צריכות לתת בתמורה זה לא לשגע אותי אחרי שאני גומר. מה כבר ביקשתי.
בן אדם שאין לו אהבה, יעשה הכול בשביל קצת תשומת לב. בשביל לא להסתכל מהחלון על החיים בחוץ, בשביל לשבת בבית קפה ולספר לאוזן קשבת על הלב השבור. דינה למשל, שלוש פעמים בשבוע נשבר לה הלב והיא צריכה את התשובות שלי כדי לנשום יותר בקלות ולא להיגרר למקום הזה של השנאה, שאין ממנו דרך חזרה.
בלילות אני חורש את הרשת. לונה פארק של נשמות אבודות שמתרוצצות אחוזות תזזית בחיפוש אחר אחיזה.
הן שמחות לקראתי. העיניים שלהן נוצצות כשאני מעלה אותן לגבהים שהן לא חלמו עליהם. קדימה בייבי. בואי תהיי התינוקת הקטנה של אבא. את יודעת שאת רוצה את זה.
| 
בלאק סמארה
בתגובה על כשבריג'יט פגשה את בלה
שמואל זילבר
בתגובה על גיבורים מהבהבים
צילום בזמן אמת
בתגובה על פוטו רצח
בלה פלור
בתגובה על שלא תשתלט עליך הריקנות
אלמה א.
בתגובה על מעשנת וטוחנת
אורי אשכנזי
בתגובה על מסיבת בריכה מחופפת
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב לי לשמוע , וכן...ילדותי מהבחינה שלא מבין את המורכבות האנושית.
מאחלת לך בעיקר טוב
נשים, שבעבור חופן תשומת לב מוכנות למכור את הפראראי שלהן
מבחינתי הן נואשות, איכס, כמה ילדותי שזה ייראה לך!!!
אני כל כך רחוק מעבר לילדות
תסבירי לי, מה פתטי? מה לא בסיידר בזה? אני חושבת שלרב האנשים באיזשהו שלב בחייהם יש מצבים שיכולים להיות מוגדרים כ"פתטיים" אז מה? זה רק הופך אותנו ליותר אנושיים ורגישים.
לא רוצה לשפוט אף אחד על נקודות החולשה שלו. גם לי יש נקודות חלשות לפעמים. רוצה להאמין שמותר לי.
כדאי שנעמיד דברים על דיוקם.
נשים חורשות את הרשת בלילות, לא פחות מגברים.
פתטי, אבל נכון.
כל כך לא מבינה את המונחים "נואשות" איחס"...
בעיני, זה קושי עצום להיות במקום הזה, ועצוב עצוב לנשים ויחד עם זאת לגבר שטורח כל כך הרבה יושב כל הלילה, נובר ברשת, עושה כל כך הרבה מאמצים....מזה אם לא בדידות עצומה ונואשות בדיוק כמו אותן נשים.
הכאב הוא של כל הצדדים, ולכן אינני מוצאת מקום למילים ילדותיות וחסרות רגש כמו נואשות או איחס.
במילה אחת:
נואשות
איכסס
ריקי - לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב.
מקסימוס - לא טריוויאלי, לא מובן מאליו, ובהחלט כיף לדעת ולשמוע.
לולה - מעניין שכתבתי את הפוסט הזה בדיוק אחרי שקיבלתי החלטה חגיגית לכבוד האביב - להיות נחמדה יותר לגברים.
יש החלטות בחיים, שכל כך מיותר לקחת.
אלוהים ! כמה את טובה !!!!!!!!
למרות שבאופן אישי הייתי כותבת את הטקסט הזה בלשון נקבה... בלשון שלי...
את מבינה....? האקדח שלי מכוון לשם.... ללב שלהם.... אוהבת להושיט את היד ולגעת שם
בהבדל אחד גדול
הוא מוכר אשליה בשביל לקבל את אהבתן
אני אוהבת לאהוב אותם באמת.
הוא זקוק להיות נאהב ואני אוהבת לאהוב.
אם הוא אוהב אותי זה בונוס.
אבל זה אחד הטקסטים היותר חזקים ומדויקים שקראתי מזה כבר זמן רב.
בום. ישר ללב.
כל הכבוד.
באמת.
העולם מלא סתומות נואשות פתייות מאמינות,
מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא אם הוא קם עם פרעושים...
זה פוסט עצוב עצוב.
ואף אחד לא יגיד לי להירגע!!!!!
