כותרות TheMarker >
    ';

    יותר זול מפסיכולוג

    יש לי הרבה מה להגיד.
    יהיו שיטענו הרבה מדיי..
    מדברת כבר מגיל 7 חודשים.

    שקט מבשלים היא פינה שלאט לאט תופסת יותר נפח בבלוג. ולא, אני לא בשלנית מקצעוית ובטח לא צלמת מדופלמת. סתם אחת שנהנית לעבוד במטבח ולא חושבת שצריך לפחד מהכנת אוכל ואפייה.

    המתכונים שמעלה לכאן הם כמו ספר זכרונות בשבילי, כולל הערות על איך הרגיש הבצק בזמן ההכנה ואיזה תבלין צריך להוסיף למה.

    גיליתי, שכשאני במטבח, יותר קל לי להקליד בבלקברי, בגוגל, את שם המנה שרוצה להכין ולהכנס לבלוג שלי ולהזכר בכמויות ובהרגשה, במקום ללכת למחשב שבחדר העבודה :-)

    אומן בעל שם הכין לי סושי ולא השתכנעתי

    6 תגובות   יום שישי , 9/4/10, 16:14

     

    לא מתה על סושי. זהו. אמרתי את זה ועכשיו אפשר להתחיל.

    כשנועה התקשרה אלי לפני שבועיים והציעה שאגיע לסדנת סושי כחלק מההקדמה לתערוכת מבשלים אמרתי לה את מה שאומרת לכל מי שמוכן לשמוע בשנה האחרונה - לא מוכנה לקחת חלק במשחק הזה מה גם שלא אוהבת סושי. כן, יש לי דיעה מאוד נחרצת בנוגע למסחרה שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים לפיה כל זב חוטם שפותח בלוג הופך מומחה ומוזמן או מזמין את עצמו לארוחות חינם ושמוזינג במסעדות, בד"כ יוקרתיות.

    מילא היו זבי החוטם יודעים לכתוב או בעלי תובנות מחכימות אבל הם בסך הכל אוהבים ארוחות חינם ואותי זה מוציא מהדעת. אז כן, נמנעתי באדיקות מכל האירועים שהיו והסתלבטתי ארוכות על חברים שכן הלכו. סדנת הסושי הזו שהייתי בה היא יוצא מהכלל מבחינתי וחזרתי לסורי מייד כשהסתיימה. גם את ההזמנה הזוגית שחילקו למשתתפים השארתי שם.

    בואו נסכם ומהר את נושא הסדנה - הבטיחו ועשו בילד אפ של אירוע עולמי עם בועז צאירי, אומן בעל שם, כך הוא הוצג - האנג'לינה ג'ולי של הסושי (שהוא גם הבעלים של מסעדת סאקורה), קיבלנו אדם (מה ההגדרה למי שמתמחה בהכנת סושי? שף? סושימן?) נפוח ויהיר שלא מבין את הקונספט שלשמו הגיע - אירוע בלוגרים - שנזף בנו כל הזמן, התעמר במצלמים ואסר על ציוצים. אחרי למעלה משעה שבה הוא יושב על הכיסא כמו אפנדי ומספר לנו על נפלאותיו כמייבא הראשון של האדממה לארץ, על הזבל שנקרא סושי ושמוכרים כאן, על אשתו היפנית וילדיו שלא רק דוברים את השפה אלא גם כותבים אותה, על אמא של אשתו שמכינה סושי מעולה למרות שאומרים שנשים לא מכינות סושי טוב ועל ההבדל בין אוסקי ויפני הוא התפנה לדבר על סושי.

     

    אז למדנו שאת תערובת הסוכר-חומץ-מלח אפשר להשאיר במקרר עד חצי שנה וכשמארחים כדאי להכין את הכל מראש ושסלמון קפוא הוא ממש בסדר ואין צורך לטרוח לחפש סלמון טרי. המממ למדתי. בסדר (עם כל הכבוד - אני אמשיך להתעקש על סלמון טרי למרות ההמלצה שלו).

    כשהסתיימה ההרצאה הקצרה הזו ניגש בועז למלאכת הכנת הרולים. כאמור, לא חובבת סושי אז תסלחו לי אם לא מגלה בקיאות בשמות המנות. יכולה לדבר איתכם שעות על ממולאים ועל קוסקוס ועל תבשילי קדירה ועופות בכל מיני רטבים לא על סושי. הוא חתך ועיצב וסידר והכין כמות סבירה שאמורה לאפשר ל-15 אנשים מורעבים (3 שעות בכל זאת..) להתרשם (משו כמו 3-4 יחידות לאדם).

     

    אני מודה ומתוודה - למרות שלא חובבת סושי, אורז בפני עצמו אני כן אוהבת, וגם סלמון במיוחד כשהוא מעושן, וגזר גם, ואבוקדו ולכן חשבתי לעצמי שאם יוצא לי לאכול מידיו של אומן בעל שם כמו צאירי, יש מצב שאשנה את דרכי וכ"כ אתלהב שאהפוך חובבת סושי כבדה. אז טעמתי מהסושי. כאמור אורז ואצה. לא נפלתי מהכיסא ולא הרגשתי שאכלתי משו שלא דגמתי בעבר ממסעדת פקין או ג'ירף שעושות סושי לא רע לכשעצמן אבל לא מוכרות בזכות מומחיותן בו.

    אכלנית סושי לא יצאתי מהסדנה הזו.

     

    גולת הכותרת מבחינתי היתה דווקא ההקדמה לערב. גיא איילון מאיילון תערוכות שיזם את התערוכה הדביק אותי בהתלהבות שלו. ככלל, עצם קיומה של התערוכה מאוד סקרן אותי כבר ממרץ כשהתחילו הדיבורים והפרסומים עליה. כמי שמאבדת את הצפון בכל פעם כשנכנסת לספייסס, הבית השני שלי, אירוע קולינרי גדול ומגוון במשך 3 ימים עם סדנאות מעשיות, הרצאות ועשרות של מציגים מתחומי המזון והציוד הגסטרונומי הוא חגיגה של ממש מבחינתי.

     

    אז נרשמתי כבר לסדנה של אורי שפט ממאפיית לחמים. אחרי סדנת הלחם שעשיתי אצל גולי פנחסוב זו הזדמנות מבחינתי לשדרג את מה שלמדתי ואחריה אני מתכוונת לשרוץ שם לא מעט, כי איך אפשר שלא? יש כ"כ הרבה מה לראות ולהספיק. זו צריכה להיות חגיגה מטורפת!

     

     

    צילומים: נועה ליבנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/10 22:42:

      חחח- אכן כל אחד והחוויות שלו, גרמת לי  לחייך (לא שזו משימה קשה במיוחד....)

       

      היה נעים להכיר...קריצה

       


      פוסט מקסים ומצחיק.

      גם אני לא מחובבי הסושי אבל הילדים כן

      נראה לי שאין הרבה סודות אם הבררנים שלי אוכלים את הסושי שלי (:

      אפרת

        10/4/10 13:08:


      כמוני כמוך.

      גם אני אוהבת סלמון כשהוא מעושן, מאד אוהבת אורז ועדיין, סושי ואני לא מסתדרים :)

       

       

       

        10/4/10 12:33:

      מסכימה איתך בכל מילה!!!

      אכזב לגלות שבמקום ללמד אותנו להכין סושי הוא פשוט הדגים.. אפילו אורז לא ממש למדנו איך מכינים

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עינת מירון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין