(בצילום אני מדגמנת גלבייה שעיצבתי לפרוייקט מעצבי-המאה)
מקובל לחשוב שאין לערבב פוליטיקה וספורט בעסקים למען לא תיפגע התדמית! נכנסתי ל"קפה" מטעמים עסקיים. העליתי צילומים וכתובות של הבוטיקים, ופניתי בהצעת חברות לכל מי שנראתה לי מתאימה לסגנון העיצוב שלי. מהר מאוד הבנתי שכדי ליצור עניין בפרופיל שלי כדאי לכתוב פוסטים. נהדר! כי אני נהנית להתבטא בכתיבה. הצורך שלי להבין מה קורה ב"קפה" הפגיש אותי עם הפוסטים של "יערת דבש". אלה שקראתי הם קצרצרים: צילום של קרוסלה בתוכה עוברים הפלסטינאים בדרכם לעבודה בארץ. גדר תיל מחושמלת ומאחוריה קבוצת אנשים... מתחת לכל צילום כמה מילות הסבר, ואחריו ב"תגובות" דיונים ארוכים ומעניינים. בפוסט אחר מתארת "יערת דבש" איך סייעה לגבר שנפצע קשה מתאונת רכב שנהג מתנחל, להגיע לטיפול בארץ, ולאשתו להגיע לבקר אותו.
על אף האמור בשורה הראשונה כאן, לא עצרתי לרגע מחשבה או התלבטות. התקשרתי ל"יערת דבש" ואמרתי: גם אני רוצה! קבענו תאריכים בהם אני אצטרף לפעילותה כמתלמדת. ההשתייכות לעם כובש מציקה לי מאז 67'. בשנים האחרונות ברור לי שהפתק שאני משלשלת לקלפי פעם בכמה שנים, לא עושה שום הבדל במציאות. מעצבן אותי שמי שנבחר להנהיג את המדינה לא פועל ע"פ הדרך שנראית לי, ולא סופר אותי ממטר. ולאחרונה מעצבן אותי להתעצבן כל כך הרבה. בינתיים הכיבוש נמשך. ואצלי? אצלי התרוקן מאגר האנרגיה ועייפתי מהשקעה בתירוצים והכחשות. אני הולכת, בלי לדעת לאן, אך עם תקווה גדולה שאמצא משהו מועיל לעשות. |
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברמה העקרונית מדובר בהתנהגות בוטה. אנשים מהסוג הזה, ולאו דווקא יערה, כאלה שהם נורא מתחשבים באחר ביד אחד ובשניה נוהגים בבהמיות אם לא ברגל גסה במישהו אחר. באופן אישי וברמת העקרונית קשה לי לקבל התנהגות כזאת בטח לא ממשהי שכל כך דואגת לענייני המצפון שפוגעים באחינו הערבים. חשבתי על גילוי נאות. לא מדובר באחת שטליתה תכלת, אלא בבחורה שמציגה מודל התנהגות בעייתי על פי הקריטריונים שלי.
לצערי הם אזלו מהמלאי
זה דגם משנה שעברה
תודה על הביקור
מה "בהזדמנות"? - תחסוך מאיתנו ביקורת בונה?
את נותנת לי קרדיט רב מידי. תחכום שכזה לא עלה על דעתי. יש פה ביקורת כפולה-נפרדת (בניגוד לאחת משולבת) נגד גלאביות ונגד חולצות הודיות. ברור שביחד - זו באמת מבחינת התאבדות אופנתית.
כ-שה בורוד-פוקסיה (שכל אחת צריכה ברשימת חבריה, גם אם זו מורכבת בעיקר מ"נשים בשחור"...) יש לי דעה מנומקת נגד מלבושים בדואים והודיים, לחוד וביחד. דעה אותה אני אחסוך מכן כרגע כי כבר מתחיל "אחת שיודעת", שזה משהו שאנחנו לא מפספסים אצלנו בבית.
בהזדמנות...
נדמה לי שב"גלביות הודיות" הוא ניסה לשלב ביקורת מחוכמת על שתינו, מפני שאת לובשת בתמונה גלבייה, ואני סיפרתי לו פעם שאני נותנת הרצאות עם חולצות שקניתי בעשרים רופי בדלהי (עם ציור של גנאשה, למזל).