ויתרת מהר מדי.... רק בגלל שהוא חבר?
:)
לטעמי, אחד הפוסטים החזקים ביותר שלך.. ויוה פלור!
אתה מבלבל אותי עם מישהי שנרגעת
אתה מבלבל אותי עם מישהי שמחפשת נקמה.
אף זבל לא יקח כמובן מאליו את העובדה שאתן את חיי על מנת לקבל את חברותו המזויינת.
אף זוהמת ביוב לא יסתכל עלי מלמעלה בטוב לב סלחני שמקבל אותי למרות שאני.
אף אפס לא יתיימר לדעת מה עובר לי בראש או בלב ויחליט בתגובה לצאת למשחק כדורגל צולע.
הנקמה מתוקה
תיזהרי מסוכרת
את מכירה אחד כזה?
אתם חייבים להפסיק להגיב ככה, כי מקור הפוסט הנוכחי והקודם (זה עם השפן), מתקשר אלי בהיסטריה על כל תגובה שלכם, ומפגיז אותי בהודעות מתחננות, ובאופן כללי נכנס למצב קטטוני של איבוד עשתונות.
המגלומניה שלו חטפה ישר בביצים. זה לא משהו שאפשר להמשיך לחיות איתו. הוא צריך להוכיח לי שאני חיית טרף מרוקאית שהדם עלה לה קצת יותר מידי לראש ושהוא סולח לי על חמת הזעם הלא תרבותית שלי, תוך שעובר לו בראש שהוא היה צריך להקשיב לאימא ולא להסתבך עם נשים שבאו מהמדבר, ושהוא יודע שלמרות הכל אני מחבבת אותו. לא אוהבת. מחבבת.
של נעליך מעל רגליך, Psicho, זאת הליגה של הגדולים. בחיים לא תקבל מנוי. אין לך את הקלפים הנכונים.
אה, ובקשר לתגובות, קצת הייתי חולקת עךל המילה 'מצחיק', אבל אני לא אשבור לכם אותה.
אז די, תמשיכו...
עומק הבדידות הוא של שני הצדדים
רק נדמה שיש צד אחד שמנווט.
אבל כמו שכתבת, אין אחד בלי השני.
כמו החיים, עצוב ומצחיק, נידרש ותלותי קורבני ומתקרבן
ובעיקר, מורכב יותר ממה שנראה.
בלה - כל הכוכבים אליך.
איזה דו"ח נוקב ואמיתי ועצוב ופתאטי ומכמיר ובעיקר מאוד מאוד תובנתי של גברים מסויימים.
כמעט מפחיד עד כמה שאת מסוגלת לתאר את הדברים דרך הראש שלהם, אבל רק כמעט.
ולא מפתיע בכלל.
חזק, נשכני, מדוייק (להבנתי), כואב וללא רחמים.
חשוב להציב מראה לפעמים.
פוסט נכון ומצחיק ועצוב ופתאטי
מוכר נוגע ומפחיד
מדהים איך את מצליחה גם להצחיק וגם לתת בוקס בבטן
בגלל זה את זו את , בלה *
שיר - דווקא רעיון לא רע. אני ממליצה לך לחשוב פעמיים על מפגש בינינו. זה עלול להיגמר אחרת לגמרי מכפי שציפית
פיצקית - בטוח שזה נכון גם מהצד השני. נשים הן לא פחות, ואולי אפילו יותר, הרבה יותר, גרועות מגברים.
שחף - מה שיפה אצלי זה שאני עושה טעויות רק בשביל לחזור עליהן שוב ושוב, כדי לוודא שאני עושה אותן נכון
בלוש,
את מתארת את זה יפה מהצד השני,
לגבי הצד שלנו,
אני יכולה להודות שאני רואה שיש מקרים דומים לזה לחלוטין,
חוויתי איזה אחד(-:
ממש יכולת כיבוש מדהימה יש לכמה מהם הא?
בלוש נשמה כתבת מדריך לסוטה המתחיל??
כן כן גברים יקרים (ולא כל כך) יהלומים שבסביבינו
זה פשוט סטייה להשתמש בנפש אבודה והחלשה של אישה
שבסה"כ מחפשת אהבה
וכןןןן אני אוהבת כשאוהבים אותי (אבל כל מיני גננים לא ממש מבורכים אצלי)
מצד שני.................. קקה על הראש שלכם !!!!!!!
מתה עליך נשמה ... (אני אוהבת אותך בלי שאבקש ממך להכנס למיטה)