הי

היום החלטתי שאני אמלא את השאלון שיש פה בבלוג אבל דרך פוסט שאכתוב - ככה אני לא אהיה מוגבלת במקום :)

אז ככה, נתחיל בטלוויזיה, אני ממש לא טיפוס של סדרות קבועות אבל אני חייבת להודות כאן שהייתי די מכורה לתכנית האח הגדול, לא הייתי מנויה לערוץ הזה שמשדר 24 שעות ביממה, לא עד כדי כך מכורה, אבל עכשיו אני יכולה להגיד באומץ - מה יש לאנשים נגד התוכנית הזאת? למה וממתי זה הוגדר כרדוד? לא יודעת, אני אישית חושבת שדרך ההתבוננות הזאת אפשר לגלות הרבה דברים מעניינים, מצחיקים, מרגשים וגם אפלים על עצמנו ועל אחרים.. אני יודעת שאולי זה נשמע לחלק מכם ניסוח די מצטדק כדי לתת לעצמי נימוק ריאליסטי למה אני אוהבת את "הזבל הזה" אבל כך אני חושבת.. חוץ מזה, גיליתי הרבה אנשים שהגיבו ככה אבל בסוף גיליתי שהם גם מכורים בדיוק כמוני :)

חוץ מזה, אין משהו מיוחד שאני אוהבת לצפות בו בטלוויזיה במיוחד.  סיפרתי לכם בפוסט הראשון שלי שבנסיון לשפר את העניין שלי ושל בן זוגי בחיי הנישואין שלנו החלטנו לא לצפות בטלוויזיה יותר כשאנחנו יחד בבית, אז אפשר לומר שפשוט התרגלתי לזה, וזה כבר לא ממש מעניין אותי. 

אה, שכחתי לציין שאני מאד אוהבת תוכניות בישול, לא כי אני מבשלת את מה שאני רואה אלא כי אני יכולה לחלום אח"כ על דברים יותר מוחשיים :) בד"כ אין לי כח להשקיע יותר מידי..

הגעתי לקולנוע - ואו, אני אוהבת כל כך הרבה סרטים - באופן כללי אני אוהבת הרבה מאד סרטים ואני רואה הרבה מאד סרטים (זה "כאילו" לא נחשב טלוויזיה, הבנתם?:) ) כמובן שאני אוהבת את כל הקלאסיקות (טוב, לא ממש את כולן) אבל אם אני חושבת על משהו שאין עליו אחידות דעים (כי אחרת זה לא מעניין)  אז אני יכולה להצהיר פה שלא כל כך הבנתי על מה המהומה באווטאר - יש ביצועים יפים ומתוחכמים אבל מסר נדוש וסתם עלילה צפויה. אולי כגודל הציפיות כך גודל האכזבות ולכן אני מגיבה כך..

אני אוהבת סרטים שגורמים לי אחרי שאני רואה אותם לרצות לטרוף את הבן זוג שלי (אל תדאגו, במובן החיובי:)) סרטים כמו היומן ורומנטיים אחרים.. את טיטניק (זוכרים?) ראיתי אותו שוב לפני חודש, כי היה בא לי לראות אותו מיד אחרי אווטאר סתם כדי להשוות עבודה של אותו בימאי. תרגיל נחמד ומומלץ - יש המון משותף 

ראיתם את חופים? (סרט ישן יחסית) זה גם סרט שריגש אותי מאד.. ראיתי השבוע את הסרט הסוד שבעיניים - סרט בספרדית, אני מאד אהבתי את המקצב שלו - איטי, משהו שכל כך משתלב יפה עם השפה המתגלגלת הזו, היפה הזו, העלילה ממש לא מי יודע מה אבל הרגשתי שאני נכנסת לעולם אחר כשצפיתי בסרט..

אני באמת לא יכולה להצביע על משהו ספציפי כי שוב - אני אוהבת באופן כללי סרטים והרבה..אז הלאה - לשאלה הבאה..

מוזיקה - טוב, אני רק יכולה לומר שכל מי שנכנס לביתי ורואה את האוסף שלי, לא כל כך מצליח להבין מה בדיוק הסגנון שלי - יש לי מהקיור עד סלין דיון, ממטליקה עד אוסף שירי האהבה הנפוליטנים וכו' וכו'.  עד גיל 20 פלוס בערך, מוזיקה עברית לא זכתה להיות מושמעת באוזני, (עכשיו אני אומרת שאוזני לא זכו לשמוע עד אז מוזיקה עברית..) עד שבשנות העשרים לחיי, טסתי לשליחות בארה"ב ושם פתאום הרגשתי לא שלמה בלי מוזיקה עברית - שם הרגשתי את החסר הזה ושם הכרתי זמר, מאד לא מוכר אך יחד עם זאת מאד מוכשר (מומלץ) - שלמה ארצי. שמעתם עליו? גיליתי גם את שלום חנוך וגיליתי גם את השירים היותר ישנים, השקטים, שדי גדלתי עליהם בתור ילדה ואז התחלתי לחזור אליהם..

היה לי מוזר לשמוע באוטו דיסק של ריטה או שלמה ארצי אבל עכשיו, כמה שנים טובות אחרי - מוזר לי שלא :)

אני כנראה מאלו שאוהבים הכל כמעט - אם אני בערב במצב רוח רומנטי אני שומעת איזה משהו בספרדית טוב, או בלוז משגע כזה (חולת בלוז) אגב, אני ממליצה בחום למי שבא לו מוזה כזאת, על הפסקול של הסרט woman on top  - פשוט מעולה, או הדיסק בספרדית של דיוויד ברוזה. לפעמים, כשפשוט בא לי משהו לזוז איתו, אז אני שומעת את ברייאן אדאמס, בון ג'ובי או את שריל קרואו ואם בא לי משהו לשיר איתו - כזה משהו טוב לנסיעה לילית שאפשר לשיר במלוא הגרון, אז כמובן זה שלמה ארצי, שלום חנוך - תלוי באיזה מצב רוח אני...

באופן כללי, אני מאד ממליצה על פסקולים - יש בהם גיוון כזה כיפי שאף פעם לא משעמם :) (בטח שמתם לב שאני מעיקר שומעת מוזיקה ברכב, בבית אין לי אפילו זמן לחשוב על זה..)

אוכל - אני לא טיפוס של מתוקים בכלל - שוקולד עושה לי בחילה ולא ברור לי למה אנשים אוהבים גלידה - זה קר!! אני טיפוס של מלוח - גבינות (כן, גם המסריחות), לחמים טובים וגם בשר טוב, למרות שאני ממש בקושי אוכלת בשר - אין לי מושג אפילו איך קונים את זה - יש שם בסופר כל כך הרבה דברים אדומים כאלו - איך יודעים מה לבחור? פעם לקחתי עלון כזה שמסביר איך כל חלק בבקר נקרא ואיזה בישול מתאים לו אבל איך אני אמורה לדעת מה עושים עם זה? עוף זה הרבה יותר קל אז זה מספק אותי לעת עתה.. 

היום הכנתי לשבת עוץ מוקפץ בטריאקי עם ערמונים קלויים - נשמע טוב, אה? נקווה שיהיה גם טעים..

ספר - אני תולעת הספרים האולטימטיבית - אני קוראת 2-3 ספרים בשבוע ובלי ספר אני באמת באמת לא מצליחה להרדם.. סיפרתי כבר בפוסט שלי שמאד אהבתי את פרש הברונזה של פאולינה סיימונס ואת הקתדרלה שליד הים, צילה של הרוח - בקיצור - רומנים היסטוריים, כיף לי להיכנס לעולם אחר, לתקופה אחרת... מאד מומלץ גם עשבי פרא של מייקל קנינגהם.

אני ממש לא רוצה להישמע פלצנית או מתנשאת אבל אני פשוט מתחברת כמעט ורק למתורגמים, אני מצטערת שזה נשמע כך אבל אחרי שקוראים ספר מתורגם, לקרוא אחד שלא, זה פשוט לא זה.

אולי גם פשוט לא בא לי לקרוא על משהו מוכר כל כך כמו המציאות הישראלית, כמו שהרגשתי שראיתי את עג'מי למשל - הספר הוא כלי לברוח למקום נעים מהמציאות היומיומית שלנו.. לא?

חיה - לגמרי אריה ..החיה הזאת עושה לי את זה ממש, יש בה עוצמה כזאת מדהימה, אני יכולה לבהות מרותקת במסך טלוויזיה כשיש תוכנית בנשיונל ג'אוגרפיק על אריות, זה מאד מזכיר לי גברים - מושכים, מהפנטים (טוב, לא כולם..) כריזמטיים אבל תכלס - עצלנים לא קטנים.. התחתנתי עם בן מזל אריה לא כי התאמצתי אלא פשוט גיליתי אח"כ שרוב מי שיצאתי איתו היה בן מזל אריה או ממזלות האש (אני טלה - אש לגמרי)

מכיוון שאין באפשרות אדם מן הממוצע לגדל אריה כחיית מחמד, אז הייתי בוחרת כלב. ממש, אבל ממש, לא חתול, אני מהטיפוסים שלא אוהבים בלשון המעטה חתולים. ויסלחו ל אוהביהם..

חלום - זה הכי קשה כי זו השאלה היחידה שלא על משהו מוחשי וקיים. אני נוכחת לגלות שפעם היה לי הרבה יותר קל לומר מה החלומות שלי, היום, לוקח לי הרבה זמן.  אני חושבת שזה פשוט בגלל שאני יותר מציאותית, כל חלום שקופץ לי לראש אני ישר בודקת בראש עד כמה זה בר ביצוע, אני צריכה תמיד להזכיר לעצמי שחלומות הם ללא הגבלה והם יכולים להיות רק שלי. לפעמים שוכחים שעצם קיום החלום כבר עושה לנו טוב..נכון?

אז עם כל הפלסופים שלי על חלום, כשאני חושבת מה החלום שלי, אין לי משהן כל כך מוגדר - להיות מאושרת כל הזמן, חיי נישואים טובים וארוכים, חיי משפחה טובים ולהיות מאושרת במה שיש לי (מכל הבחינות).  נראה לי מספיק, לא?

טוב, אז אני מקווה שהיה לכם מעניין להכיר אותי קצת יותר לעומק..

שבת שלום!