אין לי ספק שיש לו דעה מנומקת על מלבושים בדואיים והודיים כאחד (והוא גם בטח תכף ישתף).
ארז עמירן לא יודע
אבל
הגלביות (בגזרה בדואית, לא הודית - חלילה) אזלו מהמלאי
עקבו אחרי הפוסטים שלו
בודאי לא יפסח עלינו: השמאלניות שלובשות גלביות בדואיות
ראו הוזהרתן
הכינו תגובות מנומקות
הייתי חייבת לפחות שה אחד בורוד פוקסיה.
גם אני נפלתי קורבן לכסילותי כשהתעלמתי (מעצלות, רק מעצלות) מההתראה לגבי ביטול חברות לשולחי לינקים.
אבל אז חזרתי והתחנפתי וביקשתי סליחה והבטחתי שיותר זה לא יקרה (נכון??) והשה האובד (אני) הושב אל העדר.
(מה גם שללא התובנות האופנתיות שלי, היא לא ממש יכולה להמשיך להראות עצמה בציבור, וכן, מדובר בקרוקס וגלאביות הודיות - אבוי)
ולעניין הפוסט גופא - כה לחי.אני מאוד מאוד מסכימה עם זה. ישראלים מבינים את ההשתתפות בחיים הציבוריים כפעילות ביום הבחירות. אבל יש אינספור פרקטיקות נוספות שאזרחים יכולים, צריכים, להשתמש בהן כדי לעצב את הקהילה בה הם חיים.
אני חייבת לומר שאינני מסכימה עם דברייך. ל"אזרחים הפשוטים" דוקא יכולה להיות הרבה מאוד שליטה - ולשים פתק בקלפי זו רק החובה הראשונה שלנו כאזרחים. זכויותייך (וחובותייך!) הדמוקרטיות אינן מתחילות ומסתכמות בקלפי. הן צריכות לבוא לידי ביטוי גם בהפגנות, בעצומות, בארגונים, במכתבים, ועוד ועוד. להגיד "עכשיו צריך לחכות לבחירות" צורם מאוד לכל האנשים שמבלים את ימי השישי שלהם בלנסות ולהשפיע על מהלך העניינים, ולא משנה באיזה צד של המתרס הם.
בקלפי את רק קול אחד קטן. בחוץ את יכולה להיות קול קורא ומשפיע באמת.
אני מסכימה שצריך להרגע, ולהשתדל לא להשתגע. אבל, אני מוצאת שלא לעשות כלום רק מקדם את השיגעון שלי.
אני באמת לא מבינה על מה המהומה. הבקשה לא לשלוח לינקים מקובלת מאוד ברשת.
ללא ספק נעלבת ממני מאוד. אני מצטערת על זה. היו הרבה אנשים, שכמוך, שלחו לי לינקים וביטלתי איתם חברות, ואיש מהם לא הסיק כל כך הרבה עלי מכל כך מעט. להפך, רובם הבינו אותי. הם הבינו שאני מוצפת ושאין לי אפשרות להסביר לכל אחד באופן אישי. בהתחלה דרך אגב עשיתי זאת, עם הזמן הבנתי שזה בלתי אפשרי. זה אומר לשלוח עשרים או שלושים מכתבי בקשה 'אל תשלחו לי לינקים' ביום. זה קצת הרבה לבקש. אין לי צוות תגובות. זו רק אני.
כובד הראש שבו את מתייסת לחוקים שלך, או לאלה שהמצאת, מונע ממך לבקר את החוקים שקבעה ממשלת ישראל לגבי הטפול בפלשתינים במחסום. יש בך את אותה אטימות ממש. גם החייל במחסום אמר בטח: שלחתי עלון הסבר ומה פתאום האנשים האלה צצים פתאום. אין לי זמן אליהם או שיעשו מה שאני אומר או שיחכו בתור. צר לי יערה, אני רגישה להתנהגות של כל בן אדם ולא רק של חיילים במחסומים. צריך להוקיע מעצמנו חוסר סבלנות וסובלנות לרוחב לא רק לאורך
היי נוגה, נשים שונות מגברים והתנהגותן הצרכנית מאופיינת בשונות רבה אפילו יותר. גברים קונים באוריינטציה של מטרה נשים באוריינטציה של יחסים זו דוגמה טריוויאלית אפילו להבדלים ביניהם. כשזה מגיע לפנסיה, נשים חשופות מאד בהשוואה לגברים. תוחלת החיים שלהן ארוכה יותר , הן יוצאות ונכנסות לשוק העבודה בגלל לידות וגידול הילדים, הן מרוויחות פחות משכורת מגברים, והסטיגה של נשים וכסף נמצאת בעוכריהן.
החשיפה של נשים לצורך שלהן במקורות הכנסה לתקופת הפנסיה נובעת גם מאחוז הגירושין הגבוה. בדרך כלל הגברים במקרה של פרידה יוצאים עם כל הפנסיה (הגבוהה בדרך כלל) ולנשים יש בעיה אמיתית גם בייעוץ וגם בתכלית .
הנושא של השקעה כדי לייצר הכנסה תובא במלוא התנופה כאשר עמיתי קופות הפנסיה יתחילו לנווט את ההשקעות של קופתם. כיום הנושא נמצא מתחת למרבד. השואב לא מגיע.
משקיענית הוא אתר שיראה את האופציה של השקעה בבורסה לניירות ערך מהמון אופנים, אבל הוא גם יראה את האפשרות להשקיע באמנות, בתכשיטים, בעתיקות ועוד ועוד מתוך ראיית הצורך לממש את הקניה מתי שהוא בעתיד.
במרוצת הזמן אנחנו נפתח מועדוני משקיעות באינטרנט.
זהו
אם תרצי לשאול אותי תוכלי להפנות את השאלה לכאן או לדואר שלי.
אני חושבת ששיטת השיווק שלך יכולה לעבודה שיגעון
ואני בטוחה שהיא גם עובדת
בהתחלה שלחתי מכתבי בקשה אישיים לכל שולחי הלינקים. אבל לא משלמים כדי לכתוב בלוג ואין לי זמן לכל זה. בעיני זו גסות רוח לשלוח לינק כשבמפורש פירסמתי בקשה בולטת לא לעשות כך.
הפרטים לצערי אינם כפי שאת מציגה. ויחד עם זה, אני תמהה על הרגל הגסה בה את נוקטת כלפי חברייך.
בסך הכל שלחתי בטעות הודעה על פוסט שכתבתי. הרבה יותר יעיל להתעלם מאשר לטרוק את הדלת בפרצוף.
ולמה אני חוזרת לזה. כי אין בה מספיק יופי של נפש. זה נהדר הצילומים שלך במחסום. ממש לא נאותה ההתנהגות
שלך אל אדם כמוני, שלא ביקש את רעתך.אני מכבדת את החוקים הקפדניים שלך, ולכן אוותר על המועדון שאת מנהלת.
מי אמר שזו מדינה שקל לחיות בה?
דברים רבים מעצבנים פה.
אבל יש דברים שלנו, האזרחים הפשוטים אין הרבה שליטה עליהם.
ברגע שבחרנו את הממשלה הזו, או אחרת, הם עושים מה שהם רוצים.
עכשיו צריך לחכות לבחירות.
ומי אמר שעם ממשלה אחרת יהיה שונה?
צריך להסתכל על הדברים הטובים, המחממי-לב,
כדי להרגע ולהשתדל לא להשתגע.
שבוע טוב!!
מתעניין, אחי.
רק שזה לא מכבס את המצפון שלי.
ואני רק צריך להחליט מתי המצפון שלי התלכלך.
וגם אתה וגם אני, וגו'.
במובן אחד אתה צודק, א.ש.ה.ש., הקמת מדינת ישראל ב48 באה על חשבון רבבות אנשים שאת אדמתם כבשנו, את רכושם גזלנו ואת חייהם באופן כללי חירבנו. ההבדל בין 48 לבין 67 הוא ההבדל שבין לגזול למישהו את הבית ואז להניח לו לנפשו כשבנה לו אוהל רעוע בחצר, לבין להמשיך למרר את חייו (זה 43 שנים) תוך חרישת מזימה חרישית לגרשו גם ממעונו הדל הזה ברבות הימים.
על העוול שנעשה ב48' אפשר לפצות רק במחיר עוול נוסף של ביטול מדינת ישראל - ולזה ממילא לא אתה ולא אני מוכנים. את העוול המשווע של 67 לעומת זאת אפשר לפתור, או לפחות לעשות נסיון אמיתי לפתור. אז במקום לפטור את עצמך מהמשימה החשובה הזו ע"י משוואות והשוואות מופרכות, למה שלא תצטרף ביום שישי להפגנה בשייח ג'ארח, או בבלעין; למה שלא תתעניין במה שיערת דבש וגה עושות; זה יעשה לך רק טוב, תאמין לי.
מקבל.
הסכמה באו"ם עם מי?
ועל מה?
אני לא יודע לאן אני יכול ללכת מכאן.
אבל, אם אני כובש - אני כובש.
(יש מושג כזה באיסלם).
ואם אני בוחר להיות לא - אז אני לא.
נקודה.
אל תטעו. אין חצי בהריון.
אודה לך אם תחסוך ממני וממגיבי כינויים. ברשותך.
אני מוכנה לעצור בנקודה בה הייתה הסכמה באו"ם על הקמת מדינה.
מה דעתך?
אם בוחרים במושג הכיבוש
אז הוא מ-48.
בואו לא נתיפייף.
שיח' מוניס זה אוניברסיטת ת"א.
כמה רחוק אתם מעיזים ללכת?
ולאן?
אני באמת לא מבינה למה הבעת-דעות נחשבת לתעוזה
הרי אני נולדתי והתחנכתי במדינה דמוקראטית
יש לי גם קושי להבין למה יש אנשים שיאמרו: על פוליטיקה לא נדבר!
בעוד שמה שנחשב פעם אינטימי - היום מתגלגל כמעט על כל לשון
ובודאי על כל צג ברשת
כמובן תודה לך סמדר
מעריכה אותך שהעזת לבטא ולחשוף את דיעותייך.
ובמיוחד שהחלטת לקום ולעשות מעשה.
הג'לבייה ובמיוחד הצבע ממש מתאימים לעניין.
אוהבת את העבודות שלך.
בהצלחה.
העיקר לפעול ממקום שלם..ב ה צ ל ח ה..
(-:
בלי שום קשר לדיעות כאלה ואחרות
אני מעריכה אותך
שבמקום להתעצבן - בחרת לפעול
זה מעורר השראה !!
מעצבן אותי להתעצבן כל כך הרבה
אולי במקום להתעצבן , נבין יותר בפרוספקטיבה רחבה
לא נכנסת לזה לא רוצה להתעצבן .
תודה לך יקירה .
יפה בעיניי!
ראוי לציון לפעול ולא רק "לדבר" ולקטר על הכיבוש.
43 שנה מ-67 =של כיבוש -אולי אחד המקרים החמורים של דיכוי בהיסטוריה
אכן- פיתרון לא נראה באופק רק מיזמוז תהליכים
ומבצעים רצחניים כדוגמת "עופרת יצוקה"
תודה
תגובתך מעוררת כבוד מיוחד
אשמח מאוד לקבל ממך אינפורמציה על משקיענית
מעניין אותי באמת
יש לי קצת בעיה עם ההגדרה: לנשים בלבד. אבל אתגבר עליה
את יכולה לכתוב לי הודעה
תודה על הביקור
דיזדד
הכינוי שלך מדבר אלי
אני יוצאת מכאן לרגע להציע לך חברות, ברשותך.
הפוסט הזה מעורר תקווה. הוא מראה שיש בכוחן של מילים ותמונות (במקרה זה אלה של יערת דבש) לפתוח לבבות ולהניע את בעליהם לפעולה. אילו את הצעד שלקחת היו לוקחים ולו עשרה אחוזים מאלה ששותפים לערכיך, הרי שהייתה פה מהפכה של ממש. וחוץ מזה: כתבת יפה.
מכובד ומעורר התפעלות
בי
והגאלביה ניפלאה
אם יורשה להכניס מילה על הכישרון שלך :)
הצלחה.
על זה נאמר..את יודעת למה את נכנסת (במיקרה זה לקפה)
מקבלת מושג למה את נשארת
ולא ברור איך את יוצאת.(:
מלון קליפורניה גירסת הקפה...
באשר להיבטים הפוליטיים,אני לא שותפה להשקפותיך,למרות שהומניות היא ערך
חשוב בחיי,אך בכל זאת מאחלת לך תקופת התלמדות קצרה ופעילות מספקת.
יערת דבש עושה עבודה חשובה ביותר.
הלוואי ויותר ויותר אנשים יתחילו להתעצבן כמוך, גה! אנשים יוצאים מאדישותם רק כשהם מבינים שהכל נוגע להם, שהכל משפיע על חייהם ולא מתרחש רחוק מאחורי איזו גדר.
אני מצטערת שאת חשה כך.
אני מבטלת חברות עם כל מי ששולח לינקים לפוסטים. זו היתה החלטה שקיבלתי אחרי חצי שנה של כתיבת בלוג. אי אפשר לקבל חמישים הודעות בדואר הפרטי מידי יום. את הבלוג שלי רק אני כותבת, אין לי צוות ויש לי עבודה. פירסמתי אז הודעה בעמוד הפותח ובה ביקשתי לא לשלוח לינקים. זו בקשה מקובלת ברשת וגם בקפה, רבים, ולדעתי אפילו הרוב, מהמשתמשים מבקשים לא לשלוח לינקים לכל פוסט. הצעתי לך בזמנו, כפי שאני מציעה לכולם, לחזור לרשימת חברי הבלוג ובחרת לא לעשות כך. אני לא רואה מדוע זו התנשאות.
כל הכבוד שהחלטת לפעול בפועל.
דעותי כדעותייך, אבל אני עייפתי כבר אפילו
לדבר על זה.
שבת שלום.והתמונה עם הבגד יפה.
אני חייבת להודות שאני מאד אמביוולנטית לא באשר לנושא אלא לגבי הדמות
גם אני נתקלתי בדבריה של יערת הדבש, חשבתי שהם חשובים ואף הבעתי את רגשותי
אינצידנט מאד אלים מבחינתה של יערת הדבש , סילק אותי בלי לידע אותי ממעגל חבריה
וכשרציתי להגיב עמדתי לפני שוקת שבורה. פניתי אליה והיא ענתה בהתנשאות
שהיא ביקשה לא לשלוח אליה הודעות על פוסטים
נו באמת
ועכשיו לענין עצמו
אני מאד בעד שאנשים כומך וכמוני יגיעו למחסום ויתבוננו בלי אומר כי מה שהעיניים קולטות
במציאות אין הסבר טוב שיוכל לפרש את המבט.
אני יכולה לומר לך מה אני עושה. בימים אלה אני עובדת על זירת בלוגים בתצורה מאד מעניינת
שמה משקיענית והיא נועדה לנשים בלבד לעודד אותן ליצור מקורות הכנסה לתקופת הפנסיה.
אנחנו מעגנים את ההשקעות במסגרת רחבה לא רק שוק ההון, ובהקשר זה גם אמנות, תכשיטים ועוד.
יש לי חלום להיות מסוגלת להציג אמנות פלסטינית עם תג מחיר ועם חזון מבוסס להשקעה לטווח ארוך.
יש לי הרגשה שגובה העיניים יישמר פה, ותארי לך שתשקיעי באמן פלסטיני ותרוויחי על השקעתך המון כסף
בעוד 10 שנים.
את כמובן יכולה לגלגל את המטאפורה
תודה על תגובתך.
אם יש לך הצעה לתג מתאים יותר - הבמה שלך
לא מסכים לחלוטין עם התג "עם כובש", אבל מעריך ומכבד את היוזמה ואת היושר הפנימי.
שבת נעימה